פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החדשים של דלתון ומאיה

      אבי אפרתי טועם את היינות החדשים של יקב דלתון ויקב מאיה ומאתר כמה אופציות ראויות ומשתלמות מאד

      טעימת השבוע מוקדשת ליינות החדשים של יקב מאיה ויקב דלתון. שני יינות שחררו אנשי מאיה – "מאיה, מארה ווייט 2013" ו"מאיה, מארה רד 2013". הראשון לבן ים תיכוני חינני ומוצלח, על בסיס מרסאן ופרנץ' קולומבארד והשני אדום חביב אם כי מתקתק וחנפני משהו לטעמי, על בסיס קריניאן, מורבדר וסירה.

      יקב דלתון שחרר ארבעה יינות. על כולם חתומה נעמה סורקין המוערכת, שסיימה לאחרונה את תפקידה כייננית היקב (ובמקומה השתלב בעבודה היינן הצעיר גיא אשל). דלתון הוא יקב "עולם חדש" שיודע להעריך את איכויות העשייה של העולם הישן. ככזה, הוא מפיק לא מעט יינות שאולי לא יתקבלו על ידי פרנקופילים טהרנים אבל שיש בהם מיזוג שפוי בין האיכויות של שני העולמות, המתבטא בשימוש מושכל ומאופק בעץ. "עלמה לבן 2013" הוא בלנד לבן מוצלח במיוחד ואחד היינות היותר ראויים בשטח בקטגוריית המחיר שלו. "עלמה SMV 2011" מספק אחלה תמורה לכסף; וגם "מרלו רזרב 2012" נבדל בבירור מיינות מרלו ישראליים טיפוסיים. כתמיד, יינות דלתון הם אופציית ארוחת חג משפחתית תקשורתית וטובה, בלא להיות חנפניים ואקספרסיביים מדי. לחיים!

      1. מאיה, מארה ווייט 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס ענבי מרסאן מכרם גלבוע ופרנץ' קולומבאר מגפנים בוגרות בכרם שוני, בבנימינה. 5 חודשי התיישנות במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי לבן. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 79 שקל

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף.

      דבר המבקר: אפילו לוגמים מנוסים פחות יזהו את המגע הים תיכוני הנבדל על החיך (מרסאן, מרסאן!); וזה כל כך נעים לגלגל בחיך לבן לא חשוב ולא יומרני, יומיומי בעצם; אבל עם מידה של עומק ואופי, שמתאים לאוכל הים תיכוני שלנו הרבה יותר ממרבית תוצרי השרדונה/סוביניון של התעשייה המקומית. יין חמוד עד מאד!

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשש מילים: מהלבנים המקומיים היותר חביבים על המדף.

      2. מאיה, מארה רד 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס ענבי קריניאן מכרם ביר טאטא בזכרון יעקב, מורבדר מכרם מטע וסירה מכפר יובל. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות בנות 300 ליטר. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקל

      הכי מתאים ל: פסטות ברטבי בשר, בשרים בגריל ובמנגל.

      דבר המבקר: ניתן לחוש בבירור בנוכחות כל אחד מהזנים על החיך. כולם ביחד יוצרים יין סימפטי מאד, מתאים היטב ללגימת יומיום ורלוונטי כיין כוסות במסעדות גם בקיץ, כיאה לאדום ים תיכוני. אישית, הייתי שמח למצוא שם קצת פחות מתיקות, הטיפוסית דווקא ליינות מאזורים וסגנונות עשייה ייננית קצת שונים.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשבע מילים: ים תיכון עם קריצה קטנה לטעם ההמון.

      3. דלתון, עלמה לבן 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס 67% סמיון, 23% ויונייה ו-10% פינו גרי. כל אחד מהזנים תסס בנפרד ולאחר מכן עורבבו היינות השונים. מחצית הבלנד התיישנה בחביות עץ אלון צרפתי 3 חודשים. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרי אקזוטי. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 65 שקל

      הכי מתאים ל: עוף, פסטות, קלמרי, סביצ'ה.

      דבר המבקר: בלנד זנים צרפתי על אזורי: סמיון מבורדו, ויונייה מעמק הרון ופינו גרי מאלזס. כל אחד מהזנים נוכח ביין הזה: המורכבות, המאסה וההדריות של הסמיון, התיבול והמחץ של הויונייה והפרי הטוב, המלווה בנגיעה ארומטית, של הפינו גרי. כל הטוב הזה מיוצג באיזון טוב, עם אופי והמון חן ביין פשוט וזול שכולו כייף. ביטוי נאה לאופן שבו השחרור מכבלי החוקים ברוח "העולם החדש" יכול לעשות הרבה טוב ליין (בתנאי ששומרים על מידת האיפוק כמובן).

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשבע מילים: די הרבה יין לבן בלא הרבה כסף.

      4. דלתון, שיראז 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 87% שיראז ו-13% גרנאש. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 59 שקל

      הכי מתאים ל: פסטות, כריכי בשר.

      דבר המבקר: מוצר נגיש וקומוניקטיבי, "עולם חדש" לכל דבר ועניין. ככזה, הוא פירותי מאד, מתובל מאד, נותן לא מעט עץ בראש, אלכוהולי מאד וגם נוטה לקרמליות. ללא ספק מוצר יעיל במיוחד מסוגו, שמספק תמורה טובה מאד לכסף למי שיינות כאלו הם הכוס הפרטית שלו. גילוי נאות: הפחות אהוב על כותב שורות אלו מבין ארבעת יינות דלתון של הטעימה הנוכחית.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד ליין מסוגו).

      בעשר מילים: יין נגיש ואופציית רכישה ראויה ולא יקרה לארוחה רבת משתתפים.

      5. דלתון, עלמה SMV 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% שיראז, 8% מורבדר ו-2% ויונייה. כל אחד מהיינות מכרם שונה. השיראז והויונייה תססו יחדיו והועברו להתיישנות בת שנה בחביות עץ אלון צרפתי שלאחריה נוצר הבלנד הסופי, בשילוב המורבדר. חודשיים נוספים של התיישנות בחביות. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 79 שקל

      הכי מתאים ל: תבשילי בשר, כריכי רוסטביף וקורנביף.

      דבר המבקר: פרי טוב, חומציות טובה, אקספרסיביות שאיננה מוגזמת, קומוניקטיביות שלא מבטלת את האופי. יינות עלמה SMV של דלתון לא ניסו מעולם להיות עמוד האש המהפכני ההולך לפני המחנה, אבל ידעו לספק תמיד אופציית אופי מהנה, בתמחור שפוי עד מאד. כזו היא גם וורסיית SMV הנוכחית. מהממסכים האדומים היותר סימפטיים בתעשייה. מקדם תמורה לכסף נאה ביותר.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשבע מילים: אופציה נאה ביותר בקטגוריית התמחור הזול-בינוני.

      6. דלתון, מרלו רזרב 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 93.3% מרלו ו-6.7% קברנה סוביניון מכרם בן זמרה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקל

      הכי מתאים ל: תבשילי בשר.

      דבר המבקר: אמצע הדרך בין יינות המרלו המקומיים העגולים והחנפים, לעוצמה של כמה מיינות המרלו הראויים שיצאו כאן בשנתיים האחרונות (המרלו מכרם שעל של כרמל, למשל). פירותי מאד, אקספרסיבי במידה, נזהר מקטיפתיות אלגנטית מידי, שכולה קרמל ו-וניל. יין טוב מסוגו שידבר לקשת רחבה יחסית של לוגמים.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשלוש מילים: מרלו ראוי בהחלט.

      לעוד ביקורות במדור היין