פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הזולים המצוינים של יקבי כרמל

      אבי אפרתי לוגם את החדשים של יקבי כרמל ונהנה מיינות זולים מוצלחים במיוחד, כמו גם מכרמל מדיטרניאן, היקר והמצוין

      אין די ביינות האיכות היקרים כדי לאמוד את יכולתו של יקב גדול, רציני ומתועש. מעניינת לא פחות, במובנים מסוימים אף יותר, היא המאסה הקריטית של תוצרת היקב - זו הנמכרת בסופרמרקטים (להבדיל מחנויות מתמחות ומסעדות). זה הלחם האמיתי של היקב (להבדיל מהחמאה) ואלו גם היינות שכולם, אנינים ככל שיהיו, מחפשים ללגימת יומיום קלה, לא מחייבת וכייפית בבית.

      רוב יינות הטעימה השבועית הם בסיסיים וזולים (עד 50). מסקרן ביותר היה לתהות על קנקן יינות היומיום הצנועים של כרמל – גדול היקבים בישראל. הממצאים משמחים. כרמל עושים עבודה יפהפייה לא רק ביינות הביניים והיוקרה. כמה וכמה יינות מוצלחים ממש, במעט מאד כסף, תמצאו ברשימה הזו. טוב, אולי לא תזמינו אותם במסעדה או תביאו מהבית, אבל לגמיעה מרובה ללא ייסורי מצפון בבית, גם בלי תקרובת חשובה, הם פשוט נהדרים.

      פרט להם תמצאו בטעימה הנוכחית גם את "כרמל, מדיטרניאן 2010" – בלנד ים תיכוני מורכב ואיכותי במיוחד; מטובי היינות המקומיים ששוחררו השנה למדפים בחנויות. לחיים!

      1. כרמל, פרייבט קולקשן, שרדונה 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מזכרון יעקב. חלק מהיין התיישן 4 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב-ירקרק. באף פרי טרופי ותפוחים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 33 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף, דגים, כריכים, פיצה, פיקניק.

      דבר המבקר: יינות לבנים הם, כידוע, לא בדיוק ההצטיינות של התעשייה המקומית. ביין הזה יש פרי מפתיע, לא מוגזם; חמיצות נעימה וקלילות סימפטית ביותר. נעים בהחלט ללגום ממנו והוא לא מרגיש כלל כמו פדיחה, אסון קטן או משהו שקניתם ממש-ממש בזול. יין יומיומי קליל לליווי כריכים, פיצה פשוטה שהביא השליח וכך הלאה.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      ב-13 מילים: לוקח בהליכה יינות מקבילים של לא מעט יקבים שמתומחרים בעשרים שקלים ומעלה יותר.

      2. כרמל, פרייבט קולקשן, קברנה סוביניון 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קברנה סוביניון מהגליל העליון והרי יהודה. 8 חודשים במיכלי נירוסטה ובחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף קל-בינוני. 14.5 כוהל בנפח.

      כמה? 33 שקלים.

      הכי מתאים ל: כריכי פסטרמה, חזה עוף וקרונביף, בולונז ושאר פסטות ברוטבי בשר.

      דבר המבקר: רוצים יין זול ממש שיצליח ללוות בחן אפילו ארוחה (לא כולל אוסובוקו או סטייק)? "פרייבט קולקשן, קברנה סוביניון 2013" הוא אופציה ממש מצוינת. הוא אלכוהולי למדי ועם זאת לא מוחצן מידי ומספק אופציית לגימה שולחנית הרבה יותר מראויה.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת)

      בשש מילים: הרבה מאד יין במעט מאד כסף.

      3. כרמל, פרייבט קולקשן, שיראז 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שיראז מהגליל העליון ורמת ערד. 8 חודשים במיכלי נירוסטה ובחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 33 שקלים.

      הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני.

      דבר המבקר: גם היין הזה מספק תמורה לא רעה כלל לתמחורו הזעום אבל בעיני, אם צריך להשוות, הקברנה לוקח. כאן האלכוהוליות והעץ נוכחים הרבה יותר. יש כמובן מי שיאהבו את זה מאד. גם כך, לאוהבי הז'אנר זו אופציה לגמרי ראויה.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשלוש מילים: צעיר וחביב מסוגו.

      4. כרמל, הסדרה האזורית, קברנה סוביניון-שיראז גליל עליון 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של ענבי קברנה סוביניון ושיראז מכרמים בגליל העליון. 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 50 שקלים.

      הכי מתאים ל: כל ארוחה לא כבדה מידי, כולל בשרית.

      דבר המבקר: היינות ממעל היו צעירים ב-33 שקלים. כאן יש לנו מתיישן ב-50 שקלים. יין "עולם חדש" טיפוסי, נהנתני, חנפני ומעוגל בפינות אבל עשוי היטב במסגרת חוקי הז'אנר ואין ספק שההתיישנות היטיבה עימו. מקדם האלגנטיות יוצא דופן בהקשר מחירו. מקדם התמורה לכסף איננו סתם נדיר. הוא נדיר ביותר!

      תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).

      בשתי מילים: קנו ובארגזים!

      5. כרמל, כרמל ויניארדס, רוזה עמק קדש 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס ענבי טמפרניו ושיראז עמק קדש בגליל העליון. צבע ורוד בהיר. באף פרי אדום ופרחים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 65 שקלים.

      הכי מתאים ל: סלט, עוף, קלמרי צרוב, פיקניק.

      דבר המבקר: מאד פירותי ופרחוני באף. בשונה מרוב יינות הרוזה בארץ, לא מתקתק מידי בחיך. מצליח לספק את חבילת האופי והעומק של רוזה דרום צרפתי טוב, בדומה לאיכויות שזה אך קיבלנו מ"גרי דה מרסלאן 2014" של רקנאטי? לא. מאידך, "גרי" גם עולה הרבה יותר (89 שקלים). סה"כ, רוזה לא רע שנדמה לי שנוכל לקבל טובים ממנו בעתיד.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשלוש מילים: יין אביב סימפטי.

      6. כרמל, מדיטירניאן 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 30% ענבי שיראז מכרם קאיומי, 25% קריניאן מכרם בוגר באזור זכרון יעקב, 24% פטי ורדו מכרם מירון, 15% פטיט סירה מכרם בוגר בהרי יהודה, 3% מלבק מכרם עלמה ו-3% ויונייה מכרם עץ הזית. היינות מכל כרם עברו תהליכי ויניפיקציה נפרדים והתבגרו בנפרד 7 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. לאחר יצירת הבלנד התבגר היין 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות (20% מהן חדשות). צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ושפע תבלינים. גוף בינוני-נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 160 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים, תבשילי קדירה על בסיס בשר טלה, צלעות טלה בגריל, גבינות בשלות.

      דבר המבקר: בנוי היטב, מאוזן, פרי נהדר, רב רובדיות הנגזרת מנוכחות כמה וכמה זנים, שכל אחד מהם נותן את חלקו לבלנד, ושמעשה המרכבה ביניהם נרקח בתבונה רבה. בחיך נפגשים האקספרסיביות והרכות לצד עומק והרבה אופי. יין ים תיכוני מתון, גסטרונומי מאד, שיחזיק בהצלחה כל ארוחה. לגמנו ממנו לצד צלעות טלה מושלמות בגריל פחמים ונהנינו מכל טיפה.

      תמורה לכסף: 4.5 (מצוינת בהשוואה ליינות המקומיים בקבוצת המחיר).

      בחמש מילים: מטובי היינות שיצאו בישראל השנה.