פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסעדת דא, דא & דא: כשהאוכל משני ללוקיישן

      המשפט המפורסם טוען: "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן", אבל זה בטח לא מספיק. אבי אפרתי מבקר במסעדת דא דא ודא המדוברת בת"א וחוזר מאוכזב

      מנות במסעדת דא דא ודא (ניב אהרונסון)
      איכות סתמית. סלט קלמרי בגרגירי חומוס ולאבנה (צילום: ניב ארונסון)

      קשה להפריז בתיאור איכויות הלוקיישן בו ממוקמת מסעדת דא, דא & דא החדשה: בצומת בה מתחיל רחוב שדרות רוטשילד לעלות צפונה ומתחבר עם רחוב הרצל, למה שהפך מזמן לסוהו של תל אביב. מאז הפך המקום לכיכר הכי מגניבה בעיר, השמחה שם רבה. תשאלו את אנשי פרונטו המצוינת, ששוכנת גם היא במתחם, על השינוי לטובה מאז הפכה הכיכר פעילה.

      בלוקיישן החלומי הזה יושבת דא דא & דא על הצנטרום של הפיילה. היא אוחזת בלא פחות משלושה חללים פנימיים, כולם עם הפנים לכיכר, ועוד שני מרחבים חיצוניים גדולים. שניים מהחללים הפנימיים, אלו הממוקמים מתחת למכון הצרפתי, זכו לעיצוב בראסרי. השלישי, הקרוב יותר לפרונטו, משמש כבאר. כל השולחנות בחוץ פונים לכיכר כשהכיסאות מסודרים כמו בקפה פריזאי, עם הפנים החוצה.

      מענג לשבת פה לקפה או לבירה ביום מופז של עוד-לא-קיץ בלבה ההיסטורי, המתחדש, של העיר הלבנה, להביט סביב על הכיכר ולהיזכר שאולי בעצם די נחמד כאן לפעמים. מאחר ודא, דא & דא היא מקום ליותר מסתם קפה או בירה, משימתנו היתה לבדוק אם יש מה לחפש בו פרט ללוקיישן.

      דא, דא & דא יצאה לדרכה לפני מספר חודשים כפרויקט משותף לאיש הלילה דוד טור, לחבורת רשת הכריכים "רובן" ולשף-מסעדן שרון כהן (שילה, קפה אירופה) - סופר גרופ במונחים תל אביביים, שאמורה להתקיים בה סינרגיה בין בעלי ניסיון מוכח בתחום האוכל, הלילה והאכלת ההמונים. בשבוע שעבר נודע כי כהן סיים את שותפותו בפרויקט.

      הגענו בשלישייה בשעת אחר צהריים אביבית נעימה במיוחד לחלל הביניים שמשמקיף לכיכר. קיבלנו את תפריט הצהריים, אם כי מאחר והגענו אחרי 16:00 לא היינו זכאים להטבת דיל הצהריים (ראשונה קטנה במחיר העיקרית בימים א'-ה'). הזמנו שלוש "קטנות": סלט חסה בוויניגרט סרדינים (24 שקלים), סלט קלמרי בגרגירי חומוס ולבנה (32 שקלים) וסלט בורגול עם בקר נא ויוגורט כבשים (24 שקלים).

      הגיע האוכל. ה"קטנות" התבררו כקטנות ממש, ואיכויותיהן כסתמיות. בסלט הקלמרי היו גרגירי חומוס נוקשים מדי, קצת לבנה וכמעט כלום קלמרי. סלט הבורגול התגלה כאוסף רכיבים לאקוני לחלוטין, כמעט ללא נוכחות לבשר במרקם הטעמים. סלט החסה בוויניגרט סרדינים היה המנה התקינה היחידה.

      מנות במסעדת דא דא ודא (ניב אהרונסון)
      סלמון ברוטב פרובנסל. נצרב יתר על המידה

      המשכנו: המבורגר (59 שקלים), סלמון ברוטב פרובנסל (69 שקלים) וחצי עוף רוטיסרי (59 שקלים). ההמבורגר, לא נורא גדול, הגיע עם התוספים הקלאסיים. כמעט כל קציצת בשר צרובה, שמגירה את עסיסה על פחמימה ומשתלבת בקצת מיונז, קטשופ, עגבנייה ובצל סגול, מסוגלת לייצר סוג של נעימות בחך לאוהבי בשר. לכן, תמיד עם בורגר אני ניגש תחילה לקציצה עצמה ולא למסביב. הקציצה של דא, דא & דא התגלתה כאחד הבורגרים הסתמיים בהם נתקלתי זה זמן רב. מבשר מאוד-מאוד בינוני ובדרגת צריבה שונה מזו בה נתבקש. כאמור, כשאוספים את כל שאר החומרים ונותנים ביס בלחמנייה ספוגת הנוזלים, זה נעשה קצת אחרת. בכל זאת, זה היה רחוק מאד מלהיות המבורגר טוב.

      מנת הסלמון היתה קטנה למדי. היא נצרבה יתר על המידה, כך שלא ניכרה בו הוורדרדות המתבקשת. רוטב הפרובנסל, על בסיס שמן זית ועגבניות, היה בנאלי לחלוטין. כמוהו גם תוספת הפירה. העוף, שהגיע מתנור הרוטיסרי הפועל במקום, היה המנה הגרועה ביותר בארוחה. מצב הצבירה שלו לא שכנע (יובש יתר) ונוזלי המשרה שנמשחה על העור ביאסו ברמות. היתה בהם מתיקות-חרפרפות מהסוג הגס והבוטה, שאיכשהו הפכה אותו לנחות אפילו מהעופות היותר עממיים, אלו שפעם נהגו כולם לקנות בסופר. אפילו תוספת תפוחי האדמה היתה מחופפת.

      הלכנו לבחור קינוחים מהוויטרינה: פאדג' שוקולד אפוי (26 שקלים) ופחזנית וניל (10 שקלים). הפאדג' היה עוגת שוקולד לא רעה, לא טובה. הפחזנית סתם. המלצר התגאה בכך שהקינוחים הם תוצרת בית. קשה לומר שהדגימות אותן ניסינו חשפו קו פטיסרי ראוי.

      מנות במסעדת דא דא ודא (ניב אהרונסון)
      פחזניות וניל. סתם

      שלושה רעבים שאכלו, שבעו ואפילו לגמו שלוש בירות, סגרו חשבון ב-338 שקלים. כלום במונחי תל אביב עבור ארוחה מלאה כולל שתייה. מצד שני, לא רק המחיר כאן קטן, גם האיכויות. זה לא אוכל שמעורר חשק לחזור. תוך כדי הצצה בוויטרינה, לבחירת המתוקים, העפתי מבט בוויטרינה השכנה, זו בה מוכרים אוכל לקחת החוצה לבית או למשרד. ההיצע בה נראה בלתי מתאבן בעליל. גם היצע המתוקים לא בדיוק מזכיר פטיסרי צרפתי מהזן המגרה. לא רחוק מכאן, בדליקטסן של R2M, נראית פרזנטציית ה-TO GO קצת אחרת. גם האוכל מליגה אחרת.

      שתי אופציות על הפרק: דא, דא & דא יכולים להחליט שהם מתנהגים כמו עוד כמה מקומות כאן שהלוקיישן מעניק להם יתרון מוחלט, וממשיכים לחפף באוכל. זה הימור. האפשרות שהקונספט יעבוד כמו שהוא קיימת, אבל היא רחוקה מוודאות. יש גם אפשרות אחרת: במקום כה מחופף קולינרית יכול האוכל בקלות להפוך ללא רלוונטי, משני לשתייה קלה וקפה. נדמה שלא לכך התכוונו אנשי המקום כשפתחו אותו.

      אופציה מספר שתיים, הרלוונטית יותר בעיני, היא שקברניטי המסעדה יתחילו להכיר בכך שהתחילו לא טוב לחשוב מחדש על קונספט האוכל, ולהשקיע בו יותר. אפשר אפילו להעלות מעט את רמת המחירים, הנמוכה למדי כרגע, לשם כך. אם זה ייעשה בתבונה ולא בחזירות, זה יעבוד. עד שזה יקרה, לא בטוח ששווה להשקיע שם ביותר מקפה או בירה.

      דא, דא & דא, שדרות רוטשילד 7 (פינת רחוב הרצל), תל אביב. 03-5511211. לא כשר

      תפריט דא, דא & דא (עיבוד תמונה)