יינות הקיץ של שאטו גולן, טוליפ ועמק האלה

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 67% סוביניון בלאן, 23% ויונייה ו-10% שרדונה. התיישנות בחביות נירוסטה ומעט עץ. צבע זהוב קש. באף פרי לבן ופרחים. גוף קל. 13% כוהל בנפח.

כמה? 55 שקלים.

הכי מתאים ל: פיקניק.

דבר המבקר: פירותי מאד וקליל במיוחד, כמעט חסר גוף. מיועד ללגימת יומיום מהסוג הפחות מחייב ולא להקשר גסטרונומי של ממש. ככזה הוא לגמרי יקר מדי. ביקבים הגדולים והמתועשים אפשר למצוא יינות משמעותיים יותר בכ-15-20 שקל פחות ממנו.

תמורה לכסף: 1.5/5 (טעונת שיפור).

בשתי מילים: יקר מדי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 70% גוורצטרמינר מכפר יובל ו-30% סוביניון בלאן מכרמים בנות 30 בחלקת הפלאטו בכרם בן זמרה. צבע זהוב קש. באף שפע פרי טרופי. גוף בינוני. 13.7% כוהל בנפח.

כמה? 69 שקלים.

הכי מתאים ל: אוכל אוריינטלי

דבר המבקר: המון ארומאטיות מה"גוורצט" ועמוד שדרה מוצק, לא רע בכלל, מהסוביניון בלאן. קלילות נעימה של קיץ ושפע פרי. מתחיל לא רע בכלל בחיך אבל קצת נחלש בהמשך. קצר משהו. ובכל זאת – כיין קיץ בסיסי ולא מחייב, הוא בהחלט עושה את העבודה.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בחמש מילים: יין קיץ בסיסי פשוט וחביב.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 65% קברנה פרנק מכרם ניר במושב מטע ו-35% סוביניון בלאן מחלקת הפלאטו בכרם בן זמרה. צבע זהוב-ורוד עכור (בין לבן לרוזה), באף פרי אדום ופרחים. גוף בינוני. 12.7% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי וים תיכוני מתובל.

דבר המבקר: יין עולם חדש טיפוסי בכל המובנים, החל משילוב הזנים הלא סטנדרטי ועד מידת האקפרסיביות שאינה משתמעת לשני פנים. פירותי, מתקתק, שמנמן ומוחצן. עשוי טוב ונכון במסגרת הז'אנר. לוגמים מקומיים רבים יאהבו אותו מאד. בכל זאת, מעט יקר יחסית לתמורה.

תמורה לכסף: 2/5.

בארבע מילים: אמצע הדרך בין לבן לרוזה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש מ-95% גרנאש ו-5% סירה מכרם שאטו גולן. לאחר מספר חודשי התיישנות בחביות עץ אלון ישנות נוסף ליין מעט יין רוזה ברברה של כרם שבו. לאחר חודש בוקבק היין. צבע ורוד עז. באף פרי אדום ופרחים. גוף בינוני. 12.8% כוהל בנפח.

כמה? 115 שקלים.

הכי מתאים ל: פירות ים, דגים, תבשילי עוף ועגל.

דבר המבקר: רוזה מוצלח במיוחד שיש בו פרי מצוין, חומציות טובה מאד, מבנה טוב, נטיה אקספרסיבית ברורה והמון אופי. אין מה להשוות ליינות הרוזה המקומיים. הוא עולה על רובם הגדול ולא שייך לאותה ליגה. יין נורא טעים שכיף ללוות בו אוכל. כמו תמיד עם יינות שאטו גולן – יקר במיוחד. בכל זאת, מצוין.

תמורה לכסף: 2/5.

בשש מילים: מטובי יינות הרוזה על המדף המקומי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מכרם במושב שעל בצפון רמת הגולן. חלק מהיין תסס בחביות עץ אלון וחלקו במיכלי נירוסטה. שישה חודשי התיישנות בנפרד (בעץ ובנירוסטה) בטרם יצירת הבלנד. צבע זהוב קש. באף פרי לבן ופרי טרופי שלובים בניחוחות זיעה. גוף בינוני. 13.2% כוהל בנפח.

כמה? 145 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: סוביניון בלאן מרשים למדי שניכרים בו הפרי האקזוטי הטיפוסי לזן, ירקרקות רבת נוכחות וחומציות מצוינת. כל אלו מוחזקים על ידי גוף בנוי היטב. יין שמצליח להיות בעת ובעונה אחת אקפרסיבי מאד ולשמור על מידה נאה של מיקוד ודיוק. אופי וייחוד רבים - לא תמצאו כאן סוביניון בלאן שדומה לו או אפילו מזכיר אותו. פוטנציאל השתבחות בן 5-7 שנים. בדיוק כמו לגבי "גשם ורוד" של היקב, שנסקר ממעל: מצוין אך יקר.

תמורה לכסף: 2/5

בארבע מילים: לבן ישראלי יקר ומצוין.