פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצוינות בתמחור שפוי

      אבי אפרתי לוגם את יינות קינטה דה פלאדה ולואיש פאטו מפורטוגל ומתרשם מיינות איכותיים מאד המתומחרים בשפיות ראויה לציון

      ביקורת יין (ShutterStock)
      (צילום: SHUTTERTSOCK)

      פורטוגל ארץ יין עם מסורת ארוכה, שייכת בכל המובנים לעולם היין המסורתי והישן. עושים בה יינות מצוינים עד כה זכו להרבה פחות מיתוג ויח"צ בהשוואה לאלו המיוצרים בשכנה ממזרח – ספרד, שלא לדבר על איטליה וצרפת. בטעימת השבוע יינות יקב לואיש פאטו (Louis Pato) מבאירדה (Bairada) וקינטה דה פלאדה (Quinta de pellada) מאיזור ביירה (Beira).

      כל היינות בטעימה הזו מיטיבים את ה-D.N.A של יינות פורטוגל: טובי פרי, מאוזנים ומאופקים, עם דגש ברור על זניות ומתת הטבע, להבדיל מפלאי הטכנולוגיה. אלו יינות שנמנעים בבירור מגינוני יתר, שיש בהם אלגנטיות שקטה ועמוקה ועמה ייחוד: באופי הפירותיות של הזנים השונים ובמגע התיבול.

      לוגמים עם קילומטראז' וחיך מפותח יהנו ויעריכו מאד מהיינות הללו המספקים גם בונוס חד משמעי: היתרון בהיעדר המיתוג היחסי של פורטוגל לעומת השכנות הלטיניות – ספרד, איטליה וצרפת, מתבטא בתמחור השפוי להדהים של היינות. רבים מיינות הטעימה הזו מספקים תמורה טובה מאד עד מצוינת לכסף. במילים אחרות – על מקבילי האיכות שלהם מארצות יין אחרות תשלמו הרבה יותר. מגדילים לעשות שני היינות הגבוהים של שני היקבים שמחירם 216 ו-220 שקלים. כמקובל במדור, לא ניתנו ציוני תמורה לכסף ליינות היקרים.

      במקרה הנוכחי מדובר בבקבוקים שמספקים תמורה יוצאת דופן. מקביליהם מארצות אחרות יעלו עוד מאה שקל לפחות.
      את יינות לואיש פאטו וקינטה דה פלאדה אפשר לרכוש בבסניפי רשת סטופמרקט, Wine Depot רמת החי"ל, "יינות וטעמים" רמת גן, רשת ספקטור משקאות, "ליגורי" תל אביב, פורטו וינו תל אביב ואצל היבואן: 050-3100744.

      לחיים!

      1. קינטה דה פלאדה, דאו רוזה 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס ענבי באגה, קברנה סוביניון, ז'אן, טיננטה רוריז וטוריגה נסיונל (כולם זנים אדומים) מאיזור באירדה. צבע ורוד. באף פרי טרופי. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 79 שקל

      הכי מתאים ל: סלטים, כריכים, קלמרי צרוב.

      דבר המבקר: פרי טוב, לא עמוס מידי, חומציות טובה, יובש נאה, רעננות רבה ואפילו רמז מינרליות. מקדם גסטרונומיות גבוה מאד. אנטי תיזה ליינות הרוזה עמוסי הפרי והמתקתקים של תעשיית היין הישראלית. יין שמצטרף ליינות הספורים מאד המיובאים לכאן מדרום צרפת (לנגדוק ובאנדול) על משבצת בכירי הקטגוריה.

      תמורה לכסף:4.5/5 (מצוינת. מדובר באמת באחד מיינות הרוזה היותר טובים שאפשר להשיג כאן).

      בחמש מילים: מה עוד אפשר לבקש מרוזה?

      2. קינטה דה פלאדה, דאו, אלבארו קסטרו בראנקו רזרבה 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין לבן יבש על בסיס ענבי אנקרוזאדו (50%), סרסיאל (30%) וביקאל . מגפנים בנות 15-45. התבגרות במיכלים, ללא עץ. צבע זהוב. אף פירותי במיוחד. גוף בינוני. 13.3% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.
      דבר המבקר: הארומות של היין הזה מטעות. כשמריחים אותו נדמה שתיכף יגיע לחיך יין מתפקע מפרי, עם נטיות מתיקות. המפגש עם החיך אחר לגמרי. יובש נאה ביותר, חדות, חומציות מוחשית ונוכחות ברורה ומשמחת למינרליות. לבן יבש מצוין ויין אוכל מוצלח במיוחד.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. מקבילי האיכות הצרפתיים שלו יעלו 120 שקל לפחות).

      בחמש מילים: לבן ששווה לשים אליו לב.

      3. קינטה דה פלאדה, דאו, אלבארו קסטרו רזרבה אדום 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס 55% תערובת של ענבי טינטה רוריז, טוריגה נסיונל וואלפושרו ו-45% Field Blend מגפנים בוגרות (Field Blend הינו מושג המתאר גפנים מזנים שונים הפזורות בשטח נתון. כך גידלו, היסטורית, גפנים ליין באזורים וחלקות מסוימות בפורטוגל). 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 130 שקל

      הכי מתאים ל: בשר (אדום וטלה) בכל מצבי הצבירה.

      דבר המבקר: פרי נהדר, חומציות טובה מאד, איזון טוב, מידה של אקספרסיביות ועימה רכות נעימה. זני הענבים שנוכחים בו מספקים טעמים עם טוויסט שמוכר פחות ללוגם הישראלי. יין טוב מאד עם פוטנציאל התיישנות בן 5-8 שנים לפחות. אם תפתחו אותו עוד שלוש-ארבע שנים יחכה לכם בבקבוק אושר גדול. גם עכשיו הוא ראוי מאד.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בארבע מילים: אדום מגובש ומוצלח במיוחד.

      4. קינטה דה פלאדה, דאו, פאפ 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% טוריגה נסיונל ו-50% באגה מגפנים בנות 20 – 60. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק וכהה. באף פרי דחוס ומרוכז, אדום ושחור; תבלינים. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 220 שקל

      הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות על בסיס בשרים מכל הסוגים
      .

      דבר המבקר: פרי נהדר, מורכבות רבה, איפוק משמח הנובע מעבודה חכמה מאד ושימוש נשלט בעץ. יין עם אדמתיות טובה שמספק מצוינות חפה מגינונים. כייף אמיתי. פוטנציאל התיישנות בן עשר שנים לפחות.

      בשלוש מילים: גבוה, קרוב לאדמה.

      5. לואיש פאטו, ויניה ולהס 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 50% ענבי ביקאל, 25% סרסיאל ו-25% סרצי'לינהו. התבגרות במיכלים ללא עץ. צבע זהוב עם נטיה מעט ענברית. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני.13% כוהל בנפח.

      כמה? 83 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים (בפרט נקניקיות חזיר).

      דבר המבקר: בחיך משמשים בערבוביה, לצד הפרי, גם חרדל (!!) ודבשיות מה. זה לא יין סטנדרטי ומי שמחפש את החבילה הלבנה המוכרת הרגילה לא יסתדר איתו. אם באים עם מידה של פתיחות מתרגלים בהדרגה לחינניותו, כמו גם לאיכויות שלו.
      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשלוש מילים: לבן קצת אחר.

      6. לואיש פאטו, פרנאו פירש 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס 94% פרנאו פירש ו-6% באגה. פרנאו פירש הוא זן לבן אותו מניחים על קליפות ענבי הבאדה האדומים עד לקבלת הצבע והארומות הרצויים. צבע אדום שקוף. באף פרי אדום. גוף קל. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: בשר לבן, עוף, גבינות ואוכל ים תיכוני (פרט לבשרים).

      דבר המבקר: קלילות, עידון ואיפוק עם פרי נעים, לא אינטנסיבי, בבסיס. יין סימפטי שיש בו מעט יומרה והרבה חן. אדום מהסוג הקיצי. לשתות עכשיו. לזרוק ללא חשש לכרבע שעה שמפיניירה עם קרח טרם לגימה.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשלוש מילים: חסר יומרה וחינני.

      7. לואיש פאטו, רבל 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס 90% באגה, 9% טוריגה נסיונל ו-1% ביקאל. צבע אדום רובי. באף פרי אדום ומעט שחור, תבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 101 שקל

      הכי מתאים ל: בשרים בגריל.

      דבר המבקר: פירותי ותבלינים אינטנסיביים למדי. עם זאת, זה יין שאינו מוחצן או אקספרסיבי מידי. יש בו מידת מורכבות מפתיעה מאד יחסית למחירו. יין סטייקים ומנגל מעולה. אחלה תמורה לכסף.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      ב-12 מילים: רק מארץ יין צנועה יותר וממותגת פחות אפשר לקבל במאה שקל יין כזה.

      8. לואיש פאטו, ויניה בארוסה 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% באגה מגפנים בוגרות (בנות 80). שנה בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק.
      באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 216 שקל

      הכי מתאים ל: בשרים מכל הסוגים בארוחות מושקעות.

      דבר המבקר: פרי אדיר, חומציות מצוינת, אלגנטיות, מורכבות רבה ואיפוק ראוי לשבח. גם כאן, הגינונים והחינחונים ממנו והלאה. יין ברמה גבוהה מאד שמקביליו מארצות מיוח"צנות יותר היו עולים עוד 100-120 שקלים לפחות. ניתן ללגום כבר עכשיו אבל אם תחכו 4-5 שנים תרוויחו פלא.

      בשלוש מילים: מצוינות נטולת פוזה.