השבוע בטעימה יינות יקב פול מאס (Paul Mas) מלנגדוק שבדרום מערב צרפת. קשה לחשוב על טעימה אטרקטיבית מזו במונחי תמורה לכסף. בלנגדוק הים תיכונית גדלים ומיוצרים זנים ויינות המתאימים מאין כמותם ללגימה בישראל החמה. העובדה שהאזור טרם התמתג בדומה לבורדו, בורגון, הלואר ואפילו עמק הרון, הופכת את מחירי היינות המגיעים משם לחגיגה אחת גדולה.
ביקב פול מאס יש ביטויי מודרניות רבים אבל רוב היינות המיוצרים שם עדיין מתונים, ברוח האזור. מחיר יינות הטעימה הנוכחית נעים בין 56 ל-84 שקלים. רבים מהם מספקים תמורה מצוינת וחלקם אף נדירה למחיר. מרבית היינות בטעימה הנוכחית ייטיבו להתאים כיינות יומיום וכיינות בכוסות במסעדות. יותר משווה להכירם.
לחיים!
1. פול מאס, גוורצטרמינר 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 100% ענבי גוורצטרמינר מכרמים בלנגדוק, לרגלי הפירנאים. צבע זהוב. באף פרי טרופי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 56 שקלים
הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי מתובל, סביצ'ה, כריכי בשר לבן.
דבר המבקר: מתקתקות לא מוגזמת שנתמכת בחומציות מאזנת ואפילו מעט מינרליות. פרי חמוד, טרופיות נעימה. גוורצטרמינר מפתיע ביותר שיחסית למחירו הפעוט מספק תמורה מצוינת לכסף. קשה לחשוב על מקביל מקומי, גם בתמחור גבוה משמעותית, שמספק איכויות דומות לזה.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשבע מילים: מאופציות ה"גוורץ" היותר שוות בפחות משישים שקל.
2. פול מאס, אסטייט, מלבק 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מלבק מלנגדוק. שליש מהיין עובר התיישנות קצרצרה בחביות עץ אלון קטנות חדשות והשאר במיכלי בטון. צבע אדום-סגלגל. באף פרי שחור, פרחים, שוקולד. 14% כוהל בנפח.
כמה? 66 שקלים
הכי מתאים ל: כריכי בשר. פסטות ברוטבי בשר.
דבר המבקר: עגול, אלגנטי, מתקתק, חנפני; הכי מסחרי והכי "עולם חדש" שניתן להעלות על הדעת. ומאידך, זה בכל זאת מלבק מלנגדוק ולא מארגנטינה. מקדם התמורה לכסף של היין הזה מרשים למדי.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת)
בארבע מילים: מלבק מודרני, לנגדוק סטייל.
3. פול מאס, וינייה דה ניקול, רוזה 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס גרנאש, מורבדר וסירה מגפנים בנות 20-30 בכרם וינייה דה ניקול, לייד הכפר מונטיניאק שבלנגדוק. צבע ורוד, מעט כתום. באף פרי אדום מעודן. 13% כוהל בנפח.
כמה? 71 שקלים.
הכי מתאים ל: עוף, קלמרי, אוכל ים תיכוני, כריכים.
דבר המבקר: רוזה טוב מלנגדוק הוא אחד הדברים היותר מתגמלים שאוהבי יין מנוסים יכולים להעלות על דעתם. ברוזה הזה יש את כל מה שצריך כדי ליהנות עד מאד. פרי טוב, מידה נכונה של יובש, רמז מינרליות, איפוק, ניקיון, צחות; וכל זה במעט כסף. מקדם גסטרונומיות נהדר. מושלם כמעט לכל מזג אוויר מקומי (למעט שיא החורף). שווה כל גרוש.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: רוזה ים תיכוני שכולו כייף.
4. פול מאס, וינייה דה ניקול, קברנה-מרלו 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 56% קברנה סוביניון ו-44% מרלו מגפנים בנות 20-30 מכרם וינייה דה ניקול, ליד הכפר מונטיניאק שבלנגדוק. שישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות, מיעוטן חדשות והשאר בנות שנה עד ארבע. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 71 שקלים.
הכי מתאים ל: טרטר בקר, סינטה דקה צרובה במחבת, בולונז.
דבר המבקר: קברנה-מרלו הוא שם נרדף ליין "עולם חדש" מוחצן. ביין הזה, החביב להפליא, יש דקות ורזון מכוונות שמרחיקות אותו מאד ממתחמי העולם החדש. הוא אמנם עגול וידידותי, קצת פחות כפרי ו"גאריגי", אבל מידת האיפוק שלו מזכה אותו בנקודות זכות רבות בעיני. יין יומיום ראוי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: קברנה-מרלו בסיסי מאופק וראוי.
5. פול מאס, וינייה דה ניקול, שרדונה-ויונייה 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% שרדונה ו-30% ויונייה מכרם וינייה דה ניקול, לייד מונטיניאק, לנגדוק. ארבעה חודשי התיישנות בחבית עץ אלון צרפתי לשרדונה, בעוד הויונייה ממתין במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי טרופי ועשבים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 71 שקל
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.
דבר המבקר: כמו הקברנה-מרלו, גם כאן בחירת הזנים מייצגת חופש של "עולם חדש" אבל החיך רחוק משם. פרי טוב שמאוזן בחמיצות תומכת, מגע דקיק אך מוחשי של מרירות בקצה, נגיעת תיבול ועשב, מידה של כפריות. מתינות מבורכת. לבן יבש ראוי מאד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשלוש מילים: שרדונה, קצת אחרת.
6. קוטה מאס, לנגדוק לבן 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס 40% גרנאש לבן, 20% מרסאן, 20% ורמנטינו ו-20% ויונייה. התיישנות בת מספר חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. צבע זהוב, מעט ירקרק. באף פרי טרופי, פרי לבן, פרחים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 73 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשרי לבנים.
דבר המבקר: לבן דרום צרפתי מוצלח במיוחד שמשלב היטב את האופי הטיפוסי כל כך לזני הדרום. המורכבות, ה"לכלוך", התיבול והמורכבות. האיכויות הללו מצליחות לעבור היטב בבלנד הזה, האף שהוא בסיסי וזול. בנוסף יש איזו חדות מרנינה. יין מצוין שמספק תמורה מושלמת ל-71 שקלים.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
בתשע מילים: אוהבים לבנים מן הים התיכון? הנה יין הבית שלכם.
7. קוטה מאס, לנגדוק אדום 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס גרנאש, סירה, קריניאן ומורבדר. 20% מהיין שהו שישה חודשים במיכלים בנפח 225 ליטר. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, זיתים, ותבלינים. 14% כוהל בנפח. גוף בינוני.
כמה? 73 שקלים.
הכי מתאים ל: טלה וכבש. קדירות. סטייקים.
דבר המבקר: בלנד ים תיכוני כפרי קלאסי וטוב. פרי טוב, לא עמוס מידי, תיבול נאה, אדמתיות, חיספוס ועמו מתינות. אחלה יין.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת)
בארבע מילים: אדום כפרי זול ומקסים.
8. קוטה מאס, פזנאס 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קריניאן, סינסו, גרנאש, סירה ומורבדר מפזנאס (מקבילת ה"גראן קרו" של פול מאס ולנגדוק). 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון (60% צרפתיות ו-40% אמריקאיות; מהן 40% חדשות, 40% בנות שנה ו-20% שנתיים). צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור, תבלינים, זיתים, אדמה. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 84 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירות, סטייקים, מנות עלב סיס טלה וכבש.
דבר המבקר: פרי מצוין, תבלינים מעקצצים בחן, חומציות טובה, מידה של גסות כפרית נהדרת, זיתים ואדמה, חציר וכמובן: Garigue (חורש טבעי). יין כפר ים תיכוני פשוט ונהדר שתמחורו הנמוך מטורלל ביחס לאיכויותיו רבות הקסם.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה)
בעשר מילים: מיקסום יוצא דופן של ערכי התמורה לכסף ביין כפרי מצוין.