יש דברים שאף פעם לא משתנים, כמו העובדה שכביש 4 בחלקו הצפוני הוא מהמסוכנים בארץ. מספיק שמישהו מוריד את הראש לקרוא הודעה ומפה לשם רכב מגיע מולך בדהרה כאשר הנהג שקוע במסך הטלפון. חוויה מפחידה, שמתעצמת בזכות מתווה הכביש שמזכיר מטוטלת; כל רגע צריך לתמרן למטה וימינה ושמאלה באלכסונים. לא הגיע השלב להרחיב את עורק התחבורה הראשי?
לכן, במהלך החזרה לתל אביב הייתי עסוק כרגיל בנהיגה מלחיצה משהו על כביש 4 דרומה לכיוון צומת פוראדיס, וממש לא ציפיתי לגלות משהו חדש. לפני פוראדיס, בפנייה לכיוון הכרמל אל עבר כרם מהר''ל, זיהיתי דוכן דרכים נייד וירוק וכמה רכבים חונים מולו. לא בזבזתי על הכביש שניה נוספת.
בצד שמאל של העגלה הירוקה הייתה שורה של סירים ביתיים מכוסים בחולצות קשורות, לשמירה על החום. מעניין היה לראות את כל תושבי האזור מגיעים וקונים בכמויות (שימו לב שהוא פתוח רק בסופי שבבוע וערבי חג), במקום להכנס לפוראדיס עצמה.
אחרי שסלמה הסבירה לי שכל קובה עולה חמישה שקלים, לא משנה אם הוא עם מילוי בשר או פיטריות, התחלתי לחקור מה יש בכל סיר. סלמה פתחה את קשר החולצות ונתנה מכל סיר טעימה קטנה. החל מסיר המג'דרה הטעימה והמתובלת, פלפלים ממולאים (על זה דילגתי), סיר מלא עד למעלה של עלי גפן כגודל הזרת. לא עלי גפן תעשייתיים עבים, אלא עדינים ודקיקים, שסלמה גלגלה אחד אחד, אבל כמעט לכדי אותו הגודל בדיוק. סלמה נתנה לי אחד לטעום, ישר ביקשתי קופסה מכל הטוב הזה. בינתיים נישנשתי להנאתי קובה פיטריות במליחות שרק הדגישה את הטעם של הפיטריות ועלה כרוב עם אורז שנמס בפה. סלמה מילאה את הקופסא הקטנה בעלי גפן וכרוב ממולאים, ביקשתי גם קובה בשר, כיסון פריך שעושה רעש נעים ובתוכו מחכה בצל רך ובשר איכותי, עשוי בדיוק במידה הנכונה וביחס הנכון - הרבה בשר, מעט בצק. בסוף כל השלל הזה כלל שני קובה פיטריות, קובה בשר וקופסא קטנה של עלי גפן וכרוב, סה''כ 25 שקלים. משביע מאוד וטעים כל כך.
אוכל סלמה. צומת כרם מהר''ל עופר על כביש 4. אין טלפון(הטלפון על הבוטקה לא עדכני). לא כשר. שעות פתיחה: ו' 10:00-17:00 שבת 09:00-עד שנגמר האוכל בערך 16:00. ערבי חג 09:00-16:00