טעימת השבוע מוקדשת ליינות סדרת הרזרב הים תיכונית החדשה של רקנאטי. מאז החלו ברקנאטי במעבר לזנים ים תיכוניים מהווים יינות הרזרב של "הים תיכונית" מגולות הכותרת האיכותיות של היקב והתעשייה המקומית בכלל. גם הפעם מספקים חמשת היינות החדשים את הסחורה בהצלחה רבה. אלו יינות שמיטיבים לבטא את הזן והטרואר ומחוברים לתפיסת עשייה מסורתית, דרום צרפתית. זה כבר מזמן לא חדש, אבל העובדה שיקב גדול ומתועש שם בפרונט יינות "עולם ישן" היא משמחת במיוחד. מכל היינות עוברת כפריות דרום צרפתית כייפית מאד ללגימה. לכולם מקדם גסטרונומיות נאה ביותר. הם עושים מקום לאוכל במקום להשתלט עליו. כל היינות מוצלחים מאד הפייבוריטים הפרטיים שלי הם הסירה, המרסלאן וכמובן יין הפרא הקריניאן.
יקב רקנאטי עובר שינויים משמעותיים בתקופה זו שבסיומם יעבור היקב כולו למשכן חדש, בגליל העליון. היינן הראשי גיל שצברג מונה לסמנכ"ל. סגנו, עידו לוינסון יהיה אף הוא יינן ראשי, לצד שצברג. לוינסון יופקד על היינות הים תיכוניים, הבייבי הפרטי שלו. שצברג על כל השאר בעצם המאסה הגדולה של היקב. התפעלותי החד משמעית נתונה ליינות הים תיכוניים של רקנאטי. באותה נשימה, חשוב לומר: זו אולי החמאה של היקב. הלחם הוא שאר היינות. אחרי הפרגון הגדול ליינות הנסקרים במדור השבוע, אוסיף שמסקרן יהיה לעקוב גם אחרי היינות האחרים של רקנאטי, אלו שמגיעים גם למכירה בסופרים. בזירה זו מתרחשת התחרות האמיתית בין היקבים. לחיים!
1. רקנאטי, גרי דה מרסלאן 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מרסלאן מקדמת צבי. "דימום" ענבי המרסלאן הוא הבסיס ליין הזה, הנוטה בצבעו לרוזה. הדימום נעצר לאחר הגעה לצבע הרצוי. צבע ורדרד. אף פירותי מאד. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 95 שקלים
הכי מתאים ל: מנות ראשונות על בסיס דגים ופירות ים, קלמרי, טאפאס.
דבר המבקר: "גרי דה מרסלאן 2014" היה משיחוקי היין היותר משמעותיים של השנה שעברה. רוזה כפי שאף אחד לא הצליח לעשות כאן קודם. קל דיו אבל לא קל מדי, עם פרי מקסים, ללא המתיקות המצערת הנלווית תמיד לרוזה ישראלי ועם מקדם אופי משמח. "גרי 2015" טוב לא פחות מקודמו. הוא ייטיב ללוות אוכל באביב המתקרב, בוודאי בקיץ. מעטים יינות הרוזה בתעשייה המקומית שאינם מביכים. "גרי דה מרסלאן" הוא מהבולטים שבהם. באשר לתמורה לכסף, יש לציין בהגינות שאפשר למצוא על המדף כמה יינות רוזה נפלאים, המיובאים מדרום צרפת ועולים פחות מ"גרי". ציון ה"תמורה לכסף" ניתן, לפיכך, בהתייחס למתחרים המקומיים. בכל זאת, תענוג.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשבע מילים: הלוואי שיתחילו לעשות כאן רוזה כמו זה.
2. רקנאטי, פטיט סירה רזרב 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פטיט סירה מעמק יזרעאל. שנת התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום עמוק, נוטה לסגלגל. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, קפה ושוקולד מריר. ביקבוק ללא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים
הכי מתאים ל: קדירות כבש, בף בורגיניון
דבר המבקר: עז המבע והעוצמתי מבין ארבעת אדומי הסדרה. מאחר והשימוש המושכל והמתון בעץ הוא תפיסת עולם של הייננים ברקנאטי, בפרט כשמדובר בסדרה הים תיכונית, מקור העוצמות הללו בעיקר בזן עצמו ולא בהשתוללות בחביות. נתמך בחומציות טובה. יין כפר דרום צרפתי טיפוסי, עם חיספוס ברור, ללגימה עם אוכל ביסטרו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: כפרי, מחוספס וטוב.
3. רקנאטי, סירה רזרב 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם מנרה. תסיסה במיכלים פתוחים קטנים בשילוב מחצית מהשזרות. שנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (רבע מהן חדשות). צבע אדום-סגול. באף פרי אדום, שפע תבלינים ומעט פרחים. ביקבוק ללא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס. 14% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים.
הכי מתאים ל: קשת רחבה של בשרים עגל, בקר, טלה וכבש, במגוון אופני הכנה. מרוסטביף, דרך סטייקים, אל נתח אנטריקוט גדול על הגריל ועד קדירות.
דבר המבקר: 2950 בקבוקים בלבד יוצרו מהיין הזה, וקצת חבל שכך. זה סירה מוצלח במיוחד, שיש בו דגשים ברורים ומשמחים על זניות: פרי נקי וטוב, הרבה מאד תבלינים, עוקצנות מה אבל גם הרבה מאד רכות ואיפוק מבורך. יין ים תיכוני ראוי וטוב, שלא מנסה גדולות ונצורות אבל כייף אמיתי ללגום ממנו. מקדם גסטרונומיות גבוה.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת)
בארבע מילים: סירה ים תיכוני במיטבו.
4. רקנאטי, מרסלאן רזרב 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסלאן מקדמת צבי. שנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, מחציתן חדשות. ביקבוק לאחר סינון גס. צבע באף פרי אדום, תבלינים פרחים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 149 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מרסלאן הוא הכלאה גרנאש לקברנה סוביניון שמקורה בעמק הרון שבצרפת. במרסלאן הנוכחי ניכרות האיכויות הטיפוסיות לזן המבנה והשידרה הברורים של הקברנה סוביניון בצירוף העוצמה הבועטת של הגרנאש. פרי אדום, שחור ותבלינים מחד. אדמתיות ברורה, מאידך. קצת "ברט" משמח ושימוש מתון ונבון בעץ, חוברים יחדיו ליין טעים להפליא, שכייף ללוות בו ארוחת בשרים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. לא יין זול אבל מספק אחלה תמורה).
בחמש מילים: יין סטייקים מהטובים על המדף.
5. רקנאטי, קריניאן פרא רזרב 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם בעל בדיר רפאת, בו גדלים הגפנים ללא השקיה. שנת התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון, מחציתץן חדשות. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי שחור, פרי אדום ותבלינים. 14% כוהל בנפח.
כמה? 149 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים וקדירות.
דבר המבקר: קריניאן "פרא" הוא מגולות הכותרת של העשייה ברקנאטי בשנים האחרונות. לא יהיה זה מוגזם לומר שמדובר באחד מסמניה המובהקים, סגנונית ואיכותית, של "המהפיכה הים תיכונית" בתעשייה המקומית. יין הפרא לא מכזיב גם הפעם. הפרי המצוין, החומציות הטובה, הנימה המינרלית פרי המפגש של שורשי הגפן עם מעמקי האדמה; כל אלו, בשילוב המתינות והאיפוק היינניים, חוברים ליין מוצלח במיוחד וגסטרונומי להפליא.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה)
בחמש מילים: ממיטב יינות התעשייה המקומית.