אם אתם נמנים עם ילידי שנות ה-70, ספרי "תרבות" הירוקים בוודאי לקחו חלק עיקרי בידע הכללי שמלווה אתכם עד היום. לא היה בית בארץ שלא החזיק את סדרת הספרים הזו, לפני כל אנציקלופדיה אחרת שמעטים יכלו להרשות לעצמם לרכוש. לא היה סדר מסוים בנושאים של הספרים, ולכן היית מוצא את עצמך מעלעל בדפים בין מגוון נושאים כמעט אין סופי. אחד הסיפורים היה על חיילים רומאים ועל מרק שחור אותו נהגו לאכול בדרכים. בילדותי תהיתי אם אותו מרק הוא למעשה תבשיל הבקיילה הטוניסאי, אבל לאמי לא הייתה תשובה מדוייקת. מצד שני, המרחק הגיאוגרפי הקצר בין טוניס לאיטליה והכיבושים הרומאיים בצפון אפריקה יכולים בהחלט לאשש את ההשערה שלי.
את המסעדה של אורן קלטתי במהלך הנסיעה לכיוון מחנה 80. מסעדת סעדה כמעט ונחבאת באחת הכיכרות בסביבה, בסמוך למגרש החניה. אל הדלפק ניגשתי ועל הלוח הייתה רשימה לא קצרה של מאכלי המקום. אני התמקדתי בטביחה ביל סלק, הגרסה הטריפוליטאית של הבקיילה. אם יש מאכל שכולם מתרכזים סביבו, אז זו המנה; טביחה ביל סלק, או בקיילה, מאחדת משפחות לשולחן במהירות וביעילות רבה.
שובל מעריצים נכרך אחר כל בשלן או בשלנית שיודעים להכין כראוי את המנה המדוברת. אותו מרק עלים מרוכז המתבשל לאיטו במשך שעות עד שהופך למחית נוזלית עם ריח שלא דומה לשום דבר אחר. אליו מוסיפים שעועית ונתחי בשר, וממשיכים לבשל לעוד מספר שעות. התוצאה היא תבשיל עם נתחי בשר שנמסים בפה המוגש על קוסקוס. הבשר מתפרק למגע המזלג, והשומן ברובו נכנע לחלוטין לבישול הארוך. אורן מגיש את המנה לצד טירשי (מחית דלעת), סלט משוויאה וסלט כרוב, אבל ללא חריף. טביחה ביל סלק, מאכל האלים, לא צריכה חריף בכלל. הטעם עצמו משכר כל גרגרן מצוי.
במהלך שעות הנהיגה אני חייב לנהל את העייפות שלי, ולכן לרוב נמנע מגרגירי הקוסקוס שכל אחד מהם נדמה כגלולת שינה קטנטנה. ברוב המקומות המגישים טביחה ביל סלק, מגישים לסועדים מנה גדולה מדי במחיר גבוה מדי. הופתעתי ושמחתי לגלות שאורן מוכר חצי מנה. אכן, מה שאתם רואים בתומנה הוא חצי מנה. מדובר בכמות נדיבה מאוד שמתאימה לכל אחד, במיוחד למי שנמצא רק בהפסקת צהריים באמצע יום עבודה.
מאז שהתחלתי את המונה טועם, מעולם לא נתתי המלצה חד משמעית כל כך. כולי תקווה למצוא בעתיד עוד מקומות שיצדיקו נסיעה ייעודית למטרת אוכל. אם השעה היא שעת צהריים והרעב מתחיל לדגדג לאוכל בצלחת אמתית, אל תחכו יותר מדקה על השעון. כנסו למכונית וסעו ישר לסעדה לאכול צלחת של טביחה ביל סלק עם קוסקוס ותוספות ב-25 שקלים בלבד.
שמו של אדם נשמר כל עוד זוכרים אותו. אורן הנכד אינו יכול לשכוח את סבתא סעדה שעל שמה המסעדה קרויה. היום כולנו יכולים ליהנות מהמטבח של סבתא סעדה בזכות הנכד האוהב, ואיזה מטבח משובח הוא היה. ישתבח שמה לעד.
מסעדת סעדה, דרך הבנים פינת רחוב הנדיב, פרדס חנה-כרכור. 04-6265533. שעות פעילות: ימים א'-ה' 10:30-14:00, יום ו' 09:30-12:30 (או עד שהאוכל נגמר)