פיימונטה, בצפון מערב איטליה, הוא ללא ספק אזור היין האיכותי והמעניין ביותר בארץ המגף. לא ניקח את התהילה מהמהממים מבין יינות סיציליה, טוסקנה, שמספקת יינות קיאנטי פופולריים, יינות כפריים מקסימיים במונטפוליצי'אנו ויינות ברונלו מרשימים; מולפוליצ'לה משם מגיעים יינות ארמונה ד'לה ולפוליצ'לה היוקרתיים; ועוד ועוד, ובכל זאת: פיימונטה. שם, כמאסה קריטית, בעיני לפחות, נמצא ריכוז האיכויות הגדול ביותר.
יקב מיקלה קיארלו פועל מ-1956 ואוחז בכרמים בשלושה אזורי גידול פיימונטזיים קלסיים לנגה (Langhe) , מונפרטו (Monferrato), וגאבי (Gavi). הזנים מהם מפיקים ענבים במיקלה קיארלו הם קורטזה ליינות לבנים, ברברה ליינות אדומים בסיסיים, נביולו ליינות היוקרה "בארולו" ו"ברברסקו" ומוסקטו ליינות קינוח.
מיקלה קיארלו הוא יקב איכותי שמעמיד יינות בכל רמות המחירים. מיינות בסיס, חלקם עם קריצה למודרניות וחלקם כפריים מסורתיים, ועד יינות בארולו וברברסקו יוקרתיים ואלגנטיים במיוחד.
בטעימה הנוכחית שישה יינות. כמה מהם בסיסיים לגמרי, אחרים גבוהים. בכולם בולטת עשייה איכותית, ללא רבב, מכל הסוגים: "פאלאס גאבי" הוא לבן מודרני, נגיש וקל. "ברברה ד'אסטי סופריורה, לה אורמה" הוא ברברה צנוע בסיסי המספק תמורה מרשימה לכסף. "דולצ'טו ד'אלבה, לה קוסטה" הוא יין כפרי חביב. "בארולו, טורטיאנו" ו"ברברסקו, אסילי" הם היינות הגבוהים יותר בטעימה הנוכחית. שניהם מספקים איכויות "עולם ישן" מרשימות, בתמחור מתון יחסית לרמה. את האדומים הקלים יותר בטעימה אפשר ללגום גם בקיץ, לצד בשר. בגבוהים שווה להשקיע למטרות התיישנות.
1. מיקלה קיארלו, פאלאס גאבי 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 100% ענבי קורטזה מאיזור גאבי (GAVI). ללא שימוש בעץ. צבע זהוב קש. באף פרי לבן ולימוניות. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים
הכי מתאים ל: דגים ועוף. פיצה.
דבר המבקר: לבן פירותי, שמח רענן ונעים. יין קיץ חביב ביותר ולא נטול אופי שמספק יופי של תמורה לשבעים שקלים.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).
בשבע מילים: הפנים המודרניות והקלות של אזור פיימונטה הכבד.
2. מיקלה קיארלו, ברברה ד'אסטי סופריורה, לה אורמה 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ברברה מאסטי. 8 חודשי התיישנות בעץ אלון צרפתי ועוד ארבעה נוספים בבקבוק בטרם שחרור. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ומעט תבלינים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות. עוף. קרפצ'יו בקר. נתחי סינטה דקים צרובים קלות במחבת.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
דבר המבקר: יין ברברה קל ומוצלח במיוחד, עם פרי טוב שמאוזן בחומציות נעימה, שייטיב ללוות כל מנת בשר קלות. יש בו איזו אווריריות נעימה שהופכת אותו ליין רלוונטי מאד גם ליום קיץ חם. תמורה מצוינת לכסף.
בשבע מילים: פיימונטה אדום קיצי שמספק תמורה מצוינת לכסף.
3. מיקלה קיארלו, דולצ'טו ד'אלבה, לה קוסטה 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי דולצ'טו מאלבה. צבע אדום רובי. באף פרי אדום ומעט פרחים. גוף קל. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 90 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות, עוף. פיצה.
דבר המבקר: דולצ'טו ד'אלבה קלאסי: פרי עז, חמיצות חד משמעית, מעט טאנינים, קלות רבה. דולצ'טו הוא זן שמייצר בדרך כלל תגובות קוטביות: יש מי שמתים עליו ויש מי שמבטלים אותו. הדולצ'טו הנוכחי עשוי היטב ומספק את הסחורה כיין בסיס כפרי פשוט ולא יומרני.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בחמש מילים: כפרי, בסיסי ועשוי היטב בתחומו.
4. מיקלה קיארלו, ברברה ד'אסטי סופריורה, צ'יפרסי ד'לה קורט 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ברברה מחלקת LA COURT באסטי, מגפנים בנות 35. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות גדולות (5000 ליטר) ושישה נוספים בבקבוק בטרם שחרור. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ומעט תבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 110 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים. אוכל בשרי מתובל.
דבר המבקר: "יין עבודה" מוצלח מאד מסוגו שיש בו רעננות ואלגנטיות מצד אחד ושפיציות ברורה מצד שני. פרי טוב, לא מתפרץ מידי, חמיצות רבה, מקדם גסטרונומיות מוצלח במיוחד ותמורה טובה בהחלט לכסף. יין סטייקים ראוי שתמחורו הופך אותו לאופציית שפויה וראויה למסעדות.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: ברברה לא יומרני וטוב מאד.
5. מיקלה קיארלו, בארולו, טורטוניאנו 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי נביולו מכרם טורטוניאן מחלקת CEREQUIO. 24 חודשי התיישנות בחביות בנות 5000 ליטר ולאחר מכן שנה נוספת בבקבוק. צבע אדום עמוק מאד. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 250 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומשוקעות על בסיס בשר בקר וכבש.
דבר המבקר: הגענו לתותחים הכבדים יותר. בארולו הוא מהמכובדים והנחשבים ביינות איטליה. הבארולו הנוכחי, שמוצאו מחלקה מיוחסת בכרם יחידני, מתגלה ככזה שמספק תמורה נאה ל-250 שקלים. הוא עמוק דיו, מורכב ולאחר חדרור תפגשו את מימדי התיבול שבו, עם טבק ורמז לתבלינים חמים (ציפורן) וליקריץ. יין שיוכל להתיישן עוד 12-15 שנים לפחות. קצת בייבי בארולו עדיין כרגע ובכל זאת מהנה ביותר.
בעשר מילים: בארולו מוצלח מאד ויחסית לא יקר. רכשו והתאפקו כמה שנים.
6. מיקלה קיארלו, ברברסקו, אסילי 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי נביולו מכרם יחידני אסילי, בברברסקו. 30 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנות 700 ליטר ושלושים נוספים בבקבוק בטרם שחרור. צבע אדום כהה מעט אטום. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 335 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומשוקעות על בסיס בשר בקר וכבש.
דבר המבקר: עידון, מורכבות ועדינות מרשימים ביותר. יין גבוה מאד ופשוט נהדר שקשה להפריז באיכויותיו. פוטנציאל התיישנות בן 15 שנים ויותר בתנאים ראויים.
בעשר מילים: שמרו לארוחה בשרית חגיגית באמת, עם לוגמים בעלי חיך מנוסה.