פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: פנינת נוסטלגיה

      המונה מתגעגע לימים היפים בפנינת תימן בחברתם של נהגים אחרים ואלופים בצה"ל ומגלה לשמחתו שהמקום הנוסטלגי נפתח מחדש

      חומוס בפנינת תימן (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)

      כשמישהו על הכביש מעצבן אותי, יש לי תמיד מה לאחל לו. אחד הקבועים הוא לאחל לבן אדם להיות נהג מונית, זה כמו לאחל למישהו להסתובב על סביבון כל שארית חייו. ואם כבר להיות סביבון, עדיף אחד שמסתובב על צירו בתוך תל אביב, לפחות לא משעמם. לפנינת תימן הגעתי במקרה, לפני שנים רבות, במהלך אותם סיבובים, בזכות חניה למוניות שיש ממול. המקום נפתח בשנת 1969 באיזור הצפון הישן של תל אביב. מנחם פתח את המקום שהגיש מנות בסיסיות, בתקווה להצליח בעיר הגדולה, הוא עוד זוכר תקופה בה כל הגדולים של פעם יושבים מולו על הדלפק הגבוה ומהגגים על ענייני תרבות ובטחון. באותם ימים היה שלט מעל המקום עם שם המקום יחד עם הסבר, בניהול מנחם וגיגי, אב ובנו בעסק משפחתי קלאסי. עם השנים המקום הפך בשבילי לנקודת מפגש חשובה ומעודדת, מזור לבדידות של ההגה, לא הייתי נהג היחיד שסעד במקום וגם אלופים בצה''ל היו יושבים יחד איתנו לאכול, כולם שווים מול מנחם.

      לפני שבע שנים הודיע מנחם בצער שהוא סוגר, גיגי לא רצה להמשיך את דרכו והחליט לנסות להיות נהג אוטובוס. אנחנו הלקוחות הקבועים נזרקנו לגלות בחומוסיות אחרות, אכלתי אצל מנחם ביום האחרון, אחריו התחילה הבצורת הארוכה, נושא בתוכי את טעמו של החומוס והפול הכהה. את המקום מנחם לא מכר, למזלנו, אלא השכיר בכל פעם לעסק אחר.

      כשחלפתי לפני כחודש על פני צומת ירמיהו בן יהודה, הצצתי לאחור רק בשביל לראות שם את מנחם וגיגי. שיפשפתי את עיני, פניתי ימינה לדיזנגוף ועוד ימינה לירמיהו וחניתי באותה חניית מוניות מול פנינת תימן, את הכיתוב הם עוד לא החזירו, אבל הדלפק היה שם. ירדתי מהמונית עם חיוך מאוזן לאוזן ןחלקיק של דמעה של התרגשות, סוף סוף נפל לגיגי האסימון. מתי שמעתם על עסק שחזר באותה קונסטלציה בדיוק? הדלפק החדש באותו מקום, המחירון הישן נתלה באותה נקודה על הקיר, במקום רדיו, יש נגן מודרני ומעוצב, רק חסרה התמונה הגדולה מהבר מצווה של גיגי.

      חומוס בפנינת תימן (קובי רובין)
      פנינת תימן (צילום: קובי רובין)

      מנחם בירך אותי ובינתיים לקוח ותיק נכנס אל המקום, את השם של הלקוח לא זכרתי, אבל ישר אמרתי למנחם להכין לו מנה של חצילים עם ביצה. מנחם התרשם מהעובדה שזכרתי מה הלקוח רצה בדיוק, הזכרתי לו את עשר השנים המאושרות בהן פקדתי את המקום לפחות פעם בשבוע אם לא פעמיים, ואז התגלגלנו מצחוק של אושר קטן וטעים. התפריט בסיסי, יש חומוס קומפלט לפני הכל 27 שקלים עם ביצה, שקשוקה לאמיצים בלבד 24 שקלים, סלט חצילים עם ביצה 27 שקלים עם קהל לקוחות נאמן שמעריץ את מנחם על מעשה ידיו, סלט ירקות קצוץ, בסך הכל כאילו להיכנס הביתה לאכול טוב.

      הזמנתי חומוס קומפלט, אותה מנה אהובה, על הצד של הקערה חומוס מאוזן, לא חמוץ מידי, לא חלק מידי, נושא בתוכו את הטחינה שמרגישים בכל טעימה. במרכז פול כהה ומתובל לשלמות, לא יותר מידי, למה לפגוע בטעמו הטבעי. מעל הכל טחינה וביצה חמינדוס מרוסקת לחלקיקים כי ככה מנחם מגיש את הקומפלט שלו. עכשיו אזהרת חריף, יש בפנינת תימן חריף אדום בקערה על הדלפק, החריף הזה יכול להוריד חלודה מספינה שהייתה שקועה עשרים שנה מתחת למים הכי מלוחים בעולם, באותה מידה החריף הזה טעים עד לדמעות. עצה שלי, עם הכף בעדינות לדלות את המים של החריף, זה מספיק. התיישבתי על הכיסא החדש בהתרגשות, אוכל לי מנה ועוד חצי מנה (בתשלום, אין מילוי חינם במקום), פנינת תימן חזרה ובגדול.

      פנינת תימן. ירמיהו 22 תל אביב. שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-17:00 ו' 08:00-15:00

      חומוס בפנינת תימן (קובי רובין)
      הפול הכהה מככב. פנינת תימן (צילום: קובי רובין)
      חומוס בפנינת תימן (קובי רובין)
      הדלפק חזר (צילום: קובי רובין)