פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טעים ומשתלם בעסקית של דייגו סאן, אז למה אף אחד לא בא?

      העסקית משתלמת, האוכל טעים ולא שגרתי אז למה הקהל לא מגיע לצהריים? כנראה שאנשי הבר צריכים לעשות את הסוויץ' הנדרש כדי להפוך מבר היפסטרי למסעדה לגיטימית

      דייגו סאן (מערכת וואלה! NEWS , יעל לאור)
      צ'יזבורגרים בדייגו סאן, משביע? תלוי את מי שואלים (צילום: יעל לאור)

      רקע

      שעה: 13:00

      מיקום: המשביר 2, תל אביב

      נעים להכיר: דייגו סאן נפתחה ברחוב המשביר, נושקת לדרך יפו ובפאתי שוק לוינסקי במרץ 2015. את המקום פתחה קבוצת שותפים, בעלים של קזינו סאן רמו היפואי, מי שייעץ בתחילת הדרך למקום היה השף אסף דוקטור (האחים, דוק), נכון לעכשיו אין שף מוכר אשר עומד מאחורי הסירים במקום.

      מה בתפריט: דייגו סאן מציעה תפריט קוריאני - מקסיקני, עם זליגות נוספות מהמטבח האסיאתי (כמו מרק ראמן למשל). בצהרים מציעה המסעדה תפריט עסקי הכולל מנה ראשונה ותה לימון קר במחיר העיקרית.

      לעוד המלצות צהריים
      מאייר: המסעדה שבאמת שווה את הכסף שלכם
      יהלומה בנמל: האם המסעדה צלחה את המעבר?
      מסעדת מונאר: הודו על ספידים

      עיצוב ואווירה

      דייגו סאן, המתפקד כבר-קולינרי, הוא מקום חינני והומה בשעות הערב, המושך אליו לרוב קהל היפסטרי. העיצוב שלו הוא מהיפים בת"א: הטפטים הצבעוניים, ספסלי העץ, החצר הירוקה עם הגרפיטי והשירותים המגניבים. אין כמעט תחרות לדייגו סאן בנושא הנראות. חלק מאותו שטאנץ נשמר בצהריים, בעיקר בכל הקשור לעיצוב והפסקול המקורי והמעולה. אבל אף אחד מהאלמנטים הללו לא עוזר מספיק לאווירה כשהמקום עומד ריק. את רוב הארוחה בילינו כשולחן היחיד במקום ויש בזה משהו מעט מדכדך. בצהריים חלק מהקסם של הבר הולך לאיבוד, ואתו כנראה גם הסועדים.

      שירות

      בתחילת הארוחה הייתה תחושה שדייגו סאן פתחו בצהריים באמונה קטנה מאוד שזה יעבוד, ובמין גישה של יבואו - יבואו, לא יבואו - לא יבואו. אבל מהרגע שהתחלנו לתקשר עם הצוות הרגשנו שדווקא בגלל שאנחנו השולחן היחיד ממש אכפת להם מהחוויה החיובית שלנו. השירות עצמו היה טוב אבל דרוש יותר דיוק בזמנים מבחינת המטבח, בצהריים אין לסועדים הרבה זמן והעיקריות צריכות להיות מתוזמנות יחד. הראמן שהזמנו התעכב והגיע כששלוש המנות העיקריות האחרות כבר נאכלו. כשכולם אוכלים יחד אין בעיה, כשכל אחד מזמין לעצמו מנה לצהרים, זה כבר סיפור אחר. בסופו של דבר הצוות היה מאוד אכפתי, לא חייבו אותנו על הראמן שלא נאכל במלואו, ואף הוציאו לנו לטעימה קוקטיילים שהוכנו במקום כחלק מהתלמדות.