"את כזאת אמריקנית", אמרו לי הטבחים במסעדת רפאל כשהכנתי קינוח ובמרכזו עמדה חמאת בוטנים. רוב הטבחים לא התחברו לזה. הייתי בשוק. חמאת בוטנים? מי לא אוהב חמאת בוטנים? זה באמת עדיין נתפס כהרגל אמריקאי?
באחד מפרויקטים הגמר שלי בלימודי קונדיטוריה (כן נו, למדתי בארה"ב, הפתעה גדולה), היינו צריכים לכתוב תפריט קינוחים למסעדה פרי דמיוננו, ולהגיש אותו לשפים השופטים. השפים הזמינו קינוח אחד מהתפריט, והיה עלינו להגיש להם אותו.
הקינוח שלי, היה מילפיי "פינט באטר אנד ג'לי" (חמאת בוטנים וריבה), מבוסס על הכריך המפורסם שכל ילד אמריקאי גדל עליו, מוגש עם קולי פטל וגלידת בריוש. אני יכולה לספר, שגלידת הבריוש, היא אולי אחת הגלידות הכי טעימות שאי פעם הכנתי, אבל היא כמעט גבתה מחיר כבד ושרפה את בית הספר. סוף טוב הכל טוב, בית הספר עדיין עומד והייתה גם גלידה, אבל אני לא יודעת להגיד אם הבלנדר שרד את המבחן.
אז נכון שהאמריקאים חולים על חמאת בוטנים, אבל שמתי לב שגם בארץ מתחיל להיכנס הג'וק. אם אתם אוהבים את ריסז, אם אתם אוהבים בוטנים, וכמובן שאתם אוהבים שוקולד, אתם תאהבו את החטיף הזה.
עוגת גבינה ניו יורקית
רולדת פירות יער
לעוד מתכונים מתוקים
מצרכים:
חצי כוס חמאת בוטנים
1 כף דבש
3-4 כפות גדושות אבקת סוכר
1/4-1/2 כוס בוטנים קלופים קלויים במלח, לפי הטעם
לציפוי:
300 גרם שוקולד מריר
80 גרם חמאת קקאו
אופן ההכנה:
1. מערבבים את חמאת הבוטנים עם הדבש ואבקת הסוכר עד שמתקבל מעין בצק. מערבבים פנימה את הבוטנים.
2. יוצרים מלבנים קטנים (אפשר להשתמש בתבניות קרח), ומקפיאים.
3. ממיסים בכלי חסין חום או בכלי פלסטיק מעל בין מארי את השוקולד המריר וחמאת הקקאו. מערבבים היטב.
4. מוציאים את קוביות הבוטנים מהמקפיא, ובעזרת שיפוד או מזלג טובלים את החטיף בשוקולד.
5. מניחים על רשת מעל נייר אפייה כדי שיתייבש, ומעבירים לנייר אפייה. ניתן לשמור בכלי אטום עד 4 ימים.