סביח סומך: המנה שלימדה את המונה לא להסתכל בקנקן

מה גורם לאנשים שפויים לעמוד בתור בשיא השרב ולחכות בשמש הקופחת לסביח? המונה מגלה שהתשובה נמצאת בתוך הפיתה אצל סומך, שרק נראית קטנה

  • סביח
שלא ישתנה לעולם (צילום: קובי רובין)

הקיץ השנה התחיל בווליום גבוה, עם חיקוי מושלם של הטמפרטורות של אמצע אוגוסט. שבועיים לפני כן עוד נסעתי במונית בלי מזגן, תוך יומיים עברתי למצב כבשן, את החום הרגשתי גם מעל הראש וגם דרך הרצפה. ולמרות מזג האוויר הזה, למרות הכל, היה תור מול הסביח של סומך בחדרה. כמובן שיצאתי מהאוטו והצטרפתי לתור, כי מחובתי לבדוק איך ולמה מוכנים אנשים שפויים למראה לעמוד מול דוכן ביום קיץ בלתי אפשרי? בנוסף לכך, המקום לא ממוזג בכלל, בסגנון 'אין לאן לברוח'.

מאור סומך, בעלי המקום, התנועע במהירות בין קערת השמן הלוהט ללקוחות הממתינים וניצלים לאיטם ב-40 המעלות שבחוץ, באופן לא שונה מהחצילים בשמן. החצילים הזהבהבים טוגנו במהירות, כל כמה דקות מערום חדש צנח לתוך השמן הצלול, בינתיים מאור לקח עוד פיתה קטנה אבל דשנה, לא דקיקה בכלל, חכו ותראוו באיזו מומחיות יפה מאור ממלא את הפיתה עד למקסימום האפשרי ואחר כך עוד מלמעלה, ועוד קצת.

לכל הטורים של המונה טועם
דווקא בקיץ: אוכל חריף באור עקיבא
הגלידה הכי טובה שאתם לא מכירים

עוד באותו נושא

בקצב הסמבו-סביח: סגירת הפינה המושלמת

לכתבה המלאה
חצילים מתוקים (צילום: קובי רובין)

כמעט כל מקום שהוא פלאפליה עושה גם סביח, אבל לא כל סביח טעים. יש מקומות שרק עושים אותו על הדרך, ללא מעוף או רצון להתמקצע. כל אוכל רחוב בארץ, אם נותנים לו את תשומת הלב הראויה, יכול להפוך לנקודת מפגש מרכזית.

בינתיים המשכתי להתבשל כמו החציל בשמן, אחד אחד ולאט לאט מאור הוציא כל לקוח יותר ויותר מרוצה. הגיע התור שלי וניגשתי לדלפק, מה זה שם הירוק הזה? עלי בייבי, אותה תערובת מרירה קלות של עלי סלט, מה הם עושים כאן? פה מגיע הטוויסט בעלילה, מאור מוסיף עלי בייבי עם כל נגיסה של הסביח, תודו שלזה לא הייתם מוכנים.

(צילום: קובי רובין)

החצילים עם השם שלי מתנוסס עליהם הוצאו ישירות מהשמן, אחרי ניעור קל שבקלים הם הועברו אל תוך הפיתה. שלא כמו אצל עובד, עם כל הכבוד לעובד, שם כל אחד מגזים עם מה שהוא אוהב ובאהבה, כאן בסביח של סומך, מאור שולט בכמויות, רק אל תפריעו לו. תגידו מה אתם לא רוצים לפני, ותנו לו לרוץ על הפס, שיכבה של חריף, שיכבה של החציל הכי מתוק שיש, עלי בייבי לאורך כל הפיתה עד למעלה בשכבה דקה, המרירות שלהם מעלה את המתיקות מול החריף, מתחת לחצילים. לכל הטוב הזה תוסיפו גם ביצה וגם טחינה. בהתחלה לא רציתי טחינה, אבל מאור הכריח אותי לטעום, זו טחינה על גבול הגולמית, לא במרקם מים חס וחלילה, כשהבנתי סימנתי לו לשים והרבה כמו בסביח תיקני אורגינל. עכשיו מגיע עוד טוויסט בעלילה, מאור משקיע ועושה פירה אמיתי, גם זה ישר אל תוך הפיתה.

הלכתם לאיבוד? גם אני. לא נורא, זה מאוד טעים. הפיתה מתנפחת בהתאם, התחלתי להבין למה כל מי שניצלה בחום בזמן שהוא עומד בתור לא ויתר על המנה הכל כך משובחת. אני מודה שגודלה של הפיתה בהתחלה מעט אכזב אותי אבל כשגיליתי מה יכול להיכנס לשם הבנתי שלשווא הסתכלתי על הקנקן. מה שחשוב זה מה שמאור שם, וזה הרבה, בתוכו. ומעל הכל, לסיכום, המחיר ראוי, 16 שקלים. הטעם נפלא, שלא ישתנה, שלא תרד האיכות בבקשה בשום אופן, שלא יעלה המחיר חס וחלילה ויתקלקל הכל, בתאבון לכולם.

הסביח של סומך. רחוב הרברט סמואל 76 חדרה. 053-4212142. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-20:00. ו' 10:00-14:00. כשר למהדרין

(צילום: קובי רובין)
(צילום: קובי רובין)
(צילום: קובי רובין)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully