פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פנינה של מאפייה באמצע העמק

      המונה מתרגז למראה מאפים קפואים מחוממים במחיר מופקע. ולכן היה משמח לגלות אי שם בשרון, מאפייה קסומה ומוצלחת המגישה מאפים איכותיים וטריים במחיר ללא תחרות

      פנינה של מאפייה באמצע העמק
      צילום: עידו שחם, עריכה: אביב ארגז

      וידיאו: עוד קונדיטוריה שאנחנו אוהבים, הקונדיטוריה של גל

      יש לי חולשה, כמו לכולנו, ללחם. עם השנים תפחתי כמו בצק, ואחד המאבקים הגדולים שלי הפכו להיות הורדת כמויות הלחם. אבל החולשה למאפיות אף פעם לא התפוגגה, ועדיין כל מאפייה חדשה שמגלה לפני מושכת אותי אליה מיד.

      לכל הטורים של המונה טועם
      האוצר של יבנה: החומוס שמשנה את כללי המשחק
      עראייס למביני עניין

      מאפה סלק של לחם שחר (קובי רובין)
      מאפה סלק של לחם שחר (צילום: קובי רובין)

      מאפיות יש בארץ לרוב, אבל רובן בסך הכל מחממות קפואים נחותים, שלא שווים שקל. איך מקומות כאלה בכלל מעיזים לקרוא לעצמם מאפיות? אין בהם מלוש, אין ריח של קמח באוויר או של מחמצת. אם כבר לאכול לחם, אז לפחות במאפייה אמיתית. עוד שיטה לזיהוי מאפייה טובה היא אם העובד מסתובב עם סימני קמח על בגדיו, סימן מפליל לטובה. כשאני עוצר את המונית מול מה שמתגלה כמאפייה ממוצעת אני מוצא את עצמי לא קונה כלום. מוטב לשלם יותר בשביל פחות מאפה, אבל לפחות שהאיכות תהיה טובה.

      תחילת שבוע, נסיעה ראשונה על הבוקר, חדרה. בזמן שכולם נוסעים לתל אביב, הלקוחה והמונית בדרך לחדרה העיר, 40 דקות הערכת זמן, הכביש לטובתנו. הכל הולך חלק, מוריד את הנוסעת בתוך העיר. מכאן, לחזור לכיוון מרכז המדינה מחייב לעמוד בפקק של המדינה.

      המאפייה של שחר (קובי רובין)
      המאפייה של שחר (צילום: קובי רובין)

      התחלתי לחזור לכיוון דרומה על כביש 4, ותליתי תקווה בדרך עצמה, על הכביש לקראת צומת ליד חתכתי ימינה לכיוון המרכז המסחרי. יש בו הכל אבל אין בו כלום מעניין באמת. לפני שפניתי לחניון הבלתי נמנע, פניתי ימינה לקיבוץ משמר השרון, היה שלט קטן של מאפייה על הדרך וזה כבר הספיק לי. המשכתי פנימה לקיבוץ, קצת אחרי הכניסה על הצד השמאלי התגלתה המאפייה מהשלט על הכביש.

      זה לא מבנה קלאסי של מאפייה, אלא מבנה של הקיבוץ שפועל כמאפייה. אין חדש בכך, יש יופי באותם מיבנים שמשנים את פניהם לפי הצורך. לפעמים זה מגיע מחוסר ברירה, זה מה יש, זה המקום, פה נצליח וזהו, אז מיה ושחר התעקשו לפני חמש שנים ומאז יש את לחם שחר בכניסה למשמר השרון, מיה על העסק, שחר על המלוש בפנים, כל אחד בתחום שלו בעסק.

      המאפייה של שחר (קובי רובין)
      הכניסה למאפיית של שחר (צילום: קובי רובין)

      שעות הבוקר הן שעות יפות למאפייה, יש תכונה רבה. כל אחד מגיע בתורו לקחת קפה ואחד מהמאפים, אז קפה ידעתי לקחת, רק רציתי לראות אם יש משהו יוצא מן הכלל במאפים. התקרבתי לכיוון המאפים שהמתינו ללקוחות על מדפי העץ. שחר יצא מכיוון המטבח, כולו קמח, כבר סימן מעולה. ראיתי מאפה סגלגל על המדף, הוא לא נראה רגיל. פוקאצ'ה זה המאפה שלא קוראים לו ג'אבטה, ההוא שלא נראה כמו נעל בית. על הפוקאצ'ה היה סלק, מתחת לפרוסות הסלק היו פרוסות בצל, שמן זית מעל הכל והרבה מלח גס. 13 שקלים עלה המאפה הכי לא רגיל שראיתי בתקופה האחרונה ולכן ההחלטתי לטעום דווקא אותו. פוקאצ'ה של בוקר, ישר מהתנור, הסלק קשיח, נגיס ומתקתק, הבצל שבר את הטעם המתוק לכיוון אחר לגמרי, שמן הזית הטרי נתן עוד סיבוב נעים והמלח הגס הרים את הטעם למעלה. את המאפה של לחם שחר אוכלים לאט, בכל פעם בוצעים עם היד חלק אחר ונהנים.

      עם כל הפשטות שאפשר לקבל ב 13 שקלים, כל כך כיף למצוא משהו כל כך אחר במקום הכל כך לא רגיל. שאפו למאפייה מעולה שנותנת הרבה כבוד לבצק.

      לחם שחר. קיבוץ משמר השרון בכניסה בצד שמאל. 09-8983511. שעות פתיחה: א'-ה' 06:30-20:00 ו' 07:30-15:00. כשר

      מאפה פוקאצ'ה סלק במאפייה של שחר (קובי רובין)
      מאפה מושלם (צילום: קובי רובין)