טעימות של יינות הסירה הטובים בעולם

וידאל פלרי (Vidal Fleury) הוא היקב הפעיל הוותיק ביותר בעמק הרון שבצרפת (פעיל מ-1781). בבעלות היקב כרמים ב-20 כפרים שונים והוא משמש בין היתר גם כ'נגוסיאן' (סוחר הרוכש ענבים ואף יינות מוכנים ממגדלים, מייצר מהם יין או להבדיל מבקבק ומפיץ). היקב שוכן בצפון עמק הרון, למרגלות כרם קוט רוטי (Cote Rotie) המפורסם.

בטעימה הנוכחית שישה יינות ים תיכוניים באופיים, ברמות שונות. החל מבלנד גרנאש-סירה-מורבדר בסיסי, קלסי פחות, דרך שני יינות קוט דה רון - לבן ואדום; קרוז הרמיטאז' - האח הצעיר והקשוח פחות של ההרמיטאז'; ג'יגונדאס העצומתי והמתובל, מהכפר הנושא את אותו משם בעמק הרון; ועד קוט רוטי - פאר תוצרת עמק הרון ודרום צרפת בכלל.

מבחינה סגנונית, אלו יינות אדומים שמתאימים למזג האויר הקיצי. הקלים ביניהם מומלצים ללגימה כשהם קרים. קוט דה רון הלבן הוא לא פחות מקסם, קרוז הרמיטאז' רך ונעים, ז'יגונדאס מיועד למיטיב שתות שאינם חוששים מתיבול עז וקוט רוטי הוא מיינות הסירה האולטימטיביים עלי אדמות, בן לוויה מנצח לארוחת בשרים מושקעת.

לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 50% גרנאש והשאר סירה ומורבדר מכרמים שונים בעמק הרון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 60 שקלים

הכי מתאים ל: פסטות, פיצות, ירקות בגריל, אנטיפסטי.

דבר המבקר: מכל יינות הטעימה הזו, הנוכחי הוא המסורתי פחות בסגנונו. הוא מוחצן יותר. יש בו פירותיות נעימה, לא מוגזמת, חמיצות טובה וקלילות קיצית נחמדת.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בחמש מילים: GSM דרום צרפתי קל ושמח.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% גרנאש והשאר סירה ומורבדר וקריניאן. חלק מהיין התיישן קצרות בחביות עץ גדולות. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, שחור ושפע תבלינים. גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 77 שקלים

הכי מתאים ל: פסטה ברוטבי בשר, קבב טלה, כריך רוסטביף.

דבר המבקר: קוט דה רון מוצלח, עם פרי טוב, תיבול חד משמעי וקלות רבה. כמו יינות מהסוג הזה, גם הנוכחי מתאים מאין כמותו גם ללגימה של צהרי קיץ, כשהוא מקורר. מקדם האיפוק שלו מאפשר לו שלא להעיק גם כשחם.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים: קוט דה רון בסיסי במיטבו.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 88% ויונייה ו-12% גרנאש לבן. חלק מהיין עבר יישון קצר בחביות עץ גדולות. צבע זהוב. אף דבשי, ארומאטי מאד, פרחוני. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: אין המון יינות קוט דה רון לבנים וחבל. במיטבם אלו הלבנים היותר מתאימים ללגימה במזג
האויר הישראלי. ביין הנוכחי בולט מאד החיבור בין הארומאטיות של הויונייה לפירותיות ודבשיות. הגרנאש הלבן מוסיף מימד משלו ויש רעננות רבה ושפע אופי. יין מענג ממש.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשש מילים: כמה חבל שאין הרבה יינות כאלה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מצפון עמק הרון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון גדולות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 136 שקלים

הכי מתאים ל: סטייקים. רוסטביף.

דבר המבקר: כמו יינות קרוז הרמיטאז' (מהגבעות הסמוכות להרמיטאז') טיפוסיים, היין הזה קשוח פחות, עוצמתי פחות וממשק המשתמש שלו, גם ללוגם הפחות מנוסה, רך יחסית. פירות אדומים ושחורים מעט בשלים אך לא מתוקים כלל, תבלינים רבים, מקדם קטיפתיות נעים ואלגנטיות מלבבת.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בחמש מילים: דרום צרפת בהקשריה היותר רכים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 75% גרנאש והשאר סירה ומורבדר מכרמים בכפר ז'יגונדאס. 9 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון גדולות. צבע אדום עמוק. באף פאי אדום ושחור, תבלינים, זיתים שחורים.

גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 204 שקלים

הכי מתאים ל: תבשילי קדירה ושאר מנות על בסיס בשר טלה וכבש.

דבר המבקר: מלא, מתובל עד מאד, שרירי ועוצמתי במיוחד - זהו ז'יגונדאס כמובן - יין הנושא את שם הכפר בו כרמיו ממוקמים. זה לא יין לכל אחד. מי שהכוח והעוצמה הללו (להבדיל אלפי הבדלות ממוחצנות) מאיים עליו, לא יכול להתחבר לז'יגונדאס. בן לוויה מושלם לטלה וכבש.

בארבע מילים: שרירן צרפתי עוצמתי ומתובל.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% סירה ו-5% ויונייה משתי תת חלקות בקוט רוטי שבעמק הרון Brune) ו- Blonde). 3 שנות התיישנות בחביות עץ אלון גדולות. צבע אדום-סגול כהה, באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 430 שקלים.

הכי מתאים ל: נתחי בשר גדולים על האש בצלייה איטית. מנות טלה וכבש.

דבר המבקר: קוט רוטי (הגבעה הצלויה) הוא ממקומות היין הידועים והנשגבים בצרפת. שם, אל מול השמש העזה הטיפוסית לדרום צרפת ובתנאי אקלים מצוינים, גדלים ענבי הסירה הנחשבים לטובים בעולם. קוט רוטי במיטבו, בפרט אם התיישן מספיק זמן, אמור להיות יין גדול. היין הזה, שמאחוריו שש שנות התיישנות, יכול אמנם לשכב עוד כמה שנים טובות במקרר אבל ללא ספק ראוי ללגימה כבר עכשיו. מדובר ביין סירה מרשים בכל קנה מידה. פרי נהדר, לא עמוס מידי; תיבול עוקצני, לא חד מידי; גוף מלא אבל לא שרירי מידי; חמיצות נהדרת. זה יין שיש בו המון אלגנטיות ואיפוק, שפוגשים בו גם אדמה, זיתים ואבק ושרמת המורכבות והרכות שבו מרנינות. להבדיל מיינות קוט דה רון הקלים שנסקרים ממעל, אל תעזו ללגום אותו קר. שמרו אותו לארוחת הבשרים המושקעת הקרובה שלכם ולגמו רק עם מי שיידע להעריך. ים תיכוניות בשיאה.

בשבע מילים: מטובי יינות דרום צרפת (ועל איכות משלמים).