פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מתכונים חמים

      הפינה של הילה: פריקסה עם קציצות דגים

      אין דבר שקובי רובין אוהב יותר מדוכני אוכל באמצע שום מקום, שם מתגלים האוצרות האמיתיים, פייר, איפה עוד תמצאו לחמניית פריקסה מושלמת, עם קציצות דגים ברוטב של חריימה, וכל זה ב-20 שקלים בלבד?

      הפינה של הילה (קובי רובין)
      הפריקסה של הילה (צילום: קובי רובין)

      תמיד אהבתי לאכול במקומות על הדרך, עוד לפני שהפכתי לנהג מונית. עזבו אותי ממתחמי אוכל מרוכזים, אותי מעניינים המקומות הנידחים בדרכים. אז כמו כל נהג מקצועי התחלתי לאסוף לי על הדרך משום מקום לשום מקום עוד ועוד נקודות של עצירת חובה לאכילה, מקומות קטנים עם מנה מנצחת, אחת לפחות, ששווה להטריח את עצמך לחתוך לפעמים קילומטרים מהדרך במיוחד כדי להתענג עליה שוב.

      מושב זנוח, ליד בית שמש, נכנס אצלי לקטגורית אי שם, הוא לא יושב על כביש ראשי במיוחד ולכן אחרי המלצה מיוחדת חיפשתי את הרגע הנכון למשוך לכיוון לאחר נסיעה לאיזור. הקרון של הפינה של הילה נמצא מצד ימין של הכניסה לישוב זנוח, קשה לפספס את הקרון הירוק הכל כך מיוחד הזה, הוא די בולט על הכניסה.

      התקרבתי לדלפק של הקרון ומיד הבחנתי במערום של פריקסה על מגשים. כשהייתי צעיר שלא יודע שובע, הייתי בקלות מפרק שלושה פריקסה של טונה וביצה עם המון אריסה של אמא, אחר כך הייתי נרדם צהריים כמו ילד קטן, מתעורר לקראת ערב עם צמא בלתי מוסבר ותחושה כאילו ישנתי יומיים ופספסתי יום, רק בשביל לגלות שאמא שמרה לי עוד פריקסה לארוחת ערב. הימים האלו חלפו להם, היום מספיק פריקסה אחד כדי לשלוח אותי לסדרת פיהוקים בלתי פוסקת ועוד באמצע יום עבודה.

      הפינה של הילה (קובי רובין)
      קציצות דגים (צילום: קובי רובין)

      אז אחרי שהפלגתי בדמיוני על ענני טיגון לחמניות הפריקסה, אחזור רגע להסביר ממה התרגשות. את הפריקסה שלה לא מגישה הילה עם טונה, אלא מקציצות דגים ברוטב של חריימה (20 שקלים). קציצות דגים לא עושים עם דגים מיוחסים ויקרים, זה כמו לנסות לעשות חמין עם אנטריקוט, זה פשוט לא מתאים. הילה עושה אותן עם בקלה ונסיכת הנילוס, טוחנת את הדגים מוסיפה תבלון בסיסי, וזורקת לרוטב חריימה.

      בהתחלה היא הציעה לי שקשוקה, זה היה יכול להיות נחמד, אבל ההזדמנות לאכול קציצות דגים בתוך פריקסה קרצה לי, לא יכולתי לוותר על התענוג. הפריקסה הטרי, יחד עם הקציצות שעברו את כל הבישול הארוך בתוך הרוטב, כל הטעם של הדגים יצא החוצה, זה היה ביס מושלם. רוטב החריימה ניגר אל תוך הפריקסה, הפריקסה עמד במשימה ולא התפרק. כל הרעיון של קציצות דגים בתוך פריקסה זה שידרוג רציני, לא נתתי לקציצות לדלוף החוצה מעבר לפריקסה, עוד ועוד נגיסות מושלמות עד שלא השארתי זכר למנה.

      אז אם אתם ליד זנוח או אפילו צריכים לסטות קצת מהדרך, הפינה של הילה מציעה את המנה הכי טעימה באזור, למה איפה עוד תאכלו קציצות דגים בפריקסה?

      הפינה של הילה, בכניסה למושב זנוח, שעות פעילות: א-ה 08:30-13:30

      הפינה של הילה (קובי רובין)
      הדוכן של הילה, אין סיכוי שתפספסו (צילום: קובי רובין)