מדור הביקורת התביית השבוע על קומפלקס גרינברג-גרקו של המסעדן הוותיק צביקי עשת, באזורי חן שבצפון תל אביב. בשנים האחרונות מפעיל שם עשת אימפריית הסעדה משגשגת. גרקו היא מסעדה יוונית שבעקבות הצלחתה הכבירה נפתח סניף נוסף שלה באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. גרינברג הצמודה, שהייתה הראשונה להיפתח במתחם, היא מעין בראסרי באוריינטציה צרפתית-ים תיכונית, לשורותיה הצטרף לפני מספר חודשים השף יונתן רושפלד. לצד שתי המסעדות המצליחות פועלות גם פיצרייה וגלידרייה עמוסות בעבודה.
הלכנו על הזמנה מגרינברג, כדי ליהנות קצת מעבודתו של רושפלד. לראשונה בעידן הקורונה במקום משלוח הלכנו על טייק אוויי, כי כבר מותר. גרינברג מתחייבים שהמארז יהיה מוכן לכל היותר 30 דקות ממועד ההזמנה האינטרנטי, ועמדו לגמרי בזמנים. קצת פחות מחצי שעה לאחר ההזמנה, פסענו מעדנות עם השקיות בדרך למכונית.
היינו בפורמט מרובע והזמנו ארבע עיקריות: עוף צלוי במדורה של תבלינים טריים (88 שקלים), סנדביץ' קרונדביף חם 'כמו ב'כץ' בניו יורק' (78 שקלים), גרינבורגר קלאסי (76 שקלים) וטליירני ביצי חופש ברוטב עגבניות ופרמזן (68 שקלים). התמחור מייצג רף הגבוה מהממוצע, ובנינו על אוכל טוב בסטנדרט גבוה. ספוילר: כל המנות סיפקו את הסחורה.
מנת העוף כללה יותר מרבע עוף. היו בה כרע ושני פולקע'ס. לא מעט עופות בגריל יצא לנו לצרוך בשבועות האחרונים, על תקן חלופה זמינה וזולה יחסית להכנת ארוחת ערב. לעוף של גרינברג בהחלט מגיע מקום בצמרת הז'אנר, לצד העוף השלם המצוין שאכלנו בסוליקה של אבי ביטון. מקדם העסיסיות היה ראוי לציון, טעמי התיבול כייפיים ומגע המדורה ניכר.
הבורגר הקלאסי - בלחמנייה עם ערכת עגבנייה-חסה-בצל בקופסה נפרדת, בתוספת רטבים - היה גדול מאד, כ-250 גרם. גרינברג כותבים באתר שכל הבורגרים מגיעים ברמת צלייה של מידיום עד מיד-וול. זה שלנו היה מידיום לגמרי, כלומר אדום מאד. בעשרים הדקות שחלפו מאז אספנו אותו ועד שהתחלנו לאכול הוא נשאר חם יחסית. בשרו היה מוצלח במיוחד וניכר כי נקצץ בגסות, מבשר ראוי, שמר על דחיסות נכונה והתגלה כאחלה בורגר בכל פרמטר.
כריך הקורנדביף היה השיחוק האמיתי של הארוחה. המון בשר כבוש חם נתון בתוך כריך גדול מאד, שנחתך לשניים, עם בייקון, צ'דר, חרדל ומיונז. לצידו הגיעה קופסה קטנה עם סלט קולסלאו וקורנישון מתוצרת בית. יותר מכריך זו הייתה עיקרית לכל דבר ועניין. הרבה תוכן, לחם טוב, תוספות מצוינות ובעיקר: הבשר הכבוש עצמו הוא לא פחות מנפלא. קורנדביף אמור לספק חוויית עוצמה בחיך אבל להישמר היטב מגסות. הקורנדביף שלנו היה מהטובים הזכורים לנו בארץ. אם יש דבר שברור לגמרי שאדהר לזלול כשניתן יהיה לשבת שוב במסעדות, זה את הקורנדביף הזה - מנת דלי ניו יורקית מצוינת ממש, לצד בירת לאגר גדולה קרה.
הפסטה יועדה לצמחונית הבית והייתה טובה ממש גם היא. בצק טרי שניכר שהוכן ללא קיצורי דרך, עם רוטב עגבניות עשוי גם הוא כמו שצריך, עם עומק טעמים וגיבוש טוב. זו הייתה פסטת עגבניות טובה באמת. בקופסה הקטנטנה שנוספה לפסטה היה מעט מידי פרמזן, הוספנו מזה הביתי.
נחמד שאופציית הגלידה על המשקל מהגלידריה הסמוכה אפשרית כקינוח. הלכנו על שלושה טעמים: אגוזי לוז (נוצ'יולה), באצ'י וסורבה אשכולית - אוזו. אקט תקיעת הכפיות המשותפת בקופסה היה חוויה מלבבת בעידן הריחוק החברתי של ימינו. נסו לחשוב מתי ישוב למציאות הסעודה בחוץ קונספט השיירינג. זה באמת ייקח זמן. אבל בבית אפשר. איכות הגלידה לא יישרה קו עם זו של האוכל. שני טעמי הג'לטו היו מתוקים מידי, לא אנינים ואיכותיים פחות בהשוואה לרף של גלידריות בוטיק איכותיות. הסורבה היה מתוק פחות ומוצלח יותר. השילוב בין אוזו לאשכולית, עם נגיעת האניס בחמצמץ פרי ההדר, התגלה כחינני.
לא הרגשנו שהגלידה, הפחות טובה, פגמה בחווייה הכוללת. מדובר במנות גנריות לכאורה שטעמן לא הרגיש כזה. איכות חומרי הגלם ומוקפדות הטיפול בהם העלתה אותן אל הרבה מעבר לגנריות המעט משמימה שמלווה אוכל כזה כשהוא 'בסדר' בלבד. כל אחת מהמנות הייתה מהטובות מסוגה. זה לא הישג שיש להקל בו ראש. האיכויות הללו מצדיקות בהחלט בעיני את רף התמחור הגבוה מהממוצע. מאופציות ההזמנה הביתה היותר טובות בשטח נכון לעכשיו.
גרינברג - משלוחים או בוולט
חשבון (לארבעה):
סנדויץ' קורנדביף חם - 78
גרינבורגר קלאסי - 76
עוף צלוי במדורה - 88
טלייריני עגבניות - 68
חצי ק"ג גלידה - 50
סך הכול: 360 שקלים