נוף עתאמנה נכנסה למטבח הפרטי שלי. יומיים אחר כך כבר העזנו לשדרג אותה

אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו אוהבים לגוון. את הסגר הראשון העברנו בעיקר במטבח, מתקתקים חלות, לחמי מחמצת וארוחות חג בחדוות בישולים שניתן למצוא בעיקר בקרב אנשים ששכחו כמה כיף זה לבשל. הסגר השני, לעומת זאת, סימן פניית פרסה. המטבח כבר נמאס, וכעת נכנסו אליו רק שליחים של וולט שחיפשו מחסן לפרוק בו את השקיות. מיצינו, אמרנו לעצמנו, כמה עוד אפשר?

עכשיו, ותוך הדחקה מוחלטת מתהליך קבלת ההחלטות שהוביל לסגר השלישי, הגיע הזמן לאזן. את האוכל כמובן. קצת מטבח, קצת שפים. 80-20 נגיד, או 60-40, כדי שנוכל להתגאות בזה שעבדנו קצת ויצא לנו מדהים, אבל בלי באמת *כל* העבודה.

זה - בערך, ובקווים כלליים בלבד - מה שמציע מיזם "שף טו טייבל". הקונספט פשוט - בוחרים מתוך תפריט המנות הרחב, ומקבלים הביתה ערכת שף להכנה במטבח הביתי. הם טוענים שהערכה "מושלמת", וזה מה שהחלטנו לבדוק. את זה, וגם את יכולות ה"טו טייבל" של שתיים מהשפיות הגדולות בוואלה.

הערכה הגיעה עם שליח זריז ועוררה סקרנות. מבחוץ היא מזכירה קצת קופסת נעליים, אבל מבפנים היא אמורה להכיל את המרכיבים שיאפשרו לי לשחזר את אחד הקסמים היותר חמקמקים בתל אביב - השפיץ של המנות של מסעדת בית תאילנדי.

המסעדה הזאת היא מזמן מוסד. כן, זו קלישאה, אבל בית תאילנדי מתקיימת בספרה שהיא מעל הקלישאות. היא המסעדה הזאת שבה (כשעוד היה אפשר ללכת למסעדות) אי אפשר להזמין מקום בסוף שבוע, לא לוקחים הזמנות. תבואו ותעמדו בתור כמו כולם. היא המסעדה הזאת שבמשך שנים לא עשתה משלוחים. רוצים לאכול את האוכל שלנו? בואו לקחת בעצמכם, או שתשבו פה. בהנחה שיש מקום בכלל.

היא אף פעם לא התחנפה לסועדים שלה, ולא ניסתה למצוא חן בעיניהם או להקל עליהם. תשברו את השיניים עם השמות התאיים של המנות בתפריט ותישרפו עם החריפות שלהן בפה. ככה את רצית אותי. קחי אותי. ככה. עם כל מה שיש בי.

המבחן של שחזור מנת שף או מנה של מסעדה מוכרת בבית הלחיץ אותי. אני לא אוהבת להיכשל במבחנים. אחרי שסקרתי את מבחר המנות שכלולות בערכות הביתיות, בחרתי בנאה פאד פיקנג פה, מנה חריפה של בקר וחצילים תאילנדיים שנראתה לי מצד אחד כמו משהו שאני יכולה להתמודד איתו, ומצד שני כמו משהו שיהיה לי כיף לאכול ושלא הייתי טורחת לאתר את כל מרכיביה השונים באופן יזום.

רמת הקושי של המנה, שהוגדרה כ"קלה" ניחמה אותי מעט, אבל לא ידעתי אם זה קל של שפים או קל של האדם הסביר. לרווחתי גיליתי מהר שהאפשרות השנייה היא הנכונה. בתוך הערכה נמצאים כל חומרי הגלם הנחוצים להכנת המנה מא' ועד ת'. זה כולל לא רק את הבשר והחצילים, אלא גם בקבוקון עם שמן לטיגון, כלים קטנים עם סוכר ושמן וכו'. לא הייתי צריכה להשתמש בשום מצרכים מהמטבח הפרטי שלי בכלל. מה שאומר שאפשר להזמין את הערכות האלה גם למקומות שבהם אין מטבח מצויד מאוד או לשלוח אותן כהפתעה גם למי שאין לכם מושג מה המזווה שלו מכיל.

כל שלבי ההכנה מפורטים בצורה ברורה למדי בעלון המצורף לערכה, והוצאתם אל הפועל הייתה פשוטה מאוד. עוזרת מאוד גם העובדה שהם מתארים את סדר הפעולות הנכון, שמאפשר להשלים את כל השלבים בנחת ובלי לחץ שמשהו יישרף או מרכיב יישכח. על העלון מופיע גם קוד QR שסריקה שלו מובילה לסרטון וידאו קצר שבו רואים את השף (במקרה הזה יריב מלילי) מכין את המנה ומוסיף עוד טיפים. אל תוותרו על הצפייה בו, משום שאני גיליתי הבדלים קלים בין ההנחיות שהוא נתן בסרטון ובין מה שנכתב בעלון. אלה לא הבדלים תהומיים, אבל בכל זאת - בעלי חשיבות.

מה למשל? הסוכר והמלח שצורפו לערכה לא מוזכרים בשלבי המתכון הכתוב. אם אתם רוצים לדעת מתי אתם צריכים להוסיף אותם לווק, תצטרכו לצפות בסרטון. עוד הבדל, שאולי ישמע קטנוני אבל השלכותיו עלולות להיות הרות אסון - הוא בכמות מחית הקארי. המתכון הכתוב יורה לכם להוסיף 4 כפות ממנה, מלילי ימליץ על 1-2. אני שמתי 2 כפות, ואני מבטיחה לעדכן כשפקעיות הטעם החרוכות שלי יתאוששו. זה עוד לא קרה. המחית חריפה מאוד. בן זוגי ואני אוכלים ואוהבים חריף, אנחנו ממש לא מהצד הרגיש של הסקאלה, והעלינו עשן.

עוד לפני שהמנה צולחתה זה כבר התחיל לדגדג בתאי הזיכרון כמו חוויה של מסעדה. הריח שהתפשט בבית מרגע שמחית הקארי העשירה נגעה בווק הלוהט הוא כזה שקשה להגיע אליו לבד, גם אם מאוד מנסים. וחציל תאילנדי עגול, ירוק ומתוק זה לא משהו שקל למצוא בכל מקום, אז לקבל אותו עד הדלת זה ממש פינוק. התוצאה, כאמור, היא לא משהו שהייתי מגיעה אליו ללא הערכה הזאת.

קבאק סארמסי הוא מתכון משגע מהמטבח הטורקי והוא מעולה לאנשים שאוהבים ממולאים אך פחות מיומנים בריקונם.

הפטנט במתכון הוא פריסת הקישואים בקולפן ללא מאמץ, כך שכל אחד יכול להצליח. במיזם של שף טו טייבל המנה מקוטלגת ברמה בינונית, וייתכן שלאנשים שלא גילו את כישורם הקולינריים בסגר הראשון או השני זה אכן יהווה אתגר קטן, אבל לכל אחד אחר לא.

בשתי מילים: אל תיבהלו.

בתוך הקופסא מצאנו מתכון מפורט לפי שלבים (פלוס קוד לסריקה שהוביל אותנו לווידאו של נוף מכינה את המנה עם הסברים. לא היה לנו צורך בזה) וכל המצרכים הדרושים להכנת המנה, החל ממרכיבה המרכזי, בשר באריזת ואקום, ועד למלח והפלפל.

הכל מדוד. חוץ מכלי עבודה ותנור, לא תצטרכו להושיט יד למקרר או למזווה. מוצרי הגלם שבקופסא נבחרו בקפידה, הן במחלקת הירקות והן בבשר. אני לא הייתי מצליחה לבחור בעצמי עגבניה כזו יפה, למשל.

אחרי החיתוכים, הגירודים, הקיצוצים והקיבובים, הגיע השלב שלקח הכי הרבה זמן (חוץ מההמתנה לתנור). במיומנות ידיים לא גבוהה, גלגלנו אחד-אחד את גלילי הבשר בתוך רצועות הקישוא. שוב, ממש לא קשה, אבל אין ספק שזה היה החלק הכי סיזיפי בהכנה.

את המתכונים ניתן להזמין לפי כמות ליחיד או לזוג, אנחנו הזמנו לזוג ובסוף היינו שלושה בזמן האכילה. יותר מהספיק.

את המנה שיצאה מהתנור הגשנו למרכז השולחן ישר מהכלי (אנחנו לא פאנסי), וצללנו אליה בעזרת כפות. הטעם היה נהדר, השילוב של חומרי גלם איכותיים, הרוטב המצורף ועבודה לפי הסעיפים הביא אותנו לתוצאה מושלמת.

כמה מושלמת? יומיים לאחר מכן שיחזרנו את המנה בעצמנו, עם שידרוג: במקום ליפוף הבשר בעזרת קישוא גילפנו חציל וזה יצא טעים לא פחות. חוזרת בשביל הגולשת נוף - טעים לא פחות.

"שף טו טייבל", לפרטים נוספים והזמנות