קחו שניים-שלושה, או אפילו ארגז: המבעבעים המצטיינים (והזולים) לסילבסטר

שמפניות יקרות ממש לא תמצאו פה. ה-מ-ו-ן פצצות משתלמות במיוחד דווקא כן. לחיים!

רחפן מעל הכרמים של יקב תבור (באדיבות יקב תבור)

מסיבות המונים לא יהיו בסילבסטר הקרוב, הראשון והלוואי האחרון שיצוין תוך כדי מגיפה עולמית בעידן שבו אנו חיים. אבל מבעבעים בהחלט יילגמו במהלכו.

לא רק שהרעות החולות של הקורונה לא פגעו בצריכת האלכוהול בישראל, הן בכלל הביאו לעלייה. תצרוכת היין הביתית בארץ עלתה פלאים בתקופה הזו. כל כך עלתה שלא רק שעצירת פעילות הברים והמסעדות לא פגעה במכירות הכלליות, הן בכלל עלו.

מאחר ומדובר בקורונה טיים, שמפניות יקרות, נשמת אפו של מדור מומלצי סילבסטר השנתי של וואלה! NEWS, לא ברשימה הפעם. ברוח הזמן, נבחרו רק מבעבעים שעלותם נגישה. זה אומר שאם בכל השנים האחרונות סקרתי מבעבעים במחיר שנע בין שלושים לשלוש מאות שקלים וצפונה, המונה הפעם נעצר ב-135.

חלק מעולים, אחד אפילו הוציא מאיתנו "יאסו!"

היין היווני ששמט לנו את הלסת

לכתבה המלאה
הטובים בלבד, מבין מתוני התמחור. לחיים! (צילום: Giphy)

הרבה מאוד פקקי מבעבעים חלצתי לרגל הסקירה הנוכחית בשבועות האחרונים כשהעיקרון המנחה החד משמעי היה בחירת הטובים בלבד, מבין מתוני התמחור.

לפיכך, רבים מהבקבוקים שנדגמו לא מופיעים ברשימה הנוכחית. מאידך, היא כוללת ה-מ-ו-ן פצצות value for money שבכוחן להפוך את הסילבסטר הזה, כנראה הכי עגום שיש עבור כולנו ובוודאי הכי מרוחק חברתית, לכיפי קצת יותר.

ומאחר ומדובר בבקבוקים באמת לא יקרים, קנו לכם שניים, או אפילו שלושה מהרשימה. מבעבעים הרי כיף ללגום גם כשסילבסטר עובר. אם אתם חובבי מבעבעים, כמה מהבקבוקים כאן מומלצים אפילו בשישיות.

המחירים הנקובים ברשימה הם הרשמיים ואפשר להניח שמבצעי סוף השנה בחנויות יוזילו אותם אף יותר. לרובם ככולם יספקו היבואנים/חנויות משלוחים בתנאי מינימום הזמנה סבירים. כדי לחסוך בפרטים מייגעים לא פירטנו כאן באילו חנויות/רשתות ניתן למצוא כל בקבוק. בגיגול בסיסי אודות המבעבע בו אתם חושקים יספק את כל הפרטים.

סילבסטר 2022, יש לקוות, כבר ייחגג עם קירוב חברתי של ממש, במסיבות אמיתיות, הלוואי שגם בקונטקסט כלכלי מוצלח יותר שיאפשר חזרה גם לשמפניה. עד אז שנה אזרחית טובה, ולחיים!

מבחן טעימה משתלם במיוחד

רוזה מנצח, לבן ישראלי במחיר מעולה

לכתבה המלאה

30 שקלים: Cava Iberica Brut

הראויה מבין הזולות. קאווה איבריקה (צילום: יח"צ)

קלאסיקת הקלאסיקות של הקאוות הזולות. לאלו שמחפשים להוציא באמת מעט, האיבריקה הזו תספק את התשובה.

לא, היא לא אנינה ולא בטוח שמדובר במלווה האופטימאלית למגש אויסטרים. היא בכל זאת ברשימה זו קודם כל כי היא הראויה מבין הזולות והתמורה שהיא מספקת ל-30 שקל (ובטח קצת פחות מזה במבצעי הסילבסטר) שווה כל אגורה.

35 שקלים: תבור, פנינים לבן

חמיצות נעימה מאזנת. פנינים לבן של תבור (צילום: יח"צ)

לבן מבעבע קלות עם מינוני אלכוהול נמוכים (10%) על בסיס ענבי מוסקט קנלי. המון איכויות פרי בצירוף חמיצות נעימה מאזנת, שמפתיעה לטובה בהתחשב ביומרה המתונה. בעבוע עדין וחדות יחסית. יין קינוח ישראלי צנוע ומוצלח.

40 שקלים: כרמל, פרייבט קולקשן, מוסקטו 2020

מתיקות מאוזנת. פרייבט קולקשן, מוסקטו של תבור (צילום: יח"צ)

למרות שהמבעבע של ותיק יקבי ישראל, מבוסס מוסקטו, מוגדר כמתוק, ושמינוני האלכוהול בו נמוכים (5-6%) מתיקותו מאוזנת לגמרי. יין קינוח זול וסימפטי.

45 שקלים: צינזנו, פרוסקו

מלא בטעמי פרי לבן. פרוסקו של צינזנו (צילום: יח"צ)

במותג האיטלקי המפורסם, שנמצא בבעלות קבוצת קמפרי, יודעים להפיק מבעבעים מלוטשים, שמספקים אחלה תמורה לכסף.

המבעבע הנוכחי רענן, קליל, מלא בטעמי פרי לבן (תפוח) וכיפי עד מאד. לצידו משווקים בארץ מבעבעים נוספים של צינזנו במיני הטיות: רוזה, מתקתק ועוד; כולם מצטיינים להפליא בתמורה שהם מספקים.

65 שקלים: Maschio Dei Cavalieri, Prosecco Superiore Extra Dry, Valdobbiadene, DOCG

בועות קטנות ועדינות. פרוסקו של Maschio Dei Cavalieri (צילום: יח"צ)

פרוסקו נון וינטג' (שענביו נלקחו משנות בציר שונות) מאיזור ולדוביאדנה באיטליה. טעמי תפוח ופריחה לא עמוסים מדי, בועות קטנות ועדינות, משחקי חמצמץ-מתקתק נעימים ויובש טוב. כל אלו יחד הופכים את המבעבע הזה למוצלח במיוחד, מתאים מאין כמותו לליווי סושי ואוכל אסיאתי בכלל, ולאחד המשתלמים בטעימה.

65 שקלים: Domaine Saint Michelle, Brut

יובש מוצלח במיוחד. ברוט של Domaine Saint Michelle (צילום: יח"צ)

מבעבע לבן יבש מבוסס שרדונה, פינו נואר ופינו מונייה מעמק קולומביה, בארה"ב.

הכרמים ממוקמים בקו רוחב דומה מאד לזה בו שוכן איזור שמפיין בצרפת. היקב האמריקאי המוערך עושה מאמצים לייצר מבעבעים דומים יחסית לשמפניה, במחיר נמוך דרמטית מן הסתם. יובש מוצלח במיוחד, פרי טוב ומגע תפוח ירוק מוצלח בחיך, לצד טוסט קלוי. אופציה אלגנטית מאוד שמעניקה תמורה מרהיבה ממש לכסף.

65 שקלים: Schlumberger, Brut Rose

פירותיות גורפת. ברוט רוזה של Schlumberger (צילום: יח"צ)

נציג אוסטריה לרשימה זו הוא רוזה יבש על בסיס ענבי פינו נואר וסיינט לורנט מאזור בורגרלנד.

תסיסה שנייה בבקבוק, תוספת של מעט ליקר ו-18 חודש שהות בבקבוק טרם הפצה חברו למבעבע שהמאפיין הבולט ביותר בו הוא הפירותיות הגורפת. אם אתם מחובבי היובש הניכר, זה לא הבקבוק שלכם; אבל אם אתם שייכים לז'אנר הפרי האדום השופע ברוזה המבעבע שלכם - תעופו עליו.

69 שקלים: Tomassi, Tenuta Filodona, Prosecco

מקדם גסטרונומי נאה. פרוסקו של Tomassi (צילום: יח"צ)

טומאסי הוא מהגדולים והמתועשים ביקבי איטליה. הוא שוכן במחוז ונטו שבצפון מזרח איטליה וגאוותו היא קודם כל על אדומיו: ולפוליצ'לה, אמארונה, ריפאסו ועוד. אבל ביקב המשפחתי הענק מייצרים גם מבעבעים.

הפרוסקו הנוכחי, על בסיס ענבי גלרה (Glera) מאחוזת פילודורה בוונטו, הוא טוב בעליל מסוגו. יש בו בעבוע עדין ועקבי, פירותיות נעימה, לא מוגזמת ויובש ראוי. פרוסקו עם מקדם גסטרונומי נאה שייטיב ללוות דגים, פירות ים, צדפות ובשרים לבנים.

75 שקלים: Bestheim, Cremant d'Alsace, Brut Premium

חמיצות נעימה. ברוט פרימיום של Bestheim (צילום: יח"צ)

הטובים שביינות הצרפתיים מסוג "קרמו" הם אלטרנטיבה מתונת תמחור ונהדרת ליינות שמפניה יקרים.

ה"קרמו" הנוכחי מגיע מאלזס, מבוסס על ענבי פינו בלאן ופינו אוקסרואה מכרמים סמוך לעיר קולמאר שבמזרח צרפת. הוא עבר תסיסה שנייה בבקבוק ושהה שנתיים על משקעי השמרים. יש בו פרי יבש, אפרסקים, תפוח ותבלינים, בשילוב חמיצות נעימה, רעננות וכיפיות. האיכויות שהוא מספק רבות מאוד ותמחורו מתון מאוד. ללא ספק מכוכבי הטעימה.

79 שקלים: Moet & Chandon, Imperial Brut

מגע ליים מקסים. ברוט של מואט ושאנדו (צילום: יח"צ)

אמרנו שהטעימה הזו תתמקד במבעבעים לא יקרים? נעמוד בהתחייבות במלואה.

אלא שלמי שמעוניין בכל זאת בקצת מהמשקה היוקרתי ולצאת בכל זאת עם עודף נאה ממאה יש אופציה: בית השמפניה הממותג מואט ושאנדו מספק מיני בקבוקים שנפחם 200 מ"ל בלבד (קצת יותר מרבע בקבוק). זה אמנם לא בדיוק מספיק להתכנסות מרובת משתתפים אבל בסילבסטר הרי אין אנו מתכנסים.

לצמד כוסות פלוט חגיגיות לזוג זה לגמרי יספיק. המשקה עצמו הוא אמנם לא מהגבוהים ביותר של בית השמפניה אבל קשה לומר שלגימתו מעוררת סבל. יש בו יובש טוב, איזון, מגע ליים מקסים ואלגנטיות בלתי משתמעת.

79 שקלים: Paul Mas, Cote Mas, Cremant de Limoux, Brut Rose

בעבוע אלגנטי אך נחוש. ברוט רוזה של קוטה מאס (צילום: יח"צ)

רוזה יבש מיקב קוטה מאס, המוערך במיוחד, מלנגדוק שבדרום צרפת. כרמי הענבים המשמשים למבעבע הזה (70% שרדונה והשאר שנין בלאן ופינו נואר) שוכנים באזור לימו והוא השביח בבקבוק ביקב על משקעיו למשך שנה.

כמו קודמו מאלזס, מדובר בחלופה נהדרת לשמפניה, עם קצת פחות פאסון ותמחור נמוך בהרבה. ה"קרמו" הזה מבוסס בעיקר על זני בורגון, שגדלו בתנאי קרקע ומזג אוויר שונים לגמרי. התוצאה: רוזה מבעבע יבש נפלא ממש, עם פרי עדין, תבלינים, חמיצות נהדרת, בעבוע אלגנטי אך נחוש, חדות ומגע איבוק נהדר. מכוכביה החד משמעיים של הטעימה.

99 שקלים: Backsberg, Brut 2018

תבלינים מוחשיים. ברוט של Backsberg (צילום: יח"צ)

חוגגי סילבסטר שומרי כשרות? יש גם ז'אנר כזה. המבעבע הלבן-יבש הזה, נציג דרום אפריקה בסקירה, מיועד להם.

שרדונה ופינו נואר במינונים כמעט שווים, פירותיות עדינה, תבלינים מוחשיים, ובעבוע אלגנטי חוברים ליין ראוי בהחלט מסוגו שייהנו ממנו גם מי שאינם מתעקשים על כשר.

115 שקלים: Marchese Antinori, Tenute Montensia, Franciacorta, 'Cuvee Royale'

אף אפרסקי מאוד. Cuvee Royale של אנטינורי (צילום: יח"צ)

לב הפעילות של יקב הענק האיטלקי הנודע אנטינורי נמצא בטוסקנה. משם החל פיירו אנטינורי לשנות את חוקי היין המסורתיים של איטליה ובהמשך זכה לתואר האצולה האיטלקי הרם "מרקיז" (Marchese).

אבל לאנטינורי, שהוא כבר מזמן תאגיד לכל דבר ועניין, שלוחות באיזורי יין אחרים באיטליה. המבעבע הנוכחי, המיובא היקר ביותר בטעימה לא יקרה בעליל זו, מגיע מאיזור היין פרנצ'יאקורטה בברשיה, לומברדיה.

78% שרדונה והשאר פינו נואר ופינו בלאן, שלאחר תסיסה שנייה בבקבוק עברו ל-36 חודשי התיישנות על שמריהם בבקבוק, מרכיבים מבעבע לבן יבש מצוין ממש. זהוב בהיר צלול מאד, עם אף אפרסקי מאוד וחיך שבולט בחדותו, בחמיצות הנהדרת שלו ובסיומת הארוכה והמורכבת. מבעבע ברמה גבוהה ממש שעומד בגאון גם מול בקבוקים שמחירם מתקרב לכפול משלו. נפלא לליווי ארוחות מן הים. לפיכך, אף שבהקשרי הרשימה הסלקטיבית הנוכחית הוא יקר, בערכים מוחלטים של תמורה לכסף הוא לא פחות מפיצוץ.

135 שקלים: רמת הגולן, ירדן, ברוט רוזה 2014

אלגנטי ומלוטש. ברוט רוזה של ירדן (צילום: יח"צ)

תעשיית המבעבעים המקומית הינה צנועת יומרות. כמה מהיקבים הגדולים מייצרים מבעבעי בסיס זולים וזהו. יוצא הדופן היחידי למציאות זו הוא יקב רמת הגולן. היינן הראשי הוותיק ויקטור שונפלד מייצר כבר שנים מבעבעים ברמה בינלאומית משכנעת מאוד, שהטובים ביניהם יכולים בהחלט להגיע אפילו לרמה של שמפניה אמיתית וטובה.

המבעבע ששחררו ברמת הגולן לרגל הסילבסטר הנוכחי "ירדן, ברוט רוזה 2014" מורכב משרדונה (63%) והשאר פינו נואר מצפון הרמה. הייננות כוללת בציר ידני, סחיטת אשכולות שלמים ותסיסה שנייה בבקבוק ("מת'וד טרדיסיונל") וכן חמש שנות התיישנות בבקבוק, על שמרי טיראז'.

זהו רוזה יבש אלגנטי ביותר, שכמו מרבית יינות רמת הגולן הלא מבעבעים נוטה יותר אל קוטב הפרי, ויש בו מתיקות מה. אלו שמחפשים את היובש יאהבו אותו פחות. אלו שאוהבים פרי, יתמוגגו. כמו תמיד אצל שונפלד, מדובר במוצר אלגנטי ומלוטש, נטול כל פגמים טכניים ועשוי מצוין ממש. וכן, בהינתן הסגנון והכיוון הנתון, מדובר במבעבע מרשים ברמה בינלאומית נאה ביותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully