רוב טורי סקירת היינות המיובאים במדור זה לאורך השנים התמקדו ביינות מצרפת, איטליה וספרד. לצדם, גם לארה"ב, גרמניה, אוסטריה, דרום אפריקה ופורטוגל היה כאן ייצוג. על יינות יווניים נכתב אבל פחות, בעיקר כי אין בארץ המון מהם. כמה חבל שכך. יוון של השנים האחרונות היא ארץ יין לא פחות ממרתקת, שהראויים ביינותיה ישאירו את הלוגם המנוסה, זה שמאחוריו קילומטראז' נאה בקלאסיקה האירופאית, שמוט לסת. יקבים ספורים מהאי סנטוריני אמנם מיובאים ארצה, וגם נסקרו כאן, אבל זהו החלק הממותג, היוקרתי והיקר יותר בתעשייה היוונית. הסקירה הנוכחית מביאה משהו מיוון היוקרתית קצת פחות והטובה בעליל.
בשונה מארצות עולם היין הישן (ובדומה לפורטוגל למשל) תעשיית היין היוונית איננה מרימה את אפה. מחיריה מתונים להפליא. זה אומר שאפשר לקנות יינות יווניים טובים לגמרי בזול ויינות נהדרים ממש ביחסית מעט כסף בהשוואה לשאר ארצות אירופה ומן הסתם גם ליינות ישראל.
בסקירה הנוכחית שני יקבים מיוון: סמלי אסטייט (Semeli Estate) מהפלופונז ואלפא אסטייט (Alpha Estate) מצפון מערב יוון. הרבה תופינים מחכים בה, וגם ייחוד טעמים ותמחור מהמתונים שניתן לדמיין אם מביאים בחשבון את האיכויות. שמות הזנים שונים מהמוכר: מוסקופיליירו, מאלגוזיה, אג'יורג'יטיקו וחינומאברו. גם הטעמים. שני היקבים שונים באופיים: סמלי, ששמו כשמה של אימו של דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית, נשען על שיטות ייצור מודרניות אבל ביינותיו ניתן לחוש בבירור בחתירה לשמירה על טעמים מסורתיים. טעמי יינות אלפא אסטייט מודרניים בהגדרה, כולל בלנדים בהם משולבים זנים שמוצאם בצרפת כסירה, מרלו וסוביניון בלאן.
חמישה משבעה יינות כאן מספקים עודף משמעותי ממאה שקלים. מקדם התמורה לכסף בארבעה מהם נע מטוב מאוד למצוין ואף נדיר. אלו יינות שכייף ללגום, הם מתאימים לגמרי למזג האוויר כאן בכל עונות השנה, ומקסים אם ימצאו את מקומם בבתים בהזמנות היין הפרטיות כמו גם בתפריטי היין של המסעדות, לכשתחזורנה. הלוואי שיתחילו להגיע לכאן הרבה יותר יינות מתעשיית היין היוונית. בעתות אלו של הידוק חגורה זה מתבקש אף יותר. לחיים!
Semeli Estate, Orienos Helios 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס ענבי מוסקופיליירו וסוביניון בלאן. כחמישה חודשי התיישנות על משקעי השמרים במיכלי פלדת אל חלד. צבע זהוב מעט ירקרק. באף הדרים ופרי טרופי. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 59 שקלים.
הכי מתאים ל: סושי, סשימי, צדפות, דגים בגריל עם שמן זית-שום-עשבים-לימון.
דבר המבקר: בלנד ארומטי במיוחד שמקבל פרחוניות רבת נוכחות מזן המוסקופיליירו לצד שפע הדרים ופרי טרופי מהסוביניון בלאן. חומצה חדה, יובש ניכר ונגיעה מינרלית עדינה עם הסיומת. למה עוד אפשר לצפות מיין שמחזיר עודף מ-60 שקלים? הבה נאמר זאת כך: על יין ברמה הזו מהלואר לא הייתם מקבלים עודף ממאה. ככה זה כשמדובר ביוון.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
במילה אחת (ושלושה סימני קריאה): יאסו!!!
Semeli Estate, Mantina 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס ענבי מוסקופיליירו מאיזור מנטינה. התיישנות בת כחמישה חודשים על משקעי השמרים במיכלי פלדת אל חלד. צבע זהוב. באף פרחים והדרים. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 69 שקלים.
הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי מתובל עד חריף, סביצ'ה, חריימה, פקיילה בתיבול חרפרף.
דבר המבקר: עשיר, ארומטי, מלא בפרי מרוכז וחומצה רבת נוכחות, מינרלי. מלא באופי ייחודי ולא דומה לשום דבר שרובנו מכירים. לא נורא אלגנטי ומעט מחוספס אבל לגמרי כייפי ללגימה לא פורמלית ו/או לצד אוכל אסיאתי וים תיכוני פיקנטי עד חריף.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשש מילים: המון ייחוד ואופי בדי מעט כסף.
Semeli Estate, Nemea Reserve 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס ענבי אג'ורגיטיקו מכרמי אחות סמלי באיזור קוטסי. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, חלקן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושפע תבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: טרטר בקר, קורנביף, רוסטביף, המבורגר מבשר קצוץ, מינוט סטייק.
דבר המבקר: זקוק ללמעלה מחצי שעה כדי להתחיל להיפתח. כשזה קורה מתחיל להתגלות יין עם פרי נהדר ממש, לא בשל מדי, חמיצות טובה, שימוש מאופק בעץ ומידה של חספוס כפרי. לו היה מגיע מצרפת היינו מדברים עליו כיין ביסטרו מוצלח (ומשלמים הרבה יותר). נפלא למנות ממטבח הדלי כמו קורנביף ורוסטביף, כמו גם ל'סטייק האשה' (קציצה על בסיס בקר איכותי קצוץ, להבדיל מטחון) צרפתי.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בתשע מילים: אדום של כפר במובן הנדיב, המאופק והטוב של המילה.
Alpha Estate, Malagouzia 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן על בסיס 100% ענבי מאלגוזיה מכרמים באזור מקדוניה. שני חודשי שהות על משקעי השמרים במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף הדרים, פרחים ופרי טרופי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: בראנץ', מאפי גבינות, מנות על בסיס עוף.
דבר המבקר: הפרי הטרופי וההדרים מהאף נמשכים בבירור גם בחיך, לצד חמיצות בולטת. יובש טוב, מידה של עושר ורעננות. לא יין יומרני אבל חינני בהחלט וכזה המספק תמורה טובה לכסף.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה)
בתשע מילים: ממצטייני יינות הבראנץ' במרחב, שייטיב ללוות גם ארוחת דגים.
Alpha Estate, Axia 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס 50% ענבי חינומאברו ו-50% סירה. תסיסה במיכלי נירוסטה והתיישנות בת 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק אטום. באף פרי אדום והמון ותבלינים. גוף מלא.14% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: קבב טלה, עראייס. רוסטביף. בולונז.
דבר המבקר: פרי נדיב שמאוזן בחומצה נעימה. המון פלפל שחור לצד רמזי ציפורן, רכות נעימה שמתפתחת רק לאחר חצי שעת חדרור ובעיקר: תמורה מצוינת ממש ל-75 שקלים.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת. מקבילי האיכות יעלו 15-20 שקלים יותר).
בחמש מילים: יין מנגל (וסופלאקי) מוצלח במיוחד.
Alpha Estate, Sauvignon Blanc 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סוביניון בלאן. ארבעה חודשי התבגרות על משקעי השמרים במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי טרופי (ליצ'י!). גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 100 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות.
דבר המבקר: חושבים על סוביניון בלאן מהלואר? היין הזה הכי לא סוחב לשם. סוביניון ניו זילנדי? קצת יותר אם כי מניפת הריחות והטעמים כאן הרבה פחות מוחצנת והאף שהאף מלא בפרי טרופי החיך לא מרגיש כמו שיטוט במטע ליצ'י או בננות בשיא בשלותן. יין לא רע בטעמיו אבל מעט קצר ביחס אם מביאים בחשבון את מחירו.
תמורה לכסף: 2.5/5.
ב-15 מילים: לא יין רע אבל ללא ספק המרשים פחות מבין יינות אלפא אסטייט שהגיעו לטעימה הנוכחית.
Alpha Estate, S.M.X 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% סירה, 20% חינומאברו ו-20% מרלו. תסיסה במיכלי נירוסטה ו-18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור, מעט וניל וניחוחות קלייה. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 135 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות, גבינות בשלות.
דבר המבקר: שילוב הזנים - סירה המאפיין את יינות עמק הרון בצרפת, מרלו הבורדולזי וחינומאברו היווני - מעיד על שחרור מוחלט מכבלי העשייה המסורתית. מצד שני, לא מדובר ביין "עולם חדש" טיפוסי. השורה התחתונה של טעמיו משלבת מסורתי בחדש. הסירה מספק תבלינים, המרלו פרי עגול והחינומאברו מימד פרי נוסף לצד חמיצות משמעותית. זהו יין אלגנטי וראוי, לא שתלטני כלל ולפיכך יש בו מקדם גסטרונומי נאה.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
ב-13 מילים: קצת בורדו, קצת עמק הרון והרבה יוון, בבלנד קצת אחר וטוב מאד מסוגו.