סיסיליה עירבבה לי כרגע קוקטייל מושלם. סיסיליה היא רובוט

"ארתור, אתה יכול לשמור סוד?"

"ג'ים, אני לא רק ברמן, אני ג'נטלמן"

יש לא מעט ברמנים מעולים בתרבות הפופולרית המודרנית - למעשה, יש לא מעט רשימות שמדרגות את הברמנים והברמניות הכי טובים בתרבות הפופולרית, עם הטייה מובנת יותר לכיוון סאם מאלון (אחד הבומרים מ"חופשי על הבר", לא משנה) ומובנת פחות לכיוון ברייאן פלנגן (טום קרוז ב"קוקטייל", שזה מצחיק שככה קראו לסרט כי בבירור לא נמזג שם קוקטייל אחד ראוי).

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

המאבק ראוי ורווי אלכוהול מטבעו, אבל תואר אחד במסגרתו כבר חולק בצלילות - הברמן היחידי שמסוגל להרוס דייט בין ג'ניפר לורנס וכריס פראט הוא ארתור, הרובוט הקרינג'י של "הנוסעים". מדובר, על פי אבנר שביט, ב"אנדרואיד מעיק שתפקידו היחידי הוא לספק באופן רנדומלי לחלוטין את הטוויסט בלעדיו היה מסתיים הסרט בדקה ה-60". מדובר, אם יותר לי להוסיף, בברמן גרוע.

ועם זה בראש, סקפטי וציני ומצולק וחסום רגשית - גם מהסרט וממייקל שין, אבל גם מעשורים של ברמנאות ישראלית - אני ניגש לסיסיליה ומצפה לכאוס אלכוהולי. 120 שניות לאחר מכן, אני רגוע הרבה יותר. עדיין סקפטי, אבל מחויך. יכול להיות שזה בגלל שלא אכלתי כלום מהבוקר. יכול להיות שזה בגלל הקוקטייל המושלם.

המשרדים של GKI, חברת האם של סיסיליה, מסמנים V צבעוני על כל צ'קבוקס סטארטאפיסטי שבנמצא. יש כאן תמת גיבורי על מובחנת וקוביות לגו במקומות שבוסים נוקשים יותר שמים ניירות, משרדים צבעוניים ומטבחון ששם ללעג כמה מהמסעדות הנחשבות ביותר באזור. יש גם, לפחות במבט השטחי שאני מעיף מהצד, שמחת חיים של אנשים שמחתימים כרטיס ומפתחים כיף. בינתיים אני מתייג את זה תחת "העבודה שלי היא להתעסק בקוקטיילים", אבל זה רק רושם ראשוני כאמור.

"לפני קצת יותר משנה חשבנו קצת והחלטנו לנסות לשלב את עולם האלכוהול ואת עסקי הליבה שלנו - הטכנולוגיה, ההנדסה, הרובוטיקה והפיתוח", סיפרו אלעד קובי המנכ"ל וניר כהן פרירא מנהל השיווק. התוצאה, כמו רבות מהתוצאות בעולם הרוק אנד רול של ההייטק הישראלי, הייתה ברמנית שעושה קוקטיילים בהאפי האוור המשרדי, כהגדרתם המחויכת.

הם מספרים קצת על המוצר ("עובדת על זיהוי קולי", "משלבת יכולות AI"), על השוק הפוטנציאלי ("שדות תעופה, איצטדיונים, חדרי VIP, מלונות") ועל הערך המוסף ("חוויה ייחודית וחדשנית, שבסוף גם מייצרת קוקטיילים"), אבל העיניים שלי נודדות מהר מאוד מחוץ לחדר הישיבות ואני נהיה צמא.

לזכותם, ייאמר שהם מזהים את זה מיד. לזכותם ייאמר גם שהם מחייכים בנימוס מהברקת "Passengers" שלי, ואומרים רק במרומז שהם שמעו אותה 10,000 פעמים בשנה האחרונה.

אנחנו ניגשים לסיסיליה עם חיוך של לקוחות שנכנסים לגלידריה (או, מדויק יותר, לבר) ומתחילים במבחן הרטוב. שלום-שלום קצר, פלירטוט מקצועי, תרשים זרימה של אפשרויות והקוקטייל הראשון ביד. זה לא יהיה שווה כלום אם הדרינק גרוע, אני אומר לעצמי בחשש עם הלגימה הראשונה. הדרינק אינו גרוע, אני אומר עם פחות חשש והרבה יותר כוס ריקה ביד.

עוד אחד? סיסיליה מתפנה לרקוח משקה על בסיס הוויסקי "הביתי" שלה - GKI היא גם הבעלים של מזקקת מילק אנד האני המשובחת בתל אביב - ולראשונה זה זמן רב אני מתחיל להצטער על האוכל שלא נאכל בבוקר הזה.

המארחים הנדיבים שלי קופצים כנראה על ההזדמנות וממשיכים הלאה, לקוקטייל אדום, על בסיס ג'ין ומעט רימונים, שנראה תמים על המסך וממזרי ביד. שתי דקות לקוקטייל הוא הקצב המוצהר של סיסיליה, בנוסחה שלוקחת בחשבון דיאלוג מגומגם בתחילתו עם לקוחות חדשים ונלהבים. אני עומד כאן שש דקות, עם הלקוחות הכי לא חדשים שלה, אבל הכי נלהבים, אז תעשו את החשבון, כי אני כבר לא יכול.

סיסיליה צועדת בעקבותיה של מארי לואיז סיסיליה "טקסס" גינאן, בעלת אחד מהברים העסוקים ביותר בניו יורק של תקופת היובש, ודמות אלכוהולית מיתולוגית. היא עוצבה והולבשה ברוח הקלאסית והגנדרנית הזו, אבל יודעת לצטט היטב גם את עדן בן זקן, או סתם ללרלל על המקום שבו היא מוצבת באותו יום, על האירוע שאותו היא מברמנת או על אטרקציות סמוכות, למשל, שמשלימות את חווית המלון שבתחומו נתקלתם בה.

"הרעיון היה ונשאר זהה - ליצור חוויה קרובה כמה שיותר לברמן, עם שיח ויחס אישי", הסבירו קובי וכהן פרירא, "ולצקת לתוכה יתרונות מובנים וברורים מאליהם". היתרונות הללו הם כמובן הנדסיים-פיזיים, בהיותה לא יותר גדולה ובולטת מלוח ARCADE קלאסי, אך גם היי-טקיים, עם קופי ומיקרו-קופי מותאמים, וקולינריים.

סיסיליה לא תתחרה, ולא אמורה להתחרות מלכתחילה, ביום הכי טוב של הברמן השכונתי שלכם, אבל היא כן תצליח לספק בקרוב (בקרוב מאוד, אם אני מבין נכון את האופטימיות הזהירה של המארחים) חוויה אחרת, טובה יותר, מהעתיד-שהוא-גם-ההוווה-ממש, ובמקומות שעד עכשיו סיפקו לכם שירות בינוני במקרה הטוב, ודרינק בינוני במקרה הפחות טוב.

או במילים אחרות: ארתור, אתה מפוטר!