המלחמה הממושכת זולגת כבר חודשים משדה הקרב הממשי לחזית הכלכלית של בעלי העסקים בישראל, ומשפיעה עמוקות, באופן דרמטי ממש, על מעגליהם הקרובים - העובדים וקרוביהם, בני המשפחות והחברים. החיים כולם, והחיים עצמם.
אליעד דנון, שנכנס לפני זמן קצר למטבח השוקק של מסעדת אונזה בשוק הפשפשים התל-אביבי, ידע מה התזמון ומה העיתוי, ולא חשש. להיפך. המסעדה, שהוגדרה כאן ממש כמגדלור של המתחם, חזרה לחיים והחזירה לחיים. היא מצאה את עצמה, באופן טבעי, נלחמת באותו "מצב" בחירוק שיניים - ולא התלוננה. כעת, מסתבר שהיא צריכה להילחם גם בטחנות הרוח העייפות של העירייה.
"אכלנו אותה". הפוסט של דנון
"אכלנו אותה", פתח דנון פוסט כועס, זועם אפילו, ובעיקר מפוכח, "באתי לאונזה באהבה. אהבה למסעדה ואהבה לאנשים והרבה אהבה לשוק הפשפשים וליפו. תמיד אהבתי להסתובב פה, ולא הייתי היחיד כמובן. כל ערב היו איתי ברחובות האלה אלפי אנשים, מישראל ומהעולם, מסתובבים ומבלים, אוכלים ושותים. חיים. איפה החיים האלה לעומת הגסיסה שעוברת על השוק היום, מול העיניים שלי".
הוא חזר ל"קסם האמיתי" שהיה תמיד בשוק, "תערוכות והופעות, יצירה ואנרגיה", אבל הביע צער על כך שכל זה הוא "דיבור בזמן עבר, עם *היה* ולא עם *עכשיו*". לדבריו, "חבל גם שאף אחד לא סיפר לי שהשוק מת, ושעיריית תל אביב עושה הכול בשביל לוודא הריגה. עושה הכול, כי היא בעצם לא עושה כלום".
לדבריו, "התקופה קשה לכולם, ולא באתי להתבכיין. אנחנו עובדים סבבה ושואפים תמיד להשתפר כי סבבה זה אף פעם לא מספיק. מסביב אני יכול לראות שהעסקים גוססים! שוק הפשפשים, אחד המקומות הכי צבעוניים ושמחים בתל אביב ובכלל בישראל, ריק. משוקק חיים לחסר חיים. זה עצוב ומדכא, וגם מרתיח את הדם.
"אנשים מפחדים להגיע ליפו בתקופה הזאת של המלחמה. בצדק או לא בצדק, זה עניין שלהם. כאן בדיוק אמורה להיכנס העירייה ולבוא לקראתנו, לקראת אלה שרוצים לעבוד. לחזק אותנו, ואת השוק כולו, לא רק בתקופות היפות. אבל היא לא עושה כלום! אפשר לראות פה פקחים, אבל חוץ מהם ומהדו"חות שלהם אין נציגות ואין אחראים. איפה הפעילות שתרים קצת? איפה המאמץ לעזור? הארנונה מתקתקת, אבל על מה בדיוק? כלום לא קורה פה".
דנון תיאר כיצד הוא וצוותו "נלחמים להביא עבודה" ושיקף לעוקבים את הסטטוס הנוכחי של האזור כולו. "אנחנו עובדים קשה, יורקים דם ומחזיקים את אונזה בשיניים ובזיעה! תמיד היא הייתה העוגן של השוק, אבל בואו עכשיו ותראו מה הולך פה - אין תנועה, אין טראפיק, אין הולכי רגל שבאים סתם להסתובב, ליהנות. הפשפשים תמיד היה מלא בבוקר ומלא בצהריים ומלא בערב. עכשיו מת! החושך משתלט, ואותנו השאירו לשבור את הראש לבד ולכבות את האור".
לסיום, הוא הבטיח לכולם "שזה לא יקרה! אכלנו אותה, אבל נקום. אני יודע רק דבר אחד - הקסם של הרחובות האלה לא שווה כלום בלי האנשים שהולכים בהם. לא נתקפל ולא נישבר, אבל גם לא נוותר לעירייה. זאת המלחמה של כולנו, וגם שלה".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "לצערנו, המצב הנוכחי משפיע על העסקים בשוק כמו על שאר העסקים בארץ, אך בניגוד לנטען, העירייה עושה כל שביכולתה כדי לעזור לעסקים בעיר. בשוק הפשפשים לבדו משקיעה העירייה מאות אלפי שקלים בשנה - בהופעות לאורך כל חודשי הקיץ, ובפעילויות, תערוכות וסיורים לאורך כל השנה.
"בנוסף, בשוק הפשפשים ניתן היתר ייחודי שאין לשום אזור עסקים אחר בעיר, שמאפשר לעסקים לארח הופעות בשטחם, בחריגה מרישיון העסק. גם הטענה שאין נציגי עירייה בשוק תמוהה, שכן רק בשוק הפשפשים יש מנהלת ובה עובדי עירייה הנותנים מענה לעסקים באופן אישי ומיידי. יש לציין שכותב הפוסט מעולם לא העלה בקשות או טענות לאף אחד מנציגי העירייה שנמצאים איתו בקשר.
"בנוסף, מתחילת המלחמה ועד לפני כחודש נתנה העירייה פטור לעסקים מאגרות שונות כמו היתרי שולחנות וכיסאות, פרגודים והיתרי לילה. באשר להנחה בארנונה - הדבר אינו בסמכות העירייה אלא בסמכות משרדי הפנים והאוצר. עם זאת, ראש העירייה פנה בתחילת המלחמה לשרי האוצר והפנים בקריאה לבטל את תשלום הארנונה לעסקים בזמן המלחמה.
"בנוגע לאכיפה מוגזמת נציין כי הטענות אינן נכונות. מחובתה של העירייה לשמור על איזון בין האינטרסים של העסקים והתושבים המתגוררים בסמיכות".