בשעה שבע בערב - כמה דקות לכאן או לשם, וללא יכולת ממשית להתחייב על המועד המדויק, כי רוב אותה יכולת הוקדשה באותן דקות לחיסול דקדקני של בקבוק היין שמולנו - חולף מטוס נוסעים בינוני בגודלו בשמיים המקיפים אותנו.
הוא מגיח מהאפור-כחול הגדול שהוא החיבור בין ים ועננים, נכנס לעדשה שלנו דרך קו החוף, ועשה דרכו מזרחה, לנתב"ג. גלגלים נפתחו, חגורות הודקו, ויש להניח שדרכונים החלו לצאת כבר מתיקי הנוסעים.
זאת הייתה דקה נדירה יחסית, ולא רק בגלל שזה המטוס היחידי שעבר מלמעלה באותו ערב. היא הייתה נדירה, ומיוחדת, כי רק בדקה הזאת - ובה בלבד - מישהו שהוא לא אנחנו נהנה מנוף טוב יותר. בהכירי היטב את הלכות הקבינה האווירית המתכוננת לנחיתה, אני יכול לספר במידה רבה של ודאות שבתום אותה דקה, תריסי החלונות נפתחו, אבל הנוף הטוב ביותר בגוש דן חזר להיות שלנו.
והיין גם. מחר יהיה כאן קרב אכזרי של הג'ט-לג שלהם מול ההאנג-אובר שלנו, אבל עכשיו אפשר להמשיך לשתות.
המרקר הצהוב הכיפי ביותר בארץ. פופ אפ בר יין
אייל נאור חלם על "Pop Up Wine Bar" הרבה לפני שהוא ידע לפרוט את החלום לבקבוקים וכוסות. היזם והמפיק ראה קורונה כמו כולנו, וניסה לצאת ממנה עם מה שהותירה בנו התקופה. בתמצית - פחות מגיפה, יותר חיים.
הוא מספר על תשוקה לאירוח, על ערבי שתייה עם חברים, ועל אסימון שנפל דווקא בבר מקומי-מחתרתי ברומא, "מקום שהתושבים מכירים, אבל לא התיירים". שם, על יין כמובן, הוא הבין הכול, או כמעט הכול. בשלוש מילים? "כזה אני רוצה".
הפופ-אפ האמור הוא אותו "זה". הגדרה יבשה יחסית תתאר אותו כאירוע שבועי, מתגלגל וגמיש, המארח כל פעם יקב אחר ב"חדרפרטי", חלל האירועים של נאור בבית פנורמה שבתל אביב. הגדרה רטובה יותר תמזוג לכם משהו ותיתן לכם להחליט לבד, על יין, ואוכל, ואולי מטוס על רקע שקיעה.
הקונספט פשוט - חניה נוחה שפותרת ביעילות חסמים תל-אביביים מעצבנים, כניסה חינם לחלל הנהדר, כוס פרטית שעליה נכתב שמכם במרקר זרחני, ומשם זה שלכם. בקבוקי יין מוצעים לטעימה נדיבה, ונמכרים במחיר נדיב ובלתי מאפיין (פלוס 25 שקלים דמי חליצה) לצריכה במקום או לקחת הביתה. מטבח אחורי ממזרי בהובלת אלעד בן דוד מלווה את הכוסות, ומרפסת גדולה מספקת את כל השאר.
אז מה אוכלים כאן? בערב שבו התארחנו, כלל התפריט פוקאצ'ה שמנמנה עם צלוחיות שמנמנות לא פחות (30 שקלים), צלחת גבינות סקסית (60 שקלים), שני סלטים (שוק ב-35 שקלים, קפרזה ב-40), עלי גפן ממולאים (35 שקלים), מאפה פילו שמדבר יוונית (40), פיצה כיפית (55 שקלים) וגם אפוגטו מתוק-מריר (25 שקלים).
אותו אירוע אירח את יקב פיצ'יני האיטלקי, על הממורו ביאנקו שלו והרוזה הצונן, למשל, ואת יקב מרסל מרטן מצרפת, שמזג, בין היתר, רוזה דה לואר ושאטו סרג'אנט - כולם במחירים שמתחילים נמוך מאוד, באזור ה-60 שקלים לבקבוק, ומסתיימים לא הרבה יותר גבוה מזה.
האירוע הבא, ב-26 במאי, ינחית בעיר את אנשי יקב לה פורה בלאנש מחבל יתיר, בחיזוק היינן ברונו דרמון, ואירועים נוספים מתעדכנים כל העת בעמוד ההזמנות הייעודי.
נאור מסתובב כל העת בחלל, נע במבואה הפנימית ומשקיף החוצה מהמרפסת, מוזג ומחייך. כשהוא מדבר איתך, הוא מצליח לעשות משהו שרובינו נכשלים בו תדירות - להסתכל אך ורק עליך, אבל לראות את כל השאר.
שני עשורים ויותר אחרי שאירח אנשים ב"פאב בתל אביב ההיא", כהגדרתו, ושנה אחרי אותו מחסן-בר-מטבח אחורי איטלקי, הוא עדיין עושה את מה שהוא אוהב לעשות - חולם, ומגשים.
פופ אפ בר יין, בית פנורמה, דרך בן צבי 84, תל אביב. 03-6888816, או כאן