סושי/ לאגר

הזירה היא סוהו. לא זו שבווסט אנד וגם לא ההיא במנהטן. סוהו באזור התעשייה בראשון לציון - תופעה אנתרופולוגית מקומית אדירה, שכבר דובר וסופר בה רבות, ובצדק. המסעדה־בר האסיאתית הגדולה והמשגשגת, שהיא הכי מרכז הארץ וממש לא תל אביב, מארחת החודש שלושה ערבים מיוחדים, בביצוע שלושה שפים. המוקד הקולינרי הוא סושי ונגזרותיו, והליווי הוא של הבירה היפנית קירין איצ'יבאן.

הערב הראשון בסדרה, שעל ראשה הונח השם המחייב "The art of sushi", התקיים ב־1.6. בחוץ החל סופ"ש אימים של שרב, אובך ושמיים חלודים - ובפנים, בעולם מקביל, שרר הסוהו, ועוד של חמישי בערב: אורות עמומים, מוזיקה רועמת ואזור השפלה במיטב מחלצותיו.

זה היה הערב של מידן סיבוני, שהתמחה במטבח היפני ובסושי בפרט, והתפרסם בתוכנית הטלוויזיה "משחקי השף". התפריט שהכין כלל ארבע מנות - רק אחת מהן סושי - ועוד מנת קינוח. אם לקפוץ כבר כאן למסקנות, שלא לומר להכללות, האוכל של סיבוני יצירתי אך מדויק, מקורי אבל לא מתחכם בכוח, ושוזר שילובים עשירים של טעמים שרובם עדינים.

לא נאכל את הראש בפירוט כל מה שנאכל, אבל לטעום, לפחות בעיניים, בטח בא לכם. אז רול הסושי, לדוגמה, היה אינסייד אאוט של סלמון, אבוקדו ומלפפון, עטוף בטרטר טורו טונה כחולת סנפיר (מצוינת) ובטמפורה של אצות נורי. סושי ברמה גבוהה מאוד, שמציג קשת טעמים מעניינת והחיסרון היחיד שלו, בעיניי, הוא "רטיבות" יתר (89 שקל).

רושם עז במיוחד עושות לפעמים מנות עם רכיבים פשוטים ומוכרים. ומה פשוט ומוכר יותר מחציל? נאסו מיסו (69 שקל) הוא חציל צלוי ומקורמל בזיגוג מיסו מתוק, שעליו שומשום קלוי ועירית. והוא כיפי באופן שקשה לתאר, מנה נזללת ושמחה. הבונוס הוא ניחוח בייקוני ממש, שמקורו, כך העריכו מקורותיי, בפפריקה מעושנת.

עם כל זאת, ועוד, הולכת KIRIN ICHIBAN, בירת הלאגר היפנית שעשויה במסורת פילז גרמנית. היא צלולה וקלילה, אוחזת בחמישה אחוזי אלכוהול ונותנת תחושה של פחות מזה, וזורמת, תרתי משמע, עם רוב סוגי המאכלים ובוודאי עם אסיאתים מרעננים. שלא לדבר על כך שהיא תשובה מעולה למזג האוויר רע המזג שנפל משמיים.

הבירה שהוגשה מחבית בכוסות 400 מ"ל, תופיע גם בשני הערבים הנוספים של אירועי הסושי בסוהו: ב־13.6 (השף מתן בל) וב־27.6 (השף רנן בלומנרייך). חלק ממנות הספיישל של השפים יזלוג לתפריט המסעדה השוטף במהלך החודש.