בימי ראשון עידן בושארי מפסיק להיות "פומפי", עניין חריג למדי שמקבל משנה תוקף לחריגותו כשהמארחת אומרת לי שהיא לא מכירה כאן שום "עידן" בזמן שאני מגיע לראיין אותו.
בימי ראשון, "עידן" מתעורר בעשר בבוקר בבית הירוק יחסית ברעננה, הולך לדוג, נפגש עם הפסיכולוגית ובדרך כלל יושב במסעדה טובה ונופל על סטייק 800 גרם, על העצם כמובן. הטלפון, אגב, עובר למצב אישי ומסנן 99% מהשיחות שהוא בדרך כלל מקבל. או כמו שהוא מגדיר את זה, "אם קילומטראז' נשרפת, דבר איתי. עד אז לא להתקשר".
ב-7 במרץ עידן בושארי חוגג את יום הניקיון. רובו, יש להניח, הוא מסיבה פנימית נטולת אורחים בתוך הנפש, שזוכרת היטב מה סער בה באותו תאריך פחות יום, שנת 2020, ולא צריכה כעת שום זיקוקים כדי לחייך. הוא לא סופר ימים, כי הוא "לא בכלא", אבל מתישהו, הוא מתיישב לקרוא לעצמו מהטלפון את ה-SMS שהציל את חייו.
הטקסט, יש להניח, אינו דורש חזרות. הוא משנן אותו גם עכשיו, בזמן שאנחנו משחזרים. "אסף, אני לא יודע מה לעשות, בחרתי לשתף בהודעה כי יותר קל לי מהטלפון או מפנים אל פנים. אני צריך עזרה. אני מרגיש שאני הולך למקום שהבור בו רק גדל, ושחור יותר".
"אסף" הוא כמובן אסף גרניט, כיסא המפלט המדהים של בושארי מסחרור הסמים שאליו נכנס באותה תקופה. הסיפור מוכר, וידע גם דמעות פריים טיים, אבל פרטיו מהממים כל פעם מחדש.
"הייתי שלוש שנים במחניודה, ויצאתי לעבוד בניו יורק. אחרי שנה וחצי שם הגעתי לתחתית", תיאר, "יש בעיר, ברחוב 46 על ה-10 או ה-11 נדמה לי, פיצריה שמוכרת משולש בדולר. מקום ענקי, מלא בנגלדשים עובדים שם. אתה מקבל משולש *יפה* בדולר. הייתי רעב מת, ופשוט לא היה לי אפילו את הדולר. באותו רגע התקשרתי לאמא שלי שתקנה לי כרטיס, ובאותו יום כבר הייתי בדרך חזרה. לא סיפרתי לה כלום, מה פתאום. רק אמרתי שאני רוצה לחזור. היא לא ידעה".
המשפטים האלה כמובן מעמעמים את סיבת החזרה, והיא שהדולר האבוד לא היה שם בגלל שכל הכסף שלו הופנה באותם ימים לקוקאין. "הגעתי לקצה, אבל ידעתי לצאת משם וידעתי שאני רוצה לחזור. ביקשתי מחבר שלי 50 דולר כדי שאני אוכל להגיע לשדה ושיהיה לי לסיגריות בדרך, וזהו".
בושארי גר בסיטי עם שותף, "החבר הכי טוב שלי" שבא בעקבותיו. הם גדלו יחד מילדות ועבדו יחד, אבל הוא העדיף להישאר ולא נענה לבקשתו של בושארי לחזור לארץ. בספטמבר האחרון הוא מת ממנת יתר. "מצאו אותו במיטה, מת. אולי עכשיו יותר טוב לו, אני לא יודע. זאת הייתה ההחלטה שלו, ולא יכולתי להשפיע עליה לצערי".
אתה מרגיש שהיה לך מזל כאן? הרי יכול להיות שהיית מוצא דולר, ונשאר
"באותו זמן הכסף הולך לסמים, זה מנהל אותך, חד משמעית, אבל מאז ומתמיד ידעתי לפחות לקחת אחריות על המעשים שלי, על הטעויות שלי"
"גמרתם אותנו". האודישן של בושארי מול גרניט
הוא נחת בארץ וחזר לעבוד במחנה. "לא הייתי אני. אנשים הסתכלו מוזר ושאלו 'מה יש לו'. שם, בניו יורק, אתה אומר לעצמך 'אני אחזור לארץ ואני לא אגע'. איפה. בשדה כבר חשבתי על זה, בבית של ההורים לקחתי כסף, והופה אחרי כמה ימים התארגנתי כבר, מהר מאוד".
כך, חודשים ספורים אחרי שהצליח לאסוף את עצמו, שכב בושארי על הרצפה בדירתו, "גמור", ולחץ Send. "אסף שלח אליי את אליעזר (מזרחי, השף התפעולי של מחניודה) לדירה. הוא אירגן לי תיק והעלה אותי על מונית לתל אביב. הייתי שפוך מת, אז כשעצרנו מול מלון הנורמן, פשוט נשכבתי על המדרכה והמשכתי לישון. המאבטחים אספו אותי, אסף הגיע, התייעץ עם כולם, ולמחרת בבוקר כבר הייתי במרכז גמילה.
"מהבושה, שמתי קפוצ'ון על הראש. נתנו לי כדור שגמר אותי. ישנתי 20 שעות. לא ידעתי איפה אני נמצא. יצאתי למרפסת וראיתי שלטים לפינוי גזם של עיריית הרצליה. רק ככה הבנתי איפה אני בכלל. ירדתי למטה והתחלתי להכיר את הרגשות שלי".
שלושה חודשים לאחר מכן, קיבל בושארי את חייו מחדש, ועלה על רכבת הרים אחרת, שהורידה אותו לבסוף בתחנה שהיא "קילומטראז'", המסעדה שפתח במלון ברוט של רשת בראון לאחר זכייתו בתכנית "המסעדה הבאה של ישראל", וזאת שחוגגת בימים אלה שנה.
"ככה בדיוק דמיינתי את זה", הוא מצהיר, "אבל זאת ילדה קטנה עדיין, ותמיד יש לאן להתפתח. הלוגו של התכנית היה עם סימן שאלה, ובשבילי זה הכי נכון. גם רופאים הרי לא מפסיקים ללמוד אחרי שמונה שנים. הקילומטראז', הדרך. בשבילי לעולם זה לא ייגמר".
להתכתב עם הסביבה. קילומטראז'
בושארי בן ה-32 הגיע לפגישת ההיכרות עם שותפיו שעתיים לפני הזמן. "לא הכרתי פה כלום, 11 שנים בירושלים, אמרתי שנעשה סיבוב ונראה מה יש פה. הלכתי, טיילתי, ים, מסגדים, שוק, ושאלתי את עצמי איך אני מתכתב עם כל זה, מה אני עושה עם זה".
התשובה לסימני השאלה האלה היא "קילומטראז' מתגלגלת", מסעדה שמתחילה בבוקר כחדר אוכל לאורחי המלון, ממשיכה בשעות הערב המוקדמות עם "אבא ואמא עם שני ילדים שרוצים שניצל וצ'יפס", ויודעת לקבל בתשע "מישהי שנכנסת עם סרט כזה של 'Meant To BE' למסיבת רווקות".
אלה, אלה, וגם אלה - כולם בושארי, כדור כספית שלא מפסיק לזוז לרגע. "יגידו מה שיגידו, בסוף אני הפרצוף של הדבר הזה, זה שלי. אני תמיד אהיה ככה, עובר בין שולחנות, הכי חשוב לי בעולם לדבר עם הסועדים, להרגיש ולראות, הולך לברר מה קרה עם לקוח שהחזיר מנה. מתעסק בהכול".
ובכל זאת, לערב אחד, הוא מרשה לעצמו לחגוג באמת, לשמוח ולשמח. "לקיים את מחניודה פינת קילומטראז'", כהגדרתו.
"אליעזר התקשר אליי, ואמר שהגיע הזמן. שנה זה שנה, והם באים לבשל ולהרים לי. הוא מחניודה בעיני. הוא אוהב להיות מאחורי הקלעים אבל זה מישהו שמגיעה לו כל ההערכה שבעולם, בקבוצה שהיא קודם כל אנושיות", הסביר, "הם רואים טבח שגדל אצלם והתפתח ויש לו מסעדה, אז הם הראשונים להיות שם בשביל לגרום לו להיות טוב יותר, עם אפס אגו והמון פרגונים. התרגשתי מאוד, נשמתי עמוק, ואמרתי למנהלים שלי להחזיק חזק".
התכנית פשוטה - תפריט גדול ומשותף של קילומטראז' ושל הקבוצה הירושלמית-גלובלית - אבל גם היא נתונה לשינויים והפרעות, בהתחשב בנפשות הפועלות.
יהיו כאן להיטי הענק של מחניודה (כן, כולל "הדבר הצהוב הזה עם הפטריות מלמעלה") והחלה-קובנה המפורסמת של GG קובלה, יהיו מנות דגל מקומיות דוגמת "טורטלינאז'", "גרניט פורצלן" וליטליני", יהיה אליעזר, יהיה אסף ויהיה די ג'יי רמזי עם אווירת ירושלים השמחה שלו.
"אני בהתרגשות שיא", הודה בושארי, "אם היו שואלים אותי כמה זמן עבר מהפתיחה, הייתי עונה שחמש שנים, לא שנה אחת. להביא לכאן את האנשים שהראו לי, חינכו אותי, גידלו, התוו. גם בחלקים הפחות נחמדים, זאת סגירת מעגל היסטרית".
סגירת מעגל אחרת, מרגשת לא פחות, הוא מממש עם שילוב נוער בסיכון בתכנית העבודה של קילומטראז', לרבות מפעל שמייצר צלחות וכלי חרס שמכירתן מועברת כתרומה. "מחניודה לימדה אותי להיות אנושי, שאם אתה מצליח ומגשים את עצמך ומשגשג כלכלית, אתה חייב לתת לחברה בחזרה. זה לא יכול להיות רק שלך".
חוב נוסף שלו, לפחות בעיניו, סגר בושארי בינו, בין גרניט, ובין אלוהים, כהגדרתו, כשדאג לשלוח לאחרונה אדם נוסף לאותו מרכז גמילה שהציל אותו. "כמו שאסף עשה לי, כן. חשבתי שאסור לי לשמור את זה אצלי וזה גם מה שאמרתי לו. התקשרתי, 'שומע? המתנה שהבאת לי כבר לא שלי, גילגלתי אותה הלאה. זהו. אמרתי תודה והעברתי את זה".
יום הולדת, יום ניקיון, יום ראשון. עידן בושארי ממשיך ללכת. כל השאר פשוט צריכים לעמוד בקצב.
מסעדת קילומטראז' מארחת את אסף גרניט ומחניודה, מלון ברוט, יחזקאל קויפמן 6, תל אביב, 077-2302363