בשלב מסוים, ועם כל הרצון הטוב שלו, האוטו עוצר בצד מעצמו ומתחיל לשאול אותי ברצינות אם זאת באמת הדרך, ואם אני צריך אולי לשתות משהו כדי להתרענן ולהתאפס. ראינו כבר מקומות בכל המקומות, נסענו וגמאנו מרחקים שהוכחו כמוצדקים. אפילו עכשיו, אין להכחיש, אנחנו באים מאחת הנקודות הכי שוות בישראל, שמתחבאת בתוך קיבוץ שבעצמו נושק לעזה. אבל כזה, גם האוטו יודע, לא ראינו עדיין.
עוד פנייה ועוד פיתול, ושכונה ה' של באר שבע פורשת את עצמה לחלוטין. נפתחת, מתיידדת. שמאלה, ימינה, מגרש חנייה ואינספור בניינים מסוככים מסביב על היעד. ריח חמאה נישא באוויר. שאנסונים צרפתיים מצטרפים. הגענו. עד סוף הבוקר כל סימני השאלה יהפכו לסימני קריאה.
הגענו. לה פטיסייר
עידן בן ברוך נולד פה, גדל פה והפך את היומיום של השכונה ליומיום שלו. זה אומר, בין היתר, פירגון מקומי משכנים שהכירו אותו מגיל אפס, אבל גם מאבק נקודתי מתיש ומשעשע כאחד על המיקום המדויק של הכיסאות שמחוץ ללה פטיסייר, יהלום האפייה הנוצץ שלו. אלה וגם אלה, לומדים מהר מאוד, הם חלק מהקסם.
"לפני 13 שנה למדתי קונדיטוריה, והמקום הראשון שפתחתי היה בתוך דירה ששכרתי בקומה רביעית כאן", הוא מצביע על אחד הבניינים שעוטפים את המרכז המסחרי, "מכרתי משם, אנשים הזמינו והורדתי להם עוגות ומאפים, אז כמובן שהשאלה הקבועה ששאלו אותי היה אם פתחתי פה תחנת סמים".
השלב הבא היה מעבר לדירת קרקע מעט גדולה יותר, והבנה מהירה וטבעית שגם החלל החדש לא יספיק. סניף האם נפתח לפני יותר משמונה שנים, דוכן בגרנד קניון בעיר הרחיב את האימפריה אך נסגר כעבור שנתיים, וממש לאחרונה הושקה פטיסירי נוספת בשכונת רמות, עם תכניות זריזות מאוד לנעיצת נקודה שלישית, והתרחבות דרומה יותר, לאזור המרכז.
"באר שבע זה הבית", תיאר, "יש מכשולים ויש בעיות, קשה קצת לפתח תיירות והבאר שבעים יכולים להיות לפעמים יותר קשים מהתל-אביבים, למשל, אבל העיר הזאת עשתה אותי ואני תמיד אשמור לה אמונים".
זאת שעת בוקר מאוחרת יחסית, בדיוק התפר שהוא האתגר של כל עסק, אבל השקט של השכונה מטעה, ותנועת הלקוחות מוכיחה שמדובר ביעד. דסטיניישן מתוק.
בפנים, אחראית אמא דבי על המטבח, על השירות ועל כל דבר אחר למעשה, כולל תפריט ארוחת בוקר "בהרצה" שמציע שקשוקה, חצ'פורי, קרואסון סלמון עם גבינת שמנת ולחמניה ביתית עם מקושקשת, רוזלך פיצה ובורקס עמוס גבינות, ומגיע לשיא עם תיאור המנה הכי מפתה שיש - "כריך חביתה עם המצרכים שיש לדבי".
מוקפד ומשוגע כאחד. לה פטיסייר
אלה, עם זאת, וכבודן במקומן, עדיין רק המעטפת לדבר האמיתי, שהוא ויטרינה מתפקעת בפיתויים, חציה פטיסרי מרהיב וחציה תוצאות אפייה מיומנת, מוקפדת אך משוגעת בקטע הכי טוב שלה. "אני לא כוכב אינסטגרם ולא גימיק", הוא מסביר, "אלא פשוט מישהו שחייב להתרגש ולהמציא את עצמו מחדש".
הריגושים האלה כוללים סנט הונורה קרמלי מתוק-מריר וטארט לימון עדין, מקרונים צבעוניים וקולקציית בארים מאורכים וגבוהים, עוגות שלמות וסלייסים מתונים יותר, וגם להיט מסחרר בדמות "גלגל קרואסון" ממולא, חו"לי מאוד בנראותו ואף יותר מזה בטעמיו, שהוא נקודת המפגש המדויקת ביותר בין עיניים ופה, ומאפה שבאופן כללי מוריד אותך על הברכיים בתחינה לעוד.
כל זה מעלה הילוך לקראת סופ"ש, עם תצוגת תכלית רחבה אפילו יותר (שעובדת היטב גם כמשלוחים וגם בהזמנות לאירועים). קווין אמן ומילפיי רב-קומות, עוגת גבינה באסקית ולהטוטי פיסטוק, "קונוסקרואסון" ממולא ועוד ועוד ועוד.
בן ברוך מנהל את כל זה באינטנסיביות ובחלוקת קשב של בן 33 שלא סיים לומר את כל מה שיש לו לומר. הוא משיב למבקרים במקום ומצלם לאינסטגרם, עונה על שאלות רפטטיביות בפייסבוק ולא מוותר למי שמתעקש לדחוף מקלות קטנים בגלגלים הנעים במהירות.
בתוך כל זה, הוא זוכר מצוין, וללא עזרה חיצונית, מה בעצם הסיפור כאן. "מההתחלה שאלו אותי מה יש לי לחפש כאן, מה אני חושב שאני עושה וכמה זמן נראה לי שזה יחזיק, אבל הנה יותר מעשור, יציב ועובד. פעם הייתי נכנס לדאון ממה יגידו. זה מאחוריי, נגמר".
ברקע השאנסונים ממשיכים לנגן, בקונטרס שהוא עדיין חד ביחס לסביבה ולשכונה, אם כי הרבה פחות חד מתחילת הבוקר. "ככה זה, ככה אני אוהב. מקום חבוי ומוזיקה צרפתית ברמקולים שמגיעה משום מקום", הוא צוחק, "כאילו שהעולם יוצא החוצה ומראה את עצמו בלי לפחד".
לה פטיסייר של עידן בן ברוך, חוגלה 25 ונחום שריג 3, באר שבע, 050-9709555