חוזרים הביתה: הבירה האופטימית של שושקה והדובים

"תכלס אין דובים", מצהיר רותם בר אילן מבירה הדובים. ההיסטוריה של המבשלה כוללת הקמה בשנת 2010, סגירה כעבור שש שנים לתקופה קצרה וחזרה לפעילות תחת חברת הפצה.

"לפני שנה הודענו שאנחנו יוצאים לשנת חורף כי נגמר לנו הכוח. זו לא פרנסה, לא משהו שמייצר לנו כסף. אנחנו עושים את זה רק כדי שיהיה לנו נחמד"

"בשנה האחרונה אנחנו לא מייצרים, מלבד בירות שאנחנו עושים עבור פאבים שקונים בישול: בני'ס בכפר סבא ושניט בתל אביב. רק בחביות ורק בירות שבא לנו לשתות".

אבל לא רק. בדובים, שהם רותם בר אילן ואחיו דגן, משהו בוער יותר. "אנחנו אנשים מעורבים חברתית ופוליטית ואנחנו לא מתביישים בזה." רותם מודה. "יש לנו הזדמנות להשתמש בבירה כדי להגיד דברים על המצב. למשל, את בירה O'MERED עשינו כשהבנו שדמוקרטיה כבר לא תהיה."

"בסוף אתה מבין באיזשהו גיל, שאתה פוני של טריק אחד או שניים. לנו יש בירה, והבנו שאנחנו צריכים לנצל אותה כדי לעשות משהו."

המשהו שהם עושים עכשיו הוא בירה חדשה, במהדורה מוגבלת, שנמכרה בארגזים של 24 פחיות. הבירה, ששמה "חוזרים הביתה" ושמוגדרת על ידי הדובים "בירה אופטימית", היא מחווה לקיבוצי הנגב המערבי שהותקפו ב־7 באוקטובר ושתושביהם פונו. על כל ארגז בירה שנמכר, הדובים משגרים ארגז במתנה לאחד מהקיבוצים האלה.

העניין הקיבוצי משמעותי מאוד כאן. לשני האחים בר אילן יש שורשים קיבוציים, ורותם הוא חבר קיבוץ (כפר מנחם) גם היום.

"רק קיבוצניק יכול להבין את עוצמת המכה שקהילה כזו חוטפת", הוא אומר. "קיבוץ זו משפחה מורחבת, וגם מאוד קרובה כי חבריה כל הזמן יחד. אמרנו, אנחנו רוצים לשמח את האנשים האלה, אפילו לחמש דקות, ובירה היא משהו שעושה נעים."

"ההחלטה הייתה לחפש את מנהלי הפאבים הקיבוציים, לייצר עבורם בירה ולהגיד להם: קחו ותשמחו את הקהילה שלכם".

הסיפור התבשל במהירות, בשבועיים וחצי. רותם, פרסומאי ומעצב גרפי במקצועו (דגן עוסק במטוסי מנהלים), מסביר למה השניים רצו שהבירה תצא רק בפחיות: "זה טוב יותר לבירה, ונותן שטח מיתוג גדול יותר לעיצוב. אמרתי לאחי, 'אולי נבקש מזאב אנגלמאייר שייתן לנו אחד מהציורים שלו'. דגן אמר: 'נראה אותך מגייס את אנגלמאייר'. התקשרתי אליו והוא מיד התלהב."

"בעיצוב, חיפשנו תמונות שמדברות על אופטימיות, על חזרה הביתה ועל קיבוצים. הסכמנו על חמש כאלה. הן נורא צבעוניות, בירות שמחות בלוק שלהן. אין במראה שום דבר שמזכיר דברים קשים או רעים. אנחנו רוצים אסקפיזם קטן, שמחה קטנה ואופטימיות. כי אין מזה".

לצורכי הבישול, צמד הדובים פנה למבשלת מלכה ונענה בשמחה. "הם נרתמו בטירוף ועשו סלטות באוויר כדי שהכל יהיה נורא מהר ונורא יעיל. התחלנו להרים טלפונים לבעלי חנויות ולבעלי ברים כדי שיהיו נקודות חלוקה לאנשים שיקנו את הארגזים. כולם תוך שנייה אמרו כן והתגייסו. כל מי שנגע בזה, התחבר."

"הזמנו בישול אחד, ואחרי שעה פחות דקה מרגע שפרסמתי ציוץ בטוויטר, הבישול נמכר. היינו בהיסטריה, ומיד מלכה ארגנו לנו בישול נוסף. שני הבישולים נמכרו תוך 28 שעות".

כאמור, כל מכירה של כל ארגז (לא בחנויות, רק ברשת, ב־320 שקל), מממנת ארגז נוסף שנתרם לקיבוצים. רותם בר אילן נרגש מאוד מהמכירה המהירה והמוחלטת, אבל "מתוסכל מזה שיש המון אנשים שנורא רוצים את הבירה, ולא תהיה להם. הבירות שנמכרו יתחילו להיות משווקות לקראת סוף החודש. נמלא את הפחיות ומיד נתחיל להריץ אותן לנקודות החלוקה וגם לקיבוצים".

ואחרי האידיאלים, וההסתכלות בקנקן, מה בעצם יש בקנקן, כלומר, בפחית? "הבירה הזו היא סאשן IPA, 'אָיי פי אֵיי מהוגנת'. האלכוהול שלה קצת יותר נמוך (4.5 אחוז) והמרירות סולידית."

"יש בה שילוב של שלושה סוגי כשות שאנחנו נורא אוהבים. זו בירה בהירה מאוד, עם טעמים ירוקים, עשבוניים, הדריים קצת. בהגדרות שלנו היא בירה דובית. בירה שכיף להחזיק במקרר".

עם כל ההערכה לכוונה הטובה והמקסימה באמת, קשה שלא לזכור שבאירועי 7 באוקטובר נפגעו ישובים נוספים - מושבים, ערים - ולא רק קיבוצים. המחווה הדובית, עם זאת, מוגשת לקיבוצים בלבד. רותם כבר נתקל בשאלה הזו והרהר בה בעצמו.

"האפליה? כי אי אפשר לעשות הכל. הקיבוצים בעשרים השנים האחרונות הם הקבוצה הכי מושמצת במדינה, חוץ מבג"ץ. ופתאום זה לגיטימי להיות קיבוצניק. למה? כי הרגו אותנו. הסיטואציה הזו הייתה קשה לי מאוד, עד כדי כך שהחלטתי שאני אעבור לעוטף."

"אני מרגיש שאני חייב לאנשים האלה. אז לי היה חשוב לגעת בקהילות האלה, ולא בגלל שאופקים ושדרות והמושבים באזור לא חשובים לי. רציתי לשים אצבע על הקיבוצים."

"אני אפילו לא מתנצל. יכול להיות שמישהו יעשה בירה רק לשדרות, או רק לאופקים, ואני לא אגיד על זה מילה. אולי אפילו אני אעשה את הבירה הזו".