להציל את בירז

יש לי חבר שעבר אחרי כמעט 26 שנים בתל אביב לגור בפתח תקווה. צחקנו עליו המון. הוא צחק עלינו בחזרה, אמר שזה יכול לקרות לכל אחד ומאז הפך להיות השגריר הקולינרי הלא רשמי של העיר. אבל מאז אכלנו את הכובע המון פעמים, כי את כל ימי ההולדת שלו חגגנו בפתח תקווה והיה לנו ממש כייף. פעם, כשעוד היינו יוצאים לדאבל דייטים התירוץ של אשתו ושלו תמיד ניצח: יש לנו מתחת לבית בדיוק מה שיש לכם בתל אביב ולא אנחנו ולא אתם תצטרכו לחפש חניה.

לדאבל דייטים אנחנו כבר לא יוצאים, והאמת שלא ראיתי את החברים הללו, שאני מכירה עוד מתקופת הלימודים, כמעט חצי שנה. כי, אתם יודעים, היה קיץ, חגים ואחר כך מלחמה, אבל הם שלחו לי לפני כמה ימים, פוסט של הבר השכונתי שלהם, שבו בילינו לא מעט יחד. קוראים לו 'בירז' והוא נמצא בסכנת סגירה. הבעלים שי קוריאט משרת כמעט שלושה חודשים במילואים, הפיצויים שנתנו לו לא מספיקים לכסות את כל ההפסדים, ואם לא תהיה כאן התערבות אלוהית, המקום הזה שיש בו אחלה בירות, תכף נגיע אליהן, עלול להסגר.

אז מה יש שם? שלושים ברזים של בירות קראפט מכל העולם, בכל הסגנונות ויותר משבעים סוגי בירות בפחיות ובקבוקים, שאפשר לקחת הביתה (או להזמין במשלוח). זה מקום מושקע עם אהבה אמיתית לבירה. אז אם אתם בסביבת עוטף תל אביב ומחפשים משהו מיוחד לשתות ומקום כייפי להתאוורר בו, ממליצה לעצור שם וכמובן לקחת קצת הביתה, לא תצטערו.

איפה: פרומקין 15, פתח תקווה
טלפון: 03-931-4454

שני יינות ממש טעימים שתיתי השבוע. שניהם ישראלים, ושניהם על טהרת זן יחסית עקשן כמו הישראלים, שלדעתי גם לא הופיע הרבה זמן במדור: קריניאן. אחד אדום ואחד רוזה.

הראשון הוא של יקב מאיה, יקב הבן (או הבת) של יקב טוליפ, שמייצר יינות שמתאימים לאקלים הים תיכוני, מזנים ים תיכוניים. איכשהו בכל פעם שאני שותה בקבוק של מאיה מתחשק לי לשבת בטברנה ביוון או גג ביפו. "מארה פינק", הוורוד, שעשוי בעיקר מקריניאן, עם קצת מורבדר, הוא יין קל לשתייה אבל עוצמתי במידה. התחלתי לראות אותו לאחרונה בהרבה תפריטי יין, אז בפעם הבאה כשאתם נתקלים בשם מאיה ותוהים מי זו, זיכרו את ההמלצה שלי.

קריניאן אדום חורפי ומחמם, אבל לא כבד, ואחד הטובים שטעמתי לאחרונה שייך ליקב בר מאור שבחמש עשרה שנים האחרונות עושה יינות נפלאים שכל אחד מהם הוא כמו תכשיט בעיצוב אישי. 'בר מאור קריניאן 2020', הוא גם לא יקר (129 ₪ ברכישה ישירה) וגם קל ביחס לזן, לא טאני מידי ולכן גם נעים לשתייה, זאת בלי לוותר על העוצמה.