וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יקב לוינסון. והכבוד האבוד של אם המושבות

קובי קלייטמן

עודכן לאחרונה: 3.10.2023 / 10:24

קובי קלייטמן, מנצל את המעבר של יקב לוינסון לאם המושבות, כדי להיזכר בהיסטוריה הייננית של עיר הולדתו

אומלבס (אם המושבות) ופתח-תקוה, האם זו אותה הגברת בשינוי אדרת? והאם פתח תקווה של אותו "בוקר לח בשנת תרל"ח (1878) עת בציר הענבים" (יורם טהרלב ; שלום חנוך) היא אותה פתח תקוה של ערב צח בשנת תשפ"ד (2023)? מה קרה לעיר ששמה נבחר על פי הפסוק מפרק ב' בספר הושע "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" ואיפה הכרמים כולם?

כמי שנולד בעיר פתח-תקווה חגגתי עימה בילדותי את קיומה, כמושבה שהתפתחה לעיר החמישית בגודלה בישראל. בסמל העיר מופיעים עץ התפוז והמחרשה אותם נשאתי גם על חולצות בית הספר שלי ולא בכדי. גאווה גדולה ומיוחדת הייתה למושבה שהאקליפטוסים והמתיישבים ייבשו בה ביצות ונטעו בה פרדסים רחבי ידיים וכרמים לתפארת.

אפילו יקבים הוקמו בעיר. שני מבנים, שאחד מהם "נטוע" עד היום ברח' חיים עוזר מול ככר המייסדים וליד פלאפל מרדכי המיתולוגי, תמיד נכללו בטיולי המורשת של בתי הספר. נכון בשנות ה-70-80 כשהייתי ילד הם שימשו כבית מטבחיים לעופות והריח לידם היה בלתי נסבל, אבל על שני המבנים המאורכים, הבנויים לבנים אדומות וחלונות גבוהים, כולם ידעו להצביע ולומר: פה היה יקב.

הסופר והפובליציסט אהוד בן עזר כתב בספרו "אוצר הבאר הראשונה" (שוקן, 1982) "תושבי פתח- תקווה מצטיינים בכך שאין להם שום חוש לשימור העבר שלהם." הדבר היה נכון אז ונכון גם היום, כשהמבנים ההיסטוריים (אלו שעוד נותרו) של המושבה שהפכה לעיר, בלים וקורסים האחד אחרי השני.

מבנה יקב פרידמן, פתח תקווה. קובי קלייטמן, מערכת וואלה
מבנה יקב פרידמן, פתח תקווה/מערכת וואלה, קובי קלייטמן

העיר והיקבים

כמה יקבים פעלו בפתח תקווה? אתם יושבים? כארבעה יקבים וכרמי ענבים לרוב. אמנם בשכונה המכונה פג'ה, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1963 שרידים של שלוש מערכות של גתות עוד מתקופת התלמוד, אבל אם נתייחס לזמנים קרובים יותר, היקב הראשון של דוד שפיגל הוקם בשנת 1895. אחריו הוקם יקב של "אגודת כורמי התקווה" (1903) ולבסוף יקב "נחלת צבי", על ידי אריה לייב פרומקין באחוזת לחמן. יקב שהפך בשנת 1912 ליקב פרידמן, שהוקם במקור בחיפה בשנת 1889 ע"י הרב שמעון פרידמן (אחד ממייסדי העיר חיפה).

עד היום, יקב פרידמן הוא המפורסם ביותר ובקבוקיו נמכרים במכירות פומביות. אולי בגלל שחברת 'תנובה' רכשה אותו בשנות ה-60, שינתה בו מגמות והוסיפה לכהילים והיינות המתוקים שהיו מכינים בו, גם יינות יבשים, ואולי כי המפעל הזה הפך לאחר מכן ליקב שטוק (חברת וו.ס.ט) ולבסוף ליקבי ברקן. גם כרמים היו בעיר, אלו של יהודה ראב (בן-עזר) בשנת 1886 מזמורות, שקיבל מהטמפלרים בווילהלמה (היום בני עטרות), ואלו של פרומקין, ולבסוף גם אלו שפקידיו של הברון רוטשילד נטעו ב-1890.

הזכרתי את יקבי ברקן. מיד נחזור אליהם בסגירת מעגל מפתיעה.

עוד בוואלה

סוכות באולפן סנהדרינק: המשקאות והמנות שיעשו לכם פיקניק מושלם

לכתבה המלאה
מבנה יקב פרידמן, פתח תקווה. קובי קלייטמן, מערכת וואלה
מבנה יקב פרידמן, פתח תקווה/מערכת וואלה, קובי קלייטמן

תעשו מקום לטראמפ

בשנות ה-60 התחילו המבנים, שהיו חלק מ"מצודת" לחמן בה הסתתרו ראשוני המתיישבים של פתח תקווה מפני הפורעים שרצו לסלקם מהאדמות, להפריע לפיתוח של מה שהיה כביש מרכזי בעיר והיום סתם עוד רחוב עם ככר הזויה ע"ש דונלד טראמפ, שבמרכזה מזרקה של האמן ישראל הדני.

מה עשו עם המבנים? הרסו את חלקם בשנת 1972, אחרי שב-1960 לחצה העירייה על היקב שתואר בעיתון הבקר: "בלי ספק חלוצי תעשיית היין והמשקאות בארץ.", לעבור לאזור התעשייה קריית אריה. ובשנת 1986, דווקא תחת ראש העיר המיתולוגי דב תבורי נהרסו יתר המבנים, למעט השניים שהזכרתי.

כיכר טראמפ, פתח תקווה. קובי קלייטמן, מערכת וואלה
ככר הזויה ע"ש דונלד טראמפ/מערכת וואלה, קובי קלייטמן

המעגל נסגר

ומה היום? אז עד לאחרונה שממה ייננית של ממש, לא יקבים, לא כרמים וגם לא פרדסים ומחרשות. אלא שבחודשים האחרונים עבר לעיר יקב לוינסון של היינן, שהוא גם Master of Wine, עידו לוינסון. את היקב הקים לוינסון עם אביו בהוד השרון בשנת 2007 והוא ידוע בשוגג גם כ"גראז' דה פאפא" (שם סדרת היין של היקב). הבטחתי סגירת מעגל, אז אם לא די בכך שחלק משנות חייו של לוינסון קשורות בעיר פתח תקוה, הוא גם מונה בשנת 2017 ליינן ראשי ביקבי ברקן-סגל והיום משמש מנהל התחום המקצועי של קבוצת ברקן סגל.

אפשר לומר שלוינסון מחזיר לעיר או נכון יותר לתעשיית היין ה"אומלבסית" את הכבוד המגיע לה, עטופה במבנה יפה, מרכז מבקרים נהדר ויינות שחובה לטעום וצריך לשתות. כי צריך שיהיה גם משהו טוב בעיר הזו, בעיקר כשבקרוב בחירות מוניציפליות.

יקב לוינסון, פתח תקווה. קובי קלייטמן, מערכת וואלה
יקב לוינסון, פתח תקווה/מערכת וואלה, קובי קלייטמן

מחזיר עטרה ליושנה

"היה זה המפעל התעשייתי הראשון שנאחז קבע באם המושבות, והוא חרות בהיסטוריה של העיר ותושביה" את זה כתבו על יקב פרידמן בעיתון חרות (9.1959) אלא שהעיר ותושביה קצת שכחו מהם. בעיני עיר שזונחת באופן פושע את שימור מקורותיה ההיסטוריים, אינה עיר שמשתבחת עם השנים. רבים מהיינות גם הם אינם משתבחים עם השנים, בניגוד לדעה הרווחת, אלא שאצלם ההיסטוריה כל כולה בבקבוק.

אולי תפקידו ההיסטורי של יקב לוינסון, היקב היחיד בישראל שאפשר להגיע אליו וממנו ברכבת הקלה הקרובה אליו מרחק 10 דק' הליכה, הוא להחזיר עטרה ליושנה. עצתי לעיר הולדתי פתח תקווה - הראי שאת דומה ליין משובח ולא יין שהחמיץ את ההזדמנות הזו להעלות על נס את מה שקיבלת במתנה ממשפחת לוינסון. ולכם נותר רק לקבוע ביקור לשתות-לאכול-לאהוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully