זהירות! מטען חורג! השמן הבולגרי עובר דירה

"שישקו הוא לפני הכל בית מקום מפגש אולטימטיבי לחברים ולאנשים שרוצים להרגיש בבית, בלי קשר לגיל, מראה, צבע ומין." המשפט הראשון בקטגוריית 'אודות' באתר של שישקו, נשמע אולי מליצי ולעוס, אבל זה בדיוק מה שהרגישו מאד אנשים לגבי המקום הזה. רגע לפני הסגירה והפתיחה המחודשת , ישבתי לשיחה על הבר עם אלעד דור הבעלים.

שישקו בר נולד כבדיחה פנימית של דור ושל טל חוטינר, כיום סמנכ"ל מזקקת M&H. השניים החזיקו באותה תקופה בר אירי בחיפה, ובערב אחד אפוף אלכוהול, חוטינר הציע שמכיוון ששניהם ממוצא בולגרי, לפתוח בר בולגרי.

אלעד מצידו הסכים ואמר שאם כבר בר בולגרי אז בר שאליו יתנקזו כל שיכורי העיר וכך נסגר העניין. גם הלוקיישן היה סגור מבחינתם. מתחם בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שבעברו היה מרכז לחלפני כספים מהשוק האפור, מקום משכנו של בר שכונתי בשם ארצ'י וחניון.

בעל הנכס לא רצה עוד בר במקום, אבל מי שמכיר את חוטינר ואלעד יודע שאם הם רוצים משהו, הם יקבלו אותו, ואכן לאחר ניסיונות עיקשים, בעל הבית השתכנע. החלל הושכר לאלעד שמתמחה בבירות, לחוטינר שמתמחה באלכוהול ולאיש היין יוסי בוזנח, שהסכים להצטרף בתנאי שיש מזגן.

"החלטנו שלמקום ניקרא שישקו, שזה שמנמן בבולגרית, כך חוטינר היה קורא לי " מספר אלעד, "השילוב הזה של שלושתנו, שגם מגיעים מהתעשייה וגם משלושת התחומים יצר מקום שכל אנשי התעשיה הגיעו אליו, מקום שיכולת להיות בו מה שאתה רוצה, בית לאלכוהוליסטים. לא עניין אף אחד אם אתה מגיע בכפכפים או דופק הופעה, לפני או אחרי משמרת.

"התחלנו עם מעט מקומות ישיבה והמקום הפך להיסטריה כבר מההתחלה. המטבח התמקד באוכל בולגרי, הקבב המפורסם שהגיע ממתכון משפחתי שלנו, הצלחות עם מיטב המאכלים הבולגריים שמלווים את האלכוהול, מכבד קצוץ, דרך קציצות פרסה ועד לקבב המופלא עם הגבינה. אפילו הצ'יפס הפשוט עם הבולגרית הרכה ותועפות הפלפל השחור. תענוג."

"אחרי שלכל זה התווספו הצ'ייסרים שבוזנח היה מחלק ביד רחבה, התגבשה אסופה של שיכורים על בסיס יומי ברמה כזו שאפילו החבר'ה מהבארים כבר חששו להגיע. שמח כבר אמרנו?"

השנים עברו, שישקו המשיך לגדול ולהתרחב, ובעקבות ההצלחה פתחה השלישייה את הסרוורסרייה שהפכה לאהובת ליבי ולבר השכונתי הלא שכונתי שלי. אם חושבים על זה לעומק, הסרווסרייה היא בעצם שישקו בגירסה מטורפת, יקרה ומתוחכמת יותר. עשרות סוגי ג'ין, ורמוטים, טוניקים מעניינים וכמובן האוכל המעולה, ובראנץ השיכורים הבלתי נשכח.

"ב-2017, סגרנו את הסרווסריה" מספר אלעד. "בשלב הזה יוסי וחוטינר מרגישים שהם עייפים מידי והם פורשים מהמסיבה. אני הייתי בתקופה שעסקתי במקביל בעוד תחומים אבל שישקו תמיד היה הלב והנשמה, המקום שלי ולכן לא יכולתי לסגור אותו."

"דנה, שניהלה את השישקו שנים, נכנסה כשותפה איתי ושישקו ממשיך לגדול עד שבשלב מסוים הגענו לכ-240 מקומות שזה ממש מדהים! בנינו עוד בר בחוץ ופתחנו חדר פרטי והמשכנו בשיפוץ מטורף, מהשירותים הפסיכיים שהיו למעלה ועד החדר הפרטי. השקעה של מאות אלפי שקלים. די סיימנו אותה ב-17 במרץ 2020, ושלושה ימים אחר כך הגיעה ההוראה לסגור את העסקים.

מי שמכיר את שישקו יודע שאי אפשר להכניס אותו לשקית, וכל קונספט הטייק אווי לא רלוונטי עבורו. הקורונה התחילה את המשבר של שישקו שמעולם לא הסתיים. עד היום לפחות.

הסגרים השאירו את הלקוחות בבית ויצרו ואקום ואחריהם הגיעו ההפגנות שהשביתו כל בילוי במוצאי שבת. מאורעות ה-7 באוקטובר וסגירתו של רחוב אלנבי לטובת עבודות הרכבת הקלה, היו המסמר האחרון באנרגיות של אלעד וההבנה שאולי הגיע הזמן להיפרד מהבית הזה אחרי 14 שנה, מתחילה להיצרב בתודעה .

אבל שישקו, כמו שמנמנן אמיתי, לא מוותר.

וכך, אחרי 14 שנה של קבבים, כבד קצוץ, קציצות פראסה, צ'ייסרים ובירות, מגיעות החגיגות לסיומה של תקופה והתחלתה של תקופה אחרת, במסיבת פרידה אחת שמחה במיוחד שתיערך ב-31 במאי בנוכחות שני הסטארים הוותיקים טל חוטינר ויוסי בוזנח בהופעת אורח שיכורה.

"הבנתי שאני מתגעגע לשישקו של פעם, למקום עם מעט מקומות, בלי הרעש וההמולה המטורפת, למקום בו אנשים היו באים כי שמעו עליו, כי עברו ליד. אני מתגעגע למקום בו אני מכיר את כל הלקוחות ויודע מה הם שותים. אני יכול להרשות לעצמי מקום שהוא בשביל הנשמה שלי. וזה מה שאני הולך לעשות במקום החדש שישקו בגירסה טיפה אחרת." אומר דור.

"אם את שואלת אותי אם הייתי עושה משהו שונה בשישקו עד היום. אז לא. אולי לא הייתי מרים את החדר הפרטי כי שישקו זה מקום של אנשים, של מינגלינג. אבל חוץ מזה לא הייי משנה כלום"

בתחילת יוני שישקו יעבור ללוקיישן חדש ושונה לחלוטין באווירה, ברחוב הכובשים בואכה חוף ים. הבראנץ יחזור להיות עשיר ומטורף, השעות השמחות יתחילו באמצע היום והצ'ייסרים יזרמו כמו מים. ניפגש שם.