היין שגרם לי לא לרצות לחזור למציאות

כמו בכל שנה, נערך גם הפעם האירוע השנתי לחברי יקב קסטל, מול נוף קדומים, עם הרבה יין ואוכל טוב, בחצר היקב. שעתיים שלוש של אסקפיזם עם יינות מתיישנים, יינות עתידיים שטרם בוקבקו, ואירוח של אמנים מקווי העימות, מהדרום ומהצפון, שחלקו עם הקהל את היצירות שלהם.

היינות היו נהדרים, לא ציפיתי לפחות, אבל יין אחד גרם לי לרצות לא לחזור למציאות היומיומית.

לפני כשנתיים, כשמלאו 30 שנים ליקב קסטל, ראיינתי את מייסד היקב, אלי בן זקן, על מה שעבר עליו ועל היקב ב-30 השנים, וגם על היקב השני של המשפחה, 'רזיאל'. חשבתי שחסר יין אחד שישלים את המגוון הקטן של יינות היקב, יין לבן.

ואז פגשתי אותו, את היין הלבן החסר, ולפתע הכל נראה שלם כל כך. תגידו שלום ל-'רזיאל, רוסאן'.

"היינו צריכים להחליט מה עושים עם יין לבן ברזיאל" סיפר לי אלי בן זקן. "מתוך מחשבה על יקב שמייצר יינות מזנים של עמק הרון, הגענו למסקנה שמבין זני עמק הרון הלבנים מרסאן פחות איכותי, אז הלכנו על רוסאן."

"למזלנו יש לנו שני יקבים ואחרי שחידשנו את יקב רזיאל החלטנו לעשות יקב בסגנון אחר ואופי שונה מקסטל, עם זני ענבים אחרים, מכלים מעץ, חביות של 600 ליטר גם ביינות לבנים, גם ברוזה וגם באדומים וכמובן היינות המבעבעים."

"יקב קסטל נשאר עם יינות בסגנון בורדו (באדומים) ובורגון (שרדונה). הכוונה היא לשמור על ההבדל והשונות בין היקבים".

"סירה כבר היה לנו, בהתחלה בצובה ועכשיו כבר בעוד מקומות. התחלנו להתעניין וראינו שיש לנו מורבדר טוב. רוזה רזיאל עשוי בעיקר מזן המורבדר. ועכשיו הוספנו את הרוסאן הלבן".

"אני מאוד מופתע, היין הרבה יותר מורכב מהרוסאן שאני מכיר בדרך כלל. יש בו אינטנס, יין שיש לו מתח, הוא לא נופל, ויש לו נוכחות ברורה. אם ליין אין נוכחות טובה אז אין לו גם רעננות והיין והמתח נופלים".

"יצאנו טוב עם בציר 2023, מזל שלא נפגענו במלחמה" אומר בן זקן.

"אני מבסוט מהבציר הזה. בקסטל יש הרבה יינות ברמה א' (הרמה הגבוהה, זו של גרנד ואן), יותר ממה שאנחנו צריכים, ולכן פטי קסטל מרוויח השנה".

יקב קסטל: 'שרדונה C', מצוין כתמיד, כולל יין מתיישן מבציר 2006 שהיה מפתיע ומעולה, 'רוזה קסטל', יין שתמיד עושה טוב בלב ובפה, 'פטי קסטל' מצוין ומספר בצירים של 'גרנד ואן', אחד יותר טוב מהשני.

'גראן ואן 1997', שהיה עדיין עגול, מאוזן, עם חומציות ששומרת עליו ואפילו פרי בשל. בציר 2001 תמיד אהבתי, הוכיח עצמו בגדול, כך גם בציר 2006 . אם היו עוד, כנראה לא הגעתי אליהם.

יקב רזיאל: שני היינות המבעבעים, לבן ורוזה, המרשימים והאהובים עלי, שאיתם פתחתי את הערב וגם סגרתי אותו. רזיאל רוזה ורזיאל אדום, שהייתי שמחה ששניהם יהיו על שולחני כל שבוע.

אחרון חביב: היין הלבן החדש של יקב רזיאל, רוסאן, שנוספו לו 14% ויונייה, השלים את הסדרה בצורה מרשימה.

פירותיות ופרחוניות נפלאות, ניחוחות ליים ותפוח ירוק, יין מורכב, מאזן בדייקנות בין פרי לחומציות, רענן מאוד, עם סיומת ארוכה וטעימה.