לפני מספר חודשים מלאו לי 50. כמעט שכחתי מזה (לא באמת), עד שהלכתי לרופא לקחת מרשם פשוט. יצאתי משם עם הפניה לבדיקות דם (אוקיי), לקולונוסקופיה (אאוץ'), אורולוג (אין מצב) ורופא עיניים (וואט דה פאק). חוץ מלהגיד מפורשות "אתה עומד למות, בקרוב תהיה גווייה", הרופא עשה הכול כדי לבשר לי ששעון החול התהפך. תמיד הייתי זקן בנשמתי, עכשיו גם בגופי.
לכל הטורים של רוזי הטועם
רגע, אמרתי שהוא עשה הכול? כמעט הכול. למשל, הוא שכח לשלוח אותי לאבחון בעיות זיכרון. איך זה בא לידי ביטוי? במשך שעות ארוכות ניסיתי להיזכר למה לעזאזל הגעתי לאחרונה לנס ציונה. מה יש לו, לבן אדם מהשורה, לעשות בעיר הזאת? משהו בראשון לציון בטח. כן, כן, אבל מה זה היה? אחרי שעה ארוכה נזכרתי. לא אלאה אתכם בסיבה, רק אספר שאם אורולוג בכל זאת יחזיר לי את המוח למקום, אולי אשקול לבקר.
הביקור הקולינרי האחרון שלי בנס ציונה היה לפני שנתיים וחצי. ראיתי שיש מקום בשם "שיפודי מושון" ובחרתי בכל זאת ב"מוצ'אצ'וס", מזללה בסגנון מקסיקני. ועדיין, זכרתי שמושון שם והבטחתי לעצמי שיום אחד אבקר. באותה נשימה גם חשבתי שמושון זה שם שליהודה בארקן ז"ל הייתה בלעדיות עליו. כנראה שטעיתי.
שיפודי מושון ממוקמים ברחוב ויצמן, על הציר הראשי שמחבר בין ראשון לציון לנס ציונה. לשמחתי הפקתי את לקחי מהפעם הקודמת וידעתי היכן לחנות. הגעתי למקום בשעה מוקדמת יחסית, לפני 12:00. היה כמעט ריק. אולי זו הייתה ההשפעה של תחילת היום ואולי זה הסטנדרט - היה שם נקי, מצוחצח, מזמין. הבחור בדלפק נראה עולץ משהו וזה כבר עשה לי מצב רוח טוב.
מכירים את הרגעים האלה, שמאפיינים בעיקר הזמנה בוולט או בתן ביס, שבהם אתם שקועים בהתלבטות ולבסוף מזמינים את מה שהזמנתם תמיד? אז זה בדיוק מה שקרה לי אצל מושון. תהייה, בהייה, מבטי מטוטלת מימין לשמאל, משמאל לימין ולבסוף הפייבוריט שלי - צלחת עם שיפוד כבד ושיפוד קבב (75 שקלים). שיהיה.
המקום החל להתמלא קלות, אם כי לא בצורה דרמטית. לאחר רבע שעה ארוכה יצאה הצלחת בתוספת צ'יפס ואורז, מנה ענקית, מכובדת ויפה ויזואלית. כטיפוס מקובע בקטע חולני, כשיש לי על הצלחת את שני המינים המקודשים הללו אני מתחיל בכבד ועובר לקבב. אז מה דעתי על הכבד? לא פחות ממושלם, חרוך בול, מתובל במנה הגונה אבל לא מוגזמת של כמון, ערב לחיך.
הטוב בדרך כלל מעצים את הרע. הטעם הנפלא והתאווה שהתפשטו בפה כתוצאה מהשיפוד הקסום יצרו ציפייה לקבב. מה אגיד לכם? איזו אכזבה. זה היה אחד הקבבים הרעים שאכלתי, בדיוק ההיפך מהכבד - תפל, טעם קפוא, לא מתובל דיו, כמעט בלתי אכיל. חשבתי שאני מגזים עד שאשתי קיבלה את המנה שלה - פרגית וקבב. הפרגית, אמרה בהנאה, מדהימה. הקבב? גם בעיניה היה נורא. כאן הבנתי שזה לא אני, זה אכן הקבב.
אז כמ"א יצא?
ניקיון ואנרגיה תמיד מעלים את הציון במדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1 עד 10), על אף שאינם כלולים ב"תפריט" המקורי.
מבחינה זו, אין בעיה עם שיפודי מושון. גם עם המחיר והכמות אין, 85 שקלים כולל שתייה הם סכום הגיוני בימינו. הצ'יפס והאורז היו נהדרים והוגשו כמנות צד מכובדות ומפוצצות. הכבד? אמרנו. הקבב? עברנו. אז כמ"א באמת יצא?
זה קשה, משום שהקבב סיבך את העסק. לשיפודי מושון היה פוטנציאל לציון 9, כי הכול היה במקום. בחוויה האישית שלי הקבב הוריד לא פחות מנקודה וחצי והציב אותו על 7.5. אם תהיו חכמים ותקחו שני שיפודי כבד או שיפוד כבד ופרגית (או שתפלו על קומבינציה טובה אחרת), כנראה שתרגישו שאתם בכיוון הנכון. בכל מקרה, תסתכלו פשוט על חצי הכוס המלאה: פחות מ-7.5 זה לא יכול להיות.
ועוד חדשות מצוינות: רוב הסיכויים שבניגוד אלי, אם תיקלעו לנס ציונה תיזכרו איך, מדוע ובאילו נסיבות הגעתם לשם. אל תזלזלו ביכולת הזאת.
שיפודי מושון, ויצמן 28, נס ציונה