אתם תצטרכו להאמין לנו כשאנחנו אומרים שזאת עבודה לא קלה, לא קלה בכלל.
להתנסות בכל המוצרים החדשים שיוצאים לשוק הישראלי (ולפעמים גם מחוצה לו), לטעום לפני כולם, משלוחים ועוד משלוחים, שקיות נייר שמצטברות במשרד (ובבית), תחושת שובע בלתי פוסקת.
ברצינות, זה קשה יותר ממה שזה נראה, ואף אחד לא משלם לך על חדר הכושר, או מפצה אותך על תחושת ה-FOMO המתפתחת במהירות בנפש.
לכל הכתבות במדור "חדש על המדף"
עם זאת, מדור "חדש על המדף", על טועמיו, סקרניו וצרכניו הנאמנים, יצא שוב לדרך, נחוש ומוכוון משימה. והפעם - להבות של טעם וטעמי ילדות. כן, אנחנו מאוד אקלקטיים.
בתיאבון!
עוגני האביב של לוח השנה מוציאים ממרינדו באופן קבוע הבלחות-הברקות. רשת הקצביות יודעת מה מתבקש ממנה בשולחן ליל הסדר, למשל, ויודעת גם מה רמת הציפיות ביום המנגלים הגדול של ישראל, ובחודשים הארוכים והחמים שמגיעים אחריו גם.
כהרגלה, היא מתעקשת לחפור פנימה ולנסות דברים מעניינים, להושיט יד ולחבק שותפים חדשים, ולא לשכוח לרגע גם את נקודת הבסיס - שלה, שלנו, של הבשר.
התוצאה הפעם היא מהדורת יום העצמאות 2025 שמתכנסת לפורמט "לנפנף כמו שף" מסקרן, ועיקרה חיבור של מרינדו עם מסעדות בשר מובילות, וקולקציית על האש מובחרת-מוקפדת, מקוצבת-מקצוענית, אך עדיין מאוד ביתית, עבורינו.
החגיגה הזאת כוללת אסאדו סטייק בתערובת תבלינים ים-תיכונית של מסעדת עמק בראסרי בהובלת עידו פיינר ("חזרתי לטעמי יום העצמאות שגדלתי עליהם - שיפודיות של תחנות דלק נידחות, פרגית מתובלת באופן בועט, נוזלי צלייה שמצטברים בתבנית וכיף לספוג עם פיתה", סיפר), שורט ריב "הראב הראשי" עם זיו רודר של "המעשנה", וכן המבורגר טלה של רם לסרי וצוות "סינטה בר" מחיפה.
במקביל, שהרי המבחר גדול ומתפקע מאופציות, יככבו גם קבבים, בייבי-בורגר, המבורגר עגלה ושיפודים במרינדות עסיסיות (חרדל-סילאן קלאסית, למשל, ברביקיו, טריאקי, ים-תיכונית או אחת אנרגטית אפילו יותר, על בסיס שזיפים מתקתקים-חמצמצים)- כולם תחת קורת דיל משמחת בדמות מבצע עצמאות של 77 שקלים לקילו.
המנעד, והידע בעיקר, של מרינדו יודעים להעביר הילוך מתבניות כבדות של ערב חג, לרוב עם נתח ענקי במרכזן, לעבר ארוחת מנגל דינמית יותר.
כך גם הפעם. האסאדו של פיינר מציע מלכתחילה טעם בשרי נוכח ואנרגיה שומנית, ומתובל בתערובת מלאת אישיות (אבקת שום, פפריקה מעושנת, רוזמרין, פלפל שחור, זרעי כוסברה) שמספקת קיק מעניין לברביקיו הפרטי.
השורט ריב, לעומתו, ויתר הפעם על המתקתקות המוכרת והלך בעזרת אנשי "המעשנה" לכיווני שיטאקה-נורי עתירי אומאמי.
הקציצות יסגרו חווית מינגול מעט אחרת, אבל הכי מכאן, עם טעמי טלה מקומיים, פנים עסיסי וצבע חיצוני שחום, בלי הרבה משחקים, ובלי הרבה שטויות. ביחד, נוצרת קומבינציית 1-2-3 מפוארת.