ובאין מנהיגים, ידבר האוכל. כשמלמעלה עסוקים בפילוג, במפלס הרחוב רק רוצים לחבר. כשהראש מסתחרר מקרבות ומלחמות, דם ואש ועשן סמיך ומטשטש, הלב (והבטן איתו) רוצה רק מבצע אחד. מבצע סבתא. קיבוץ גלויות, התקבצות סירים, תקווה.
המסעדה היהודית בבני ברק לא התיימרה לתקן את הארץ כולה, ובוודאי לא מתכוונת להתערבב בפוליטיקה ההרסנית שלה, אבל היא כן - בוודאות - יודעת מה כוחו של אוכל, בטח בימים האלה. מה הוא יודע לעשות וכמה הוא יכול לאחות. הוא, והנשים הגדולות של המטבח המקומי.
ההתרחשות הזאת תבעבע במוסד שבבני ברק עד סוף יולי, מתוך כוונה מצוינת לא רק להאכיל, אלא גם להזכיר - מסורות, מתכונים, עדות וחיבורים של כל אלה.
זה אומר, בין היתר, תבשיל "בצל על הדנובה" הונגרי ליד טבית עיראקי, "הינגרישע געפילטע" פולני עם קרעפלך כמובן ליד. וגם סיפורי חיים של מבשלות (ומבשל), סודות קטנים שנותנים טעם, ופתיחת שולחן שמשתרעת מהמסעדה החוצה, מהרחוב הביתה.
מה עוד?
טקס עוף החינה המרוקאי, שמביא ברכה ושפע ושם במוקד - הארוחה ותשומת הלב כאחד - עוף חגיגי. כאן, בגירסה המצוינת של ציון אסור (ושל סבתו מהעיר פאס), הוא מבושל עם שזיפים מיובשים ודבש, מקבל עוד פירות ורוטב מתובל בקינמון, זעפרן, ראס אל חנות והל, וממגנט בגוונים כהים וטעימים.
או ניקיטוש, תבשיל עוף טוניסאי של גליה ג'אן בת ה-82, עם בצקניות רכות ואווריריות, קציצת דאבחייה מעוף שנפרסת ומוגשת במקביל - זכרונות ילדות מטוניס, זכרונות בגרות כאן.
וגם סירקניז, פלא בוכרי מעשה ידיה של יעל שרף, ושל בתה יפה, ובו אורז, בשר בקר, גזר, גרגירי חומוס ושום שנאספים כולם מעל להבה נמוכה, ממתינים בסבלנות, ומתגמלים בנדיבות של בית.
ביחד (ולצד התפריט הקבוע והבלתי אפשרי באפשרויותיו של המסעדה היהודית) נולדה חגיגת אוכל של ממש, במקום, וכהצטיידות סוף שבוע נהדרת הביתה - אם התמזל מזלכם, לארוחה עם סבתא.
"סבתא בישלה", חמישי ושישי עד סוף יולי, המסעדה היהודית, מצדה 12, בני ברק