ביקורת יין: יקב פאוסטינו
טעימת השבוע מוקדשת ליינות פאוסטינו מריוחה, ספרד. פאוסטינו הוא יקב גדול, חזק ומוכר. יינותיו הזולים יותר מוכרים כאן היטב במסעדות. אלו היקרים יותר, מקטגוריית רזרבה ומעלה, מוכרים קצת פחות. בעיני, הם היציאה הטובה והמשמחת של הטעימה הזאת.
יינות ריוחה במיטבם הם עזים ועם זאת רכים ועמוקים. יש בהם מורכבות, עושר ואלגנטיות. המתיישנים שבהם יכולים להיות מרגשים. מכיוון שמדובר בספרד, מקדם התמורה לכסף עובד חזק במיוחד. 100 שקלים בלבד יכולים לקנות יינות מצויינים ממש. גם כאן זה בולט. היינות הבסיסיים יותר הם או. קיי, אבל אלו הרציניים, מקטגוריית רזרבה וגראן רזרבה, מספקים תמורה קרובה למקסימלית למחירם. שווה לשים לב אליהם לקראת החורף הממשמש ובא.
לחיים!
פאוסטינו, ריוחה VII אדום, 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% ענבי טמפרניו ו-5% מאזואלו מריוחה. עשרה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאיות. צבע אדום בהיר. אף פירותי. גוף קל נוטה לבינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 40 שקלים.
הכי מתאים ל: כריכי בשר, פיצה, פסטות ברוטבי בשר ושמן זית.
דבר המבקר: יין פשוט, קל, ענייני, נטול יומרה ועשוי היטב. אחלה תמורה ללגימת יומיום בלתי מחייבת.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
ב-18 מילים: שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל ב-40 שקלים, לצד זלילת הפיצה של הערב, אחרי העבודה, הוא יעיל להפליא.
פאוסטינו, ריוחה VII רוזה, 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% ענבי טמפרניו ו-20% גרנאש מריוחה. היין תסס ושהה במיכלי נירוסטה. צבע ורוד שקוף. באף פרי אדום. גוף קל. 13% כוהל בנפח.
כמה? 40 שקלים.
הכי מתאים ל: פיקניק או בראנץ'.
דבר המבקר: על רוזה מיובא ב-40 שקלים לא באמת אפשר לדבר במונחי אכזבה. מאידך, לא זה היין שמעמיד דוגמה ומופת בהשוואה למיצים הורדרדים שנוטים לייצר בישראל על תקן רוזה. הוא קצת קל מידי, קצת שטוח מידי, לא באמת עושה שמח בחיך. התמורה לכסף ריאלית, אבל אין כאן שום דבר יוצא דופן. לטעמי, הרוזה מקביל התמחור הצרפתי שלו, לה וייל פרם, עדיף.
תמורה לכסף: 2/5 (מתחת לממוצע).
בחמש מילים: לא רע אבל קצת שטוח.
פאוסטינו, קריאנזה 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי טמפרניו מריוחה. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי ועוד 6 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 80 שקלים
הכי מתאים ל: קרפצ'יו בקר. נתחי סינטה דקיקים צרובים במחבת עם רוקט ופרמזן.
דבר המבקר: משמעות המונח קריאנזה הוא שתי שנות יישון לפחות, כשלפחות 6 חודשים מביניהן בחביות. אלו יינות המהווים קטגוריית ביניים, בין אלו הקלים שנסקרו למעלה, לרציניים יותר, שמגיעים בהמשך. הטובים מביניהם מתפקדים כיינות VALUE FOR MONEY מצטיינים. הקריאנזה הנוכחי מוצלח בהחלט. בהשוואה לקודמיו אפשר כבר בהחלט להתחיל לחוש בו בעומק וברכות של יינות ריוחה הראויים. הוא גסטרונומי מאד ויכול לשמש בן לוויה יותר מסימפטי לכל ארוחת בשרים שאיננה כבדה ממש. מעט יקר, אבל בהחלט מספק.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשלוש מילים: מתחילים לעלות ליגה.
פאוסטינו, רזרבה V, 2005
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 92% ענבי טמפרניו ו-8% מאזואלו מריוחה. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, טבק ו-וניל. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 100 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייק טרטר. סטייקים במחבת ובגריל.
דבר המבקר: הנה, עכשיו מתחילות האיכויות האמיתיות לדבר, ולא רק הן. זו הנקודה בה מתגלים יסודות התמורה לכסף של יינות ספרד. עושר, עומק שמקורו משך התיישנות מכובד בחבית ובבקבוק, אלגנטיות ואופי; וכל זה ב-100 שקלים בלבד. יופי של יין שמספק תמורה לא פחות ממצוינת.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשבע מילים: מהיינות היותר טובים ש-100 שקלים יכולים לקנות.
פאוסטינו, גראן רזרבה I, 2001
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% ענבי טמפרניו, 10% גרסיאנו ו-5% מאזואלו. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, 80% מהן אמריקאיות ו-20% צרפתיות. צבע אדום עמוק נוטה לכהה. באף פרי אדום ושחור, טבק ועור. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 135 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים ותבשילי קדירה.
דבר המבקר: ממשיכים לעלות בקטגוריות האיכות והמפגש עם החיך בהתאם. מורכבות, נוכחות מרוככת לעץ, רכות נהדרת שכמו עוטפת את החיך. ושוב, אי אפשר שלא להתפעל מהיחס עלות/תמורה. היין הזה איכותי והוא התיישן זמן רב. אין מה לחכות איתו. זה הזמן ללגום ממנו, בארוחת בשר ראויה.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
ב-14 מילים: כמו קודמו, גם היין הזה מספק בקטגוריה שלו המון יין ביחסית לא הרבה כסף.
פאוסטינו, ספיישל אדישן רזרבה, 1999
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי טמפרניו, שהגיעו מכרם יחידני (SINGLE VINEYARD) ששמו Majadahonda. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום נוטה לשחור. באף פרי שחור, וניל, פלפל שחור וטבק. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 240 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות עשירות מאד.
דבר המבקר: ריוחה מהליגה היותר גבוהה, שמחזיק את כל האיכויות הידועות של ריוחה פרימיום מתיישן. גם איתו אין מה לחכות. הוא כבר חיכה לכם מספיק. פיתחו בארוחה בשרית מושקעת באמת וליגמו לא לפני חדרור בן שעתיים-שלוש.
תמורה לכסף: 3/5 (טובה. יקר, אבל נהדר ומתומחר לא רע בכלל בהשוואה למקבילי האיכות).
במילה אחת: תענוג.