לפעמים, כשמסתובבים במעגלים, או במקרה שלי כשנוהגים שעות על גבי שעות באותם מקומות במשך כל היום, נוטים להתעלם ממה שקורה ממש מתחת לאף. קחו לדוגמה את רחוב יצחק שדה ושכונת מונטיפיורי - איזור שנמצא בצד הנכון של נחל איילון, אבל יותר דומה לאיזור תעשייה, שעדיין לא החליט מה יהיה איתו. המון אנשים עוצרים לשאול אותי איפה זה בעצם רחוב מונטיפיורי, אחרי שמישהו שלח אותם לשם. הם אובדי עצות, מסתובבים בתוך השכונה, ולא יודעים שבעצם כבר הגיעו אליה.
כבר 6 שנים אלון ורוני יושבים על פינת הרחובות שונצינו ויצחק שדה, ומפעילים את "שניצל שונצינו". הם אחים, לא דומים, אבל איזה עיניים כחולות! אלון חייכן, רוני רציני מאוד, ושניהם מפגינים חריצות לא רגילה. הם עובדים רק כמה שעות ביום, כנראה שלא צריך יותר מזה פה, אבל מה שבטוח הוא, שאלון ורוני עובדים נכון.
בלי חוכמות, עם תפריט די גדול, קהל הלקוחות כמעט תמיד עומד שם בתור, ולא רק בגלל המחיר. במקרה שלי, גם בגלל המחיר. אהבתי את המחירון הברור והגדול שניצב אצלם. אף אחד לא מנסה להטעות אותך ואתה יודע בדיוק כמה ייצא לך החשבון בסוף הארוחה, בלי הפתעות לא נעימות.
המקום נראה כמו מרפסת פתוחה, עם שולחנות ישיבה לכולם - לאלה שאוכלים בצלחת, בפיתה או בבאגט. פה עובדים בשיטת הכסא החם: יושבים איפה שפנוי. בכניסה, משמאל, על הדרך, ניצבים לנשנוש צ'יפס ופיסות זעירות של חציל מטוגן מצופה בקמח. מול הדלפק יש גם רצועות של פיתה מטוגנת ופלפל ירוק מטוגן.
אתה עומד עם כל קהל הלקוחות, ולאט לאט מתקדם אל האחים. אל פחד, יש מספיק לכולם, אין מה לדחוף. אבל תרצה או לא תרצה, נהיה צפוף לקראת הדלפק, אז על הדרך אתה מתחיל לנשנש. אפשר לקרוא לזה מנה ראשונה.
על הדלפק כל סוג סלט אפשרי: שלושה סלטים שונים של כרוב, שני סוגי חריף, חומוס וטחינה בסיסיים, סלט ירקות קצוץ וטרי, בצל מטוגן וחם על הפלטה, למי שיודע ומבקש (מומלץ על כל מנה מבחינתי).
אז מה אוכלים בשניצל שונצינו? כמובן, שניצל די גדול, שאפשר לקחת בבגט. יש גם קבב, שאותו אני ממליץ לאכול דווקא בפיתה. מקבלים שתי קציצות שמנמנות, רק שבבאגט הן עלולות להתפזר קצת. פיתה אוחזת אותן בצורה מוצלחת יותר.
אבל יותר מכל אני ממליץ על המעורב. אני עצמי אוהב מאוד מעורב לסוגיו. לכל מקום יש את הגרסה שלו, במיוחד בירושלים, מולדת המעורבים. רק שבעיר הבירה שלנו, אם מישהו רוצה לאכול מעורב, הוא צריך למשכן כמה איברים פנימיים: 47 שקלים לפיתה. בשניצל שונצינו, המחיר שווה לכל נפש - 17 שקלים. במעורב שלהםו יש פרגית עם כבד. בסיסי, עסיסי וטוב, בתיבול דומיננטי אך לא מלוח מידי. מעורב כמו שצריך, ואני ממליץ לאכול אותו רק בבגט ולא בפיתה.
על הדרך אתם יכולים לבקש, וגם תקבלו, כדור פלאפל או שניים. מדובר בפלאפל מהסוג הירוק, פריך וטעים מאוד. בקיצור, בלי שום פלצנות אלון ורוני דואגים שכל לקוח ייצא מרוצה. עובדה, 6 שנים הלקוחות חוזרים.
כל המנות הבשריות עולות 17 שקלים בלבד. כשלוקחים באגט, יש תוספת של 2 שקלים. שווה כל שקל.
שניצל שונצינו. רחוב יצחק שדה 23 (על פינת שונצינו), תל אביב. 052-6757547. לא כשר.
שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-15:00
מתכון למעורב ירושלמי של סטקיית חצות
לכל המדורים של אוכל רחוב