נושאים חמים

מינאטו: כשרה איכותית וראויה מאוד

כמה יפניות איכותיות באמת אתם מכירים בישראל? אבי אפרתי אכל במינאטו הכשרה בהרצליה, התרשם מהדיוק, המיומנות והעידון, והוא ממליץ בחום להוסיף אותה לרשימת המצוינות

דומה שבשנים האחרונות כולם כאן, או לפחות כמעט כולם, פותחים מסעדות יפניות (או לפחות יפניות בעיני עצמן). מונחים כמו מרק מיסו, אגדאשי טופו ורוטב טריאקי, שלא לדבר על סושי וסשימי, שגורים על כל לשון למעלה מעשור. רק שבבואכם לחפש יפנית טובה באמת, העסק נעשה מורכב קצת יותר. בדיוק כשם ששגרירי האוכל האיטלקי הקלאסיים, פיצה-פסטה-טירמיסו, מוגשים בכל קניון, אבל איטלקיות איכותיות של ממש יש רק בקושי; כך גם באשר ליפניות. כמה יפניות באמת ראויות - נוסף ליקימונו ואונאמי - אתם מכירים?

מסעדת מינאטו (יח"צ , בועב לביא)
מתנהלת מתחת לרדאר. מסעדת מינאטו (צילום: בועז לביא, יח"צ)

אולי בגלל מיקומה, באזור התעשייה של הרצליה פיתוח, ואולי בשל היותה כשרה, נראה שמינאטו מתנהלת קצת מתחת לרדאר. ארוחה מוצלחת בעליל שם, בשבוע שעבר, לימדה שזה מקום שחייבים לספור אותו בכל פעם שמדברים על רשימת היפניות הטובות והמומלצות כאן. היה טעים במיוחד. עם חומרי גלם מצוינים, שטופלו במיומנות ודיוק; עם שפע עידון וניואנסים בחיך.

היה ערב של אמצע השבוע. בחוץ הרעישה מוסיקה קולנית וחודרנית מבר סמוך. המוני ילדי הרצליה ורמת השרון, בעוד ערב של החופש הגדול, לעסו פחמימות וסוכרים במקס ברנר הסמוך. תיירים מצרפת, בשיזוף-אדמדם פלוס מגן דוד מזהב, ישבו במקומות הסמוכים; ובמינאטו, מעין אנטיתזה לנוצץ המלאכותי והריק שבחוץ. מסעדה קטנה, יומיומית אך נעימה, עם מטבח פתוח ובר גדול, המשדרים שניהם ניקיון מבהיק.

בתפריט דגים, בשרים וירקות, ללא פירות ים, מן הסתם. מרק מיסו ואגדאשי טופו, כמו גם קומבינציות למיניהן, להלן החשודים המיידיים, כאן כמובן. אבל כשמעמיקים לחקור בתפריט אל מעבר להם, מתגלה היצע שגור פחות. גם המנות המוכרות עשויות כאן עם איזה טאץ' אחר. נקי וטוב. מעבר לחומרי הגלם, שלא מתפשרים עליהם כאן, הרטבים המקוריים יותר הם שעושים את העניין. כל המנות בגדלים בינוניים ונכון לחלוק אותן.

מסעדת מינאטו (יח"צ , בועב לביא)
טונה טטאקי ספיישל. מנה שכולה דקויות ועידון

צלוחיות עם אדממה במלח וחציל מתקתק הוגשו לשולחן עוד בטרם הזמנו. התחלנו עם קינוקו איטאמה (38 שקלים) וטונה טטאקי ספיישל (65 שקלים). טטאקי הטונה האדומה המצוין הוגש עם אבוקדו, אספרגוס ובצל סגול ברוטב הדרים, ועוטר ברוטב מיונז-ווסאבי מעודן מאוד. זו הייתה מנה שכולה דקויות ועידון. במנת הקינוקו איטאמה הייתה תערובת פטריות מוקפצות ברוטב על בסיס סויה, מירין ובצל. בקלות אפשר לחבר סויה למירין לכדי רוטב אלים ובוטה. פה היה רוטב ענוג ועדין, שנעים היה לחוש במגעו עם הפטריות הטובות.

סלט אטריות קר (45 שקלים) ושאקה מיסו יאקי (45 שקלים) היו ההמשך. בסלט היו אטריות סובה על סלט ירוק עם מלפפון, עגבנייה, טופו ואצות ווקאמה, ברוטב שומשום מתקתק. הוא היה טוב מאוד מסוגו. קל, רענן, מעודן ולא שמנוני. במנת השאקה מיסו יאקי היו קוביות סלמון ברוטב מיסו מתקתק, שנצלו בתנור. הדג היה טוב ושמר על עסיסו. המיסו היה מעודן יחסית ולא סחב אל הכובד והדומיננטיות המוכרים ברטבים מהסוג הזה בדרך כלל. מינוני הדג בהתחשב בתמחור היו נאים בהחלט, ובסך הכל זו הייתה מנה ללא דופי. בכל זאת, מכל המנות שטעמנו בארוחה הזו, היא הייתה היותר בנאלית.

רופונגי רול (75 שקלים), רול אינסייד אאוט על בסיס טונה, היה לא פחות ממצוין. כל רכיביו הצטיינו. הטונה שבפנים, האורז שמעל, ומעטפת הטונה הצרובה קלות שבחוץ. לטעמי מדובר באחת ממנות הסושי היותר טובות המוגשות בישראל כיום.

מסעדת מינאטו (יח"צ , בועב לביא)
מצטיינת בסושי

מכיוון שמינאטו כשרה ומגישים בה גם בשר, את המחיר החד משמעי משלמים בקינוחים. הלכנו, בעקבות המלצתה החמה של המלצרית, על "אצבעות טופו בטעם עוגת גבינה" (45 שקלים). נאמר זאת כך, ובמידת העידון: יש די הרבה סיבות טובות לבוא למינאטו. האוכל בה הרבה יותר מראוי. לא בטוח שקטגוריית הקינוחים היא אחת מהן. בשקלול סך איכויות האוכל, קל להשמיט את הקינוח, ובחיוך. באמת שטוב כאן מספיק, לכל האורך.

לא זול במינאטו. 311 השקלים שהשארנו, לפני נוזלים ושירות, הם סכום סביר שיכול להטעות. זו לא הייתה ארוחה גדולה לזוג רעב. יותר אוסף נשנושים. צמד עם קיבולת צריך להוציא כאן יותר. אבל איכותי וטוב במינאטו, באופן חריג בהשוואה לסצנת היפניות בישראל. אם אתם מחובבי האוכל של ארץ השמש העולה, בהחלט שווה לכם להוסיף את המקום הזה לרשימה.


מינאטו סושי בר, המנופים 8 , הרצליה פיתוח.
טלפון: 09-7731703. כשר

אילוסטרציה (מערכת וואלה! NEWS)