"נו נו תטעמי", היא אמרה תוך שהיא מקרבת אלי קערה עם נוזל ספק ג'ל, אפרפר ורוטט, שבמרכזו ניצב בגאון ראש של קרפיון, מסתכל לשמיים. הסתכלתי גם אני לשמיים וביקשתי עזרה - מה עושים? בכל זאת ארוחת חג ראשונה שלי אצל חמותי לעתיד ונתפסתי לא מוכנה. תמיד הצהרתי שאני אוכלת הכל ועכשיו - אכלתי אותה. קרפיונים אני זוכרת היטב מהשנים שעבדתי בבריכות הדגים של הקיבוץ. זוהי חווייה רירית שאשא עמי עד יומי האחרוןולפתע על שולחן החג שעמוס בכלכך הרבה מטעמים - אני נתקלת פנים אל פנים עם הדג.
גיסי לעתיד שחש במבוכה נחלץ לעזרתי. הוא שלף את ראש הדג משלולית הסחי והראה לי שאפשר גם למצוץ את העין של הקרפיון. הרהרתי ביני לבין עצמי בשביל איזה סכום של כסף היתי מוכנה לעשות את אותו הדבר ואז לקחתי נשימה אחרונה וטעמתי על קצה הכף מבריכת הדגים. "זה כנראה לא בשבילי" מלמלתי בפה מלא ואותתתי לבעלי לעתיד שירוץ קדימה עם החד גדיא דחוף.
מההתחלה הרגשנו שנינו שאין לנו הרבה צורך במילים, מבט קטן יספיק ולפעמים גם זה מיותר. הטלפתיה עוברת בינינו על פס רחב מאד גם במקומות בהם אין ווי פיי. זו עדיין תעלומה בעיניי איך שני אנשים ששונים כלכך אחד מהשניה יכולים להיות כה דומים באופן החשיבה. סוג של נפשות תאומות לא זהות.
אנחנו שונים בהכל כמעט, בעלי ואני. העדפותינו הברורות באוכל נותנות לזה ביטוי מובהק - הוא מכור לאוכל אדום וחריף אש שגורם לו להזיע ולדמוע ואני כל חיי אוהבת אוכל לבן וחלבי. הוא ישים בצלחת את כל מה שיש ויזלף על זה טחינה וחריף ואני צריכה צלחת שתתאים ספציפית לכל אלמנט בארוחה. הוא אוכל מהר, אני לאט, הוא שותה
תוך כדי, אני רק אחרי.
כשרק הכרנו הוא הזמין אותי אליו לדירה בתל אביב. הגעתי עם פרפרים בבטן. כשהוא פתח לי את הדלת, הספיק מבט קצר כדי להבין שגם לו יש פרפרים...בכיור! שלושת השותפים הרווקים בדירה גזרו על עצמם משטר מאד קפדני בכל הנוגע ל"לא שוטפים כלים בחיים". וכשכל הכלים שלהם היו כבר בכיור הם המתינו בהמון המון סבלנות עד שתבוא זאת שתהיה מוכנה ובינתיים אכלו רק בחד פעמי.
לא הזדעזעתי לרגע, חשבתי שזה פשוט מקסים ושככה הם גם זוכים לגדל חיות מחמד על הדרך. כשאתה מאוהב - הכל קסום.
אחרי ששטפתי את הכלים רציתי לבשל לנו משהו טעים. כבר הספקתי להתרברב בפניו ביכולותיי בתחום אבל מרוב התאהבות והתרגשות חטפתי בלק אאוט טוטאלי ובאותו הרגע שכחתי את כל מה שידעתי!
טלפון אחד לאחותי הגדולה שלא הבינה מה עובר עלי ולמה אני לוחשת, אבל איפסה אותי מיד ושלחה אותי להכין לנו פטוצ'יני אלפרדו. היה לו טעים מאד למרות שאין לי מושג איך אפשר להרגיש משהו אחרי שרוקן חצי בקבוק טבסקו בצלחת.
אחה"צ אחד כשהיינו כה צעירים ורווקים, לקח אותי מהעבודה לשבת בקופי-בר. היה לנו אז כל כך הרבה זמן פנוי... עלעלתי ב"עכבר העיר" של אותו סוף שבוע, פותחת את העיתון כהרגלי ישר במדור האוכל והמסעדות כשלפתע אני קולטת שם מודעה שבה הוא מציע לי נישואין!! ברור שהסכמתי. התחתנו כמה שנים וקילוגרמים מאוחר יותר ביפו ביום הכי חם ולח באותה שנה. אני, שכבר נשאתי בבטני את בתי הבכורה התקשיתי מאד
להחליט ולבחור בין הצעות התפריט השונות לחתונה. הרי הייתי במצב תמידי של אכילה, אז בסוף החלטנו לא להחליט והזמנו את כל האוכל המוצע. יצא שעטנז מופלא וטעים.
כיום, כשני עשורים, שני ילדים ושני כלבים, אני רוצה לומר לכם - אני נשואה ל"תפנוקיה". בעלי מוכיח לי בכל יום שאין דבר העומד בפני הרצון. שלי. הוא קשוב לכל ציוץ של גחמה קולינרית כזו או אחרת והכי נהנה להיות הסו-שף שלי במטבח. הוא מאסטר הביצה והשניצל. הביצה המקושקשת עם הגבינה הצהובה שהוא מכין לי דומה בעיני לסופלה גבינה חם, רך ומנחם והשניצל שהוא מטגן יהיה תמיד מתפצפץ מפריכות ועסיסיות. הוא גם עובד נקי ומשאיר כיור ריק!
וחוץ מזה, כל מה שאני מבשלת ואופה תמיד טעים לו. אני חושדת שהוא אוהב אותי.
אז לחיי הזוגיות, בחרתי לצרף הפעם את המתכון שלי לעוגיות שחור-לבן מבצק פריך "יין ויאנג" שכמו מערכת יחסים דורשות מעט עדינות וסבלנות.
שבת שלום
חומרים ל-כ50 עוגיות
לבצק לבן בסיסי:
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
90 גר' אבקת סוכר (3/4 כוס)
1/4 כפית מלח
1/4 כפית תמצית וניל
1 ביצה טרופה
210 גר' קמח (1.5 כוס)
1 כף קקאו (10 גר')
1 כף שמן (15 גר')
להדבקה:
1 ביצה טרופה
אופן ההכנה:
1. במיקסר עם גיטרה מערבבים חמאה, אבקת סוכר, מלח ווניל במהירות בינונית עד לקבלת משחה חלקה.
2. מוסיפים ביצה טרופה ומעבדים כדקה.
3. מוסיפים קמח ומעבדים כחצי דקה עד להיווצרות גוש בצק לבן. מוציאים מהמיקסר שליש מהבצק, משטחים מעט, עוטפים בניילון ושמים במקרר לשעתיים.
4. מוסיפים לבצק שנשאר במיקסר קקאו ושמן. מערבבים עד ל"צביעת" כל הבצק בקקאו, כדקה. מוציאים, עוטפים בניילון נצמד את הבצק השחור. מכניסים למקרר לכשעתיים.
5. אופן עיצוב העוגיות: חותכים חתיכה קטנה (20 גר') של בצק לבן וגם שחור, עוטפים בניילון נצמד ומחזירים למקרר. אלה ישמשו אותנו ליצירת הנקודות בסוף התהליך.
6. מהבצק הלבן שנותר בחוץ מגלגלים נחש בעובי של כ1.5 ס"מ ובאורך של כ25 ס"מ. מגלגלים נחש זהה מהבצק השחור. ישאר עודף בצק. את הבצק שנשאר עוטפים גם כן ומניחים חזרה במקרר, הוא ישמש אותנו כמסגרת.
7. מעצבים את הנחשים לצורת טיפה (כמו בתמונה) בעזרת צביטות של האצבעות. מורחים מעט ביצה טרופה על הנחשים ומדביקים אחד לשני בעדינות (כמו ברישום המצורף).
8. מוציאים מהמקרר את גוש הבצק העודף מהנחש השחור, שמיועד למסגרת. מרדדים את גוש הבצק השחור למלבן במידות של כ10*25 ס"מ. מורחים את המלבן במעט ביצה טרופה. מניחים את הגליל בצורת טיפה שהכנו מהנחשים על המלבן השחור ועוטפים את הגליל במלבן השחור. מהדקים מעט. מכניסים למקפיא לשעה.
9. מוציאים ופורסים לעוגיות בעובי של כ4 מ"מ. מניחים בתבנית עם נייר אפיה. מדביקים כדורים קטנים מהבצק השחור והלבן ששמרנו במקרר על מנת להשלים את הסמל ין יאנג. אופים כרבע שעה ב175 מעלות. מקררים ושומרים בקופסה אטומה עד שבוע.
עוד מתכוני אפייה לשבת
עוגיות שחור לבן
עוגיות אוזני פיל
קינוח שוקולד ובוטנים
