פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משייה: היה טוב - היה יוסי

      כמה נעים לאכול ארוחה טובה באמת, בעיקר אחרי רצף ביקורות שליליות מעיק. אבי אפרתי מתמוגג מהארוחה במשייה התל אביבית של השף המוכשר יוסי שטרית וסוף סוף מוצא מקום שמגיש מנות עיקריות מעולות

      מסעדת משייה (דרור עינב)
      מנות עיקריות מעולות (צילום: דרור עינב)

      קצת למעלה משנה חלפה מאז נפתחה במלון מנדלי בתל אביב מסעדת משייה. זו הייתה ועודנה ספינת הדגל בקבוצה הכוללת את "קיטשן מרקט" בשוק האיכרים בתל אביב ואונזה – גסטרו בר בשוק הפשפשים. השף יוסי שטרית הוא שמוביל מקצועית את הקבוצה. הארוחה במשייה קצת אחרי פתיחתה, באוגוסט שנה שעברה, הייתה מצוינת; מהטובות הזכורות לי כאן זה שנים. האוכל של שטרית היה יצירתי, מלא שליטה טכנית, מוקפד ביצועית וטעים-טעים. יצאנו שוב למשייה, שנה וחודשיים לאחר ארוחת הביקורת ההיא כדי לוודא שאחת המסעדות הטובות ביותר בתל אביב בעינינו בשנה שעברה, אכן כזו גם נכון לכרגע.

      הדבר הבולט ביותר תיכף כשהתיישבנו היה השינוי לטובה באווירה. שום דבר לא השתנה בחלל המוגבל של קומת הקרקע במלון מנדלי, שלא באמת עוצב כדי שתפעל בו מסעדת שף (בתכנית המקורית אמורה הייתה לפעול שם שיפודיה משודרגת, תחת כנפו של השף רפי כהן). הוא עדיין לא נורא מסוגנן וגם לא נורא יפה אבל משכילים לייצר שם עכשיו אווירת התרחשות מחשמלת דיה, עם פסקול נכון, תאורה ראויה ושירות מצוין, שאיכשהו ממזערים את המגבלות.

      הגיע התפריט. הקו הקולינרי עימו יצא שטרית לדרך לא השתנה כלל, בבחינת 'סוס מנצח לא מחליפים' - אוכל שנקודת המוצא שלו מרוקאית, שבכל אחד מהמנות בו ישנם אלמנטים מרוקאיים ו/או מזרח תיכוניים אבל כל כולו מודרני, שופע טכניקה.

      משייה (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דן פרץ)
      שטרית במטבח של משייה. שאפו (צילום: דן פרץ)

      פתחנו עם סשימי טונה אדומה (58 שקלים) ומפרום כרובית (56 שקלים למנה קטנה, 78 לגדולה שקלים). צלחת הסשימי הייתה יפהפייה, כמו ציור ממש. הייתה בה גבעה של סלט חיטה עם צ'ילי אדום וכוסברה, עליה הונחו נתחי הדג. טבעות כרישה דקיקות פוזרו מעל התלולית הוורדרדה שיצר הדג, עיגולים-עיגולים. בתוכם נשזרו נגיעות צבעוניות בלבן, ירקרק, צהוב וסגול שכללו בין השאר איולי עשבים, ג'ל לימון, יוגורט ופרחים. הדג עצמו היה טרי שבטריים ומצוין. התוספים מעל טעימים ולא רק יפים. סלט החיטה לעומת זאת היה מעט מוגבל ובסיסי בטעמיו. לא בטח שנכון לשלבו בדג העדין כל כך. ועדיין, זו הייתה מנה טובה, שעם בסיס אחר יכולה הייתה להצטיין.

      במנת המפרום היו פרחי כרובית במילוי טלה ובורגול ברוטב על בסיס ציר עוף מעודן, דואה (תערובת תבלינים מצרית) בצירוף מלוחייה ויוגורט. היה טעים ועשוי ללא רבב אבל סט הפתיחה הזה הותיר אותנו עם תחושת חסך מה במצוינות, בבחינת: 'תרגש אותנו, יוסי'.

      אם להיזכר בלוגו הבחירות של ש"ס בשעתו, הרי שהעיקריות החזירו עטרה ליושנה. הן לא היו סתם טובות או נחמדות. הן היו מצוינות ממש. טאג' של טרין זנב שור חם (98 שקלים) וחאמד של שרימפס וקלמרי (134 שקלים) הן כל מה שאנחנו רוצים מעיקריות בתל אביב ועוד. במנת הטאג' (כתר בערבית) הייתה מאסה עצומה למדי של טרין זנב שור חם ברוטב יין אדום, שהיה טעים להפליא. בשרי מאד, עמוק טעמים, עם מתיקות מתונה שמאזכרת מטבח מרוקאי ואפשר לנחש שגם נגיעת תיבול מהמגרב. מסביב סודרו בצלצלי פנינה צרובים, קונפי שום, קרם גזר ועוד תוספות מרעננות וצבעוניות. גם זו הייתה מנה יפה מאד.

      "חאמד" הוא רוטב על בסיס ציר עוף ולימון עם כורכום וסלרי. קשה להפריז בתיאור הטעמים שהרוטב הזה הרעיף על המנה. השרימפס והקלמרי שהגיעו במינון נדיב, היו מצוינים. טריים מאד, מלאי עסיס, עשויים בדייקנות מרשימה. מענג היה לשאוב מלוא הפה את הנוזלים מראשי השרימפס המעולים ואז לאכול אותם עם הרוטב המצוין, שהיו בו עומק, מורכבות ועידון. קרם חציל שחור, חמאה מחלב עזים, שעועית ירוקה ובמיה השלימו מנה ים תיכונית מודרנית שמתקרבת לשלמות. עם העיקריות הגיעו כתוספות, בכלים נפרדים, בורגול עם בצל מקורמל מתקתק ובהרט ומג'דרה. שתיהן עשויות היטב אבל לא הכרחיות בעיני. המנות היו גדולות מספיק ומשביעות בעליל. חד וחלק: מזמן לא אכלנו בתל אביב צמד עיקריות טוב כל כך.

      מסעדת משייה (דרור עינב)
      קינוח שוקולד (צילום: דרור עינב)

      חלקנו קינוח שוקולד (48 שקלים) שכלל מיני וריאציות על שוקולד: ביסקוויט רך של שוקולד, קרם ג'נדויה (שוקולד חלב ואגוזי לוז), מוס שוקולד מריר, גלידת שוקולד וטוויל שוקולד. כל רכיבי המנה הזו, עד האחרון שבהם היו מעולים. השליטה בטכניקות השונות הרשימה. למרות שפע שוקולד, מתוק מידי זה לא היה וגם לא כבד מידי. נרשמה התפעלות.

      עם ראשונות טובות, עיקריות נהדרות וקינוח מצוין, משייה ללא ספק שומרת על מקומה כאחת המסעדות היותר טובות בתל אביב ובישראל בכלל. לאחר רצף ביקורות שליליות מעיק, שנמשך על פני שבועות ארוכים ומצערים, כמה נעים לאכול סוף-סוף טוב באמת.

      אי אפשר שלא לפרגן בחום רב לשף שטרית, שעבר דרך לא קלה בעבר עם מסעדת ויולט שלו, במושב אודים. להבדיל ממספיק אנשי מקצוע כאן שמנסים ולא מצליחים לתחזק כמה מסעדות במקביל ולשמור על רמה נאותה, שטרית, הפחות נפוח מבין השפים הבכירים כאן, מצליח. גם אונזה והקיטשן מרקט, כל אחת לדרכה ולשיטתה, מוקפדות. אפשר וצריך להוריד בפניו את הכובע. שרק ימשיך כך. שאפו!

      משייה. רחוב מנדלי מו"ס 5, תל אביב יפו. 03-750-0999. לא כשר

      לכל הטורים של אבי אפרתי

      מסעדת משייה (עיבוד תמונה)