פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ג'חנון מחתרתי מושלם באמצע הדרך

      למונה יש חוק - אף פעם לא לחזור בדרך שנסע ממנה בהלוך, בזכות זה הוא מגלה שהג'חנון האהוב של מזל בכביש 443 קיבל צריף משלו ממנו יוצאים ג'חנונים בעבודת יד, ללא מרגרינה ועם חריף מושלם

      הג'חנון של מזל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      ג'חנון קומפלט (צילום: קובי רובין)

      כל המדינה מכוסה בשלטים של אוכל בדרכים, חלקם, בעיקר שלטי הג'חנון, נשלפים לקראת שבת. חלק מהשלטים משעשעים בהתחכמויות, אבל לא הג'חנון, עליהם פשוט כתוב: ג'חנון, רסק, ביצה וחריף. אבל אותי זה משעשע, זה כאילו בשלט של פלאפל יהיה כתוב סלט, כרוב וחריף, מה הקטע לפרט את החלקים? ככה אוכלים ג'חנון תמיד והמחיר בסוף הוא על הכל, עוד לא פגשתי את הגאון שינסה למכור לי ג'חנון ושיחייב אותי על כל חלק בנפרד.

      היה זה עוד יום שבת בדרכים, מצאתי את עצמי על הבוקר נוסע לכיוון ירושלים, בדרך חזרה החלטתי לחזור דווקא דרך כביש 443, למה? קודם כל בגלל החוק הקבוע שלי - יותר מעניין לא לחזור באותה הדרך שהגעת, קצת לשבור שגרה לא מזיק אף פעם, וחוץ מזה, יש לי חולשה לאייס קפה של קפה 443 בשילת.

      הג'חנון של מזל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      הצריף של מזל (צילום: קובי רובין)

      כבר מעל עשור, קפה 443 הוא נקודת מפגש אמיתית באמצע הדרך, זה כבר הרבה יותר מבית קפה רגיל. זה התחיל כדוכן-דלפק מעל תחנת הדלק והתרחב לו לאיטו. אגב, הקפה במקום הוא בסדר, לא יותר. עד לפני כמה שנים הג'חנון של מזל נמכר בקפה 443 וזאת גם הייתה סיבה נהדרת לפקוד את המקום, אבל אז החליפו אותו בג'חנון אחר, של מקורבים. מזל לא נכנעה ומכרה מתוך תחנת הדלק, עד שלפני שנתיים, כך גיליתי בביקור הנוכחי, היא התמקמה בחלקה האחורי של תחנת הדלק בתוך צריף קטנטן שבדיוק מתאים לה.

      בדרכי לקחת אייס קפה, תחנת הדלק של 443 הייתה מלאה במכוניות של משפחות מטיילות, הקפתי את התחנה מסביב לחפש מקום עצירה, בעודי מסתובב שמאלה בכיכר הקטנה ראיתי את הצריף של מזל, וישר נכנסתי לחנייה, לא האמנתי למראה עיני, תסתכלו בתמונה, גם לי נפלה הלסת.

      הג'חנון של מזל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      ג'חנון אמיתי, ללא מרגרינה (צילום: קובי רובין)

      ניגשתי לצריף של מזל, הצטרפתי אל התור והזמנתי ג'חנון קומפלט (23 שקלים), הגיע לקוח אחרי והזמין לכל המשפחה, עמדתי מבויש לידו עם הג'חנון היחיד שלי והתחלתי לאכול, שכחתי לצלם, נזכרתי רק אחרי שני שליש ג'חנון. זה לא ג'חנון מהונדס גנטית, זה ג'חנון שעשוי בעבודת יד, מתפרק בקלות נעימה, לא עלים דקים מדי עשויים עם מרגרינה, אלא עלים עבים יותר בלי בושה עם שמן קנולה, הג'חנון בחלקו יותר קשה, לא שווה לכל אורכו, ג'חנון ביתי אמיתי. את המנה מקבלים עם שני סוגי חריף, אדום וירוק ושניהם טעימים באותה מידה.

      ביקשתי מהלקוח אחריי לצלם את המנה שלו עם המפתחות, כי הרעב בלבל אותי, הוא זיהה שיצאתי מהמונית, חיבר ג'חנון לנהג מונית, ומיד קישר, המפגשים האקראיים האלו עושים לי את היום. אז לכל חובבי הג'חנונים, כל אלו שלא יכולים להתחיל את השבת בלי בצק מגולגל שנשכח בתנור יותר מידי שעות, בלי מרגרינה אלא עם שמן קנולה בלבד, אצל מזל בצריף, צמוד לקרון הרכבת, אי אפשר לפספס, אם עוקפים את תחנת הדלק מסביב.

      הג'חנון של מזל, תחנת דלק שילת (מודיעין), כביש 443 לכיוון ת"א, צמוד לקרון הרכבת הישן

      הג'חנון של מזל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      מחתרתי (צילום: קובי רובין)