פעמים רבות פונים אליי בעלי דוכנים ניידים, שכתבתי עליהם בעבר, ומודיעים לי על מעבר למקום קבע, בעודי שמח איתם על ההתקבעות, תמיד עליי להזכיר להם כי גם במקומות של קבע יש רשויות אשר רודפות את בעלי העסקים, במיוחד בתחום המזון. לכן עדיין רבים מהמקומות הטובים בארץ לא נמצאים במקום של קבע, כמו שושו מתחת לגשר הרכבת של כפר נטר, המקום הכי טעים בארץ, מספיק לו לשבת מתחת לעצי האקליפטוס ולהמשיך לעשות קבב טלה מעולה.
אחרי נסיעה לכיוון חדרה עם לקוח, נזכרתי שבתחנת דלק לכיוון גן שמואל, על הצד לכיוון צפון יש חומוסיית דרכים, החלטתי לתת לה צ'אנס להפתיע אותי לטובה. כהרגלי התחלתי את הנסיעה לכיוון הלא נכון והתחלתי להקיף את חדרה, חלפתי על פני תחנת הדלק מהצד השני של הכביש, המשכתי לכיוון הצומת לעשות פרסה, ואז גיליתי שאי אפשר לעשות פרסה, אז פניתי שמאלה חזרה אל תוך חדרה, מחפש צומת עם פרסה חוקית. על הצומת של מתקן חפציבה נגלה לעיני המזנון המהיר של ליאור, המונית לקחה ימינה אל עבר החול שלצד הכביש ונעמדה לה לפני הדלפק.
המזנון של ליאור הוא מזנון על עגלה. אפשר היה לזהות כבר מהמונית את המחבת הלוהטת של ליאור, ראיתי אותו מכניס חביתה אל תוך בגט, זו הייתה חביתה עבה במיוחד. כנוע לגמרי חילצתי את עצמי מהמונית לעבר חביתת הבוקר. שכנעתי את עצמי שגם ככה הייתה זו שעת בוקר מוקדמת מדי בשביל חומוס.
יש המון סוגים של חביתות. אני לא אוהב חביתות נמוכות קומה, זה כמו חביתות בלאי של מילואים, הן כאילו מחכות לקורבן הרעב שיאכל אותן מחוסר ברירה. גם בבית כל חביתה אצלי חייבת לצאת גבוהה באותו מחבת חבוט קלות שנותן את כל הטעם, אותו דבר תקבלו כאן אצל ליאור על הבוקר, בכל פעם.
ליאור עובד זריז, אין לו זמן לדבר, הוא חרוץ, הוא לא מוותר לעצמו, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה, ליאור מביא את העגלה ופותח את המזנון כל יום. נראה שצבר את הקהל שלו, אנחנו הנהגים המקצועיים, שוכני האספלט, חייבים את המקומות האלו, הם חלק קבוע מהיום-יום שלנו. והוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים על הבוקר - בגט חביתה זריז ומדושן, חביתה עבה שיצאה רק לפני חלקיק שנייה מהמחבת הלוהטת, חביתת ירק אמיתית עם סלטים במחיר ראוי ולא מעליב (20 שקלים). ליאור לא בדיוק תיקשר איתי, הוא רק רצה לטפל בלקוח הבא, לידי ישבו נהגי משאית הרבה יותר עייפים ממני, גם הם לא דיברו הרבה.
לקחתי את הבגט לצילומים זריזים, ולאחר מכן ביקשתי בנימוס שיחתוך לי את הצוללת-בגט, החביתה הייתה בעובי הדופן של הבגט עצמו ולא פחות, אתה נוגס ומחייך, שוב נוגס ומחייך, מגיע לחריף של ליאור, צועק קצת הצילו כי חריף מידי, ונוגס שוב כי רק ככה מתמודדים, זה בדיוק מה שצריך על הבוקר.
נהגי המשאית שהגיעו לפני סיימו את הבגט שלהם ועוד נהגי משאית הגיעו לעמוד בתור, היה אפשר להבין שהם יודעים בדיוק למה הם עצרו דווקא על הצומת הזאת באמצע הדרך, על הכניסה לתחנת החשמל של חדרה, החומסיה בתחנת הדלק תחכה לפעם הבאה שאגיע לאזור.
המזנון של ליאור, צומת מתקן חפציבה על כביש 4 לכיוון דרום, שעות פעילות: ראשון - חמישי: 08:30-16:30
