בפעם הראשונה שהגעתי למטבח של איריס היה תור ארוך, המולת צהריים של בני תשחורת רעבים, שיצאו לכמה דקות של ארוחת צהריים נורמלית, כספם בידם ורעבם ברור, הצטרפתי לתור במקום, אך ויתרתי לאחר כמה דקות לטובת נסיעה, אבל המקום לא יצא לי מהראש, חיכיתי ליום אחר בו אגיע מוקדם מספיק להקדים את התור.
היום הזה הגיע שבוע אח"כ, החניתי את המונית בקרבת מקום והלכתי לעמוד בתור, זוג לקוחות בפנסיה נכנסו עם חשק עז למרק תימני, שתי קערות ענקיות של מרק הוגשו אחר כבוד לשולחנם, 25 שקלים למרק בשרי זה מחיר לא גבוה בכלל, ריח הבשר שבמרק דגדג את אפי, אבל לא היה עדיין קר מספיק, אותי עניינו המנות היותר משמעותיות מאחורי הדלפק.
ראיתי את איריס, בעלת המקום, הולכת חוזרת, בודקת שוב ושוב את הסירים. בהמשך שוחחתי עמה קצת, הבנתי שהיא פתחה את המקום לפני 10 שנים, עם הבשורה שלה - אוכל אמיתי, תבוא, תשב תשבע. האמת היא שהמפות האדומות והמשובצות באמת גרמו לי לשבת, משהו במראה הביתי הפשוט כל כך, נותן תחושה כאילו אתה באמת אוכל בבית של איריס, היא חיה את המקום לגמרי, עם צוות מסביבה שעובד ביעילות.
הסתכלתי ארוכות על הדלפק העמוס, והמשכתי לבלבל לעצמי את הרעב, היה לי קשה להחליט מה לאכול, אוכל ביתי תמיד עושה לי את זה, לשבת לאכול עם סכין ומזלג זו פריבילגיה שלא תמיד אתה יכול להרשות לעצמך, אבל לפעמים צריך את זה באמת, אם לא לגוף אז לפחות לנפש.
המבט שלי נעצר בסוף על המוסקה שמעבר לזכוכית הדלפק. חשש קל ניקר בי (אנשים רזים, עם כל הכבוד, את החלק הזה אתם לא תבינו), אותו חשש קבוע: כמה גדולה המנה העיקרית? מה אם מדובר במוסקה אחת בלבד? או שמקבלים שתי מוסקות? שאלות לא פשוטות, אבל החלטתי להמר והזמנתי את המנה (38 שקלים לארוחה עסקית של מנה עיקרית ושתי תוספות). הבחור במקום לקח צלחת והעמיס עליה מוסקה קטנה, הערתי לו על שלא לקח חתיכה גדולה יותר, אך הוא מיד הבהיר שאין לי מה לדאוג, מקבלים שתי מוסקות שיחד מחייכות אליך מהצלחת.
בצד קיבלתי תוספת של מג'דרה, לא מג'דרה דביקה חלילה, אורז אחד-אחד, המג'דרה הכי טעימה שאכלתי בשנים האחרונות. על המג'דרה בצלחת הוסיפה איריס תוספת של במיה, אין דבר כזה יותר מדי במיה - כמה שיותר, יותר טוב. אין מה לדאוג גם בתחום הבמיה, הרבה במיות קטנטנות, חתוכות בדיוק איפה שצריך, מבושלות לכדי שלמות, מתפצפצות בחלל הפה עם הטעם הזה שלא דומה לשום דבר אחר. קיבלתי צלחת כבדת משקל, מנה שאף אחד לא יצליח לסיים, המוסקה נטפה מרוטב נהדר והבשר בתוך המוסקה מתובל מאוד כמו שאני אוהב. אני מודה שרציתי את המנה חמה יותר, עד שיוצא לי לאכול אוכל ביתי אז שיהיה חם מאוד, אבל בכל זאת נהניתי מאוד. עצרתי את עצמי אחרי חצי מנה וארזתי את החלק השני הביתה.
המטבח של איריס נמצא בחלקו הפחות מרכזי של רחוב הרצל, לא ממש בחזית, עד עכשיו הכירו את המקום יודעי דבר בלבד, רק הם נהנו, הגיע הזמן שכולם יכירו ויאכלו ממטעמיה של איריס, רק אל תשכחו להגיע רעבים.
המטבח של איריס, רחוב הרצל 76 רמת גן, 03-6701266, שעות פעילות: א-ה: 08:00-15:00, ו: 0700-1400. כשר
