פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה יש לחפש בגנות? ג'בטה מחמצת עם רוסטביף מעולה

      רובנו חלפנו על פני המושב גנות אין ספור פעמים, מבלי להיכנס פנימה, אבל רק המונה החליט להרים את הכפפה ולחקור את אוכל הרחוב המושבי, בזכות זה הוא מגלה מכולת מדהימה שעושה כריך רוסטביף מעולה במחיר מעולה

      מכולת לחם זית גנות (קובי רובין)
      רוסטביף בג'בטה מחמצת (צילום: קובי רובין)

      מושב גנות כל כך קרוב לתל אביב שזה מצחיק לחשוב על כל הפעמים שחולפים על פניו מבלי להכנס פנימה. העניין הוא שלמרות הקרבה, הכניסה לגנות לא פשוטה מכיוון תל אביב, בשל מיקומו, הכניסה אליו מתאפשרת רק מכיוון דרום לצפון, כך שאם הגעת מהכיוון הלא נכון אתה צריך להקיף את כל העולם ואחותו כדי להכנס. אני לא מצליח להבין למה לא פותחים דרך אל תוך המושב מהכיוון הזה, חמישים מטר של שביל דרך השדות היו פותרים את הבעיה. על כל זה חשבתי בגלל הג'בטה רוסטביף הכל-כך מעולה של מכולת "לחם זית" במרכז של מושב גנות, זו לא הפעם הראשונה בה הרעב שלי מנסה לחפש הסברים.

      כריך רוסטביף תמיד מזכיר לי ימים רחוקים כשהייתי צעיר, בהם הייתי יוצא לבלות עד שעות הבוקר המוקדמות, אחרי לילות רוויי אלכוהול, הגוף השתוקק לכריך רוסטביף גדול ומדושן, שיוריד את האלכוהול. לא היינו מספיק חכמים לאכול לפני השתייה. לא מתגעגע לימי השתייה, הם היו וטוב שהיו, הזכרון מספיק לי.

      מכולת לחם זית גנות (קובי רובין)
      ידעתם שככה גנות נראה מבפנים? (צילום: קובי רובין)

      הגעתי למרכז של גנות, איך ידעתי שזה המרכז? כי המכולת של המושב תמיד נמצאת בלב העניינים, אני תמיד אוהב ללכת לבדוק מה יש בכל מכולת מושבית, לפעמים אין מה לראות, המכולת כבויה, בעלי המקום לא מבריקים את המקום, שוקו ולחמניה והלאה להמשיך לנהוג, אבל אופיר הוא לא בעל מכולת רגיל בכלל.

      למכולת של אופיר קוראים לחם זית, וזו אחת המכולות היותר מרשימות שמצאתי בארץ. עם כניסתי, זיהיתי על הדלפק מגש עם פלפלים קלויים, ומיד התחלתי להבין שפה לא הולך להיות משעמם. שני לקוחות לפני כבר הספיקו להזמין לעצמם, הצטרפתי להזמנה, יאללה ג'בטה רוסטביף (34 שקלים), לזכר ימי העבר. מאחורי הדלפק עמד כלי של כרוב כבוש מלא עד למעלה, לצידו קערה עם ריבת בצל, חיוך של חטא קטן התחיל לעלות על פניי, עוד כלי ירקרק של חריף על בסיס כוסברה, זהו, תשלחו יחידת חיפוש, הלכתי לאיבוד.

      ההמתנה הייתה קשה, אך מהנה. תוך כדי הכנה, אופיר סיפר לי למה הגיע למקום, איך הוא עושה מה שהוא רוצה בדיוק, תוך כדי הוא נעלם למטבח הקטן, מלהטט את הרוסטביף עם ביצה, לא רע בכלל. כל זה נכנס בהמשך לג'בטה מחמצת, אופיר היה יכול לקחת ג'בטה רגילה, אבל המחמצת יותר טעימה, בטוח יותר בריאה.

      מכולת לחם זית גנות (קובי רובין)
      הכל קורה במכולת (צילום: קובי רובין)

      לצד הסנדוויץ' קיבלתי את אותה ריבת בצל בכלי קטן אך מספיק גדול, כרוב כבוש עם פרוסות גזר חריף, את החריף כוסברה לקחתי בתוך הג'בטה. כל מה שנכנס לתוך הג'בטה וגם מה שלצידה, מעשה ידיו של אופיר והוא יודע מה הוא עושה, חשוב לו שתהנו מכל ביס, אפשר להרגיש את זה ברצינות שלו.

      הג'בטה אימתנית בגודלה, עם רוסטביף לכל האורך, חסה לכל האורך, מלפפון חריף ואותם פלפלים קלויים מהמערכה הראשונה. ישר ביקשתי לחתוך לחצי, אי אפשר לאכול הכל במכה, אני כבר לא צעיר כמו פעם ולא שתיתי מספיק, אבל לטעום - זה כבר סיפור אחר.

      הסימן לרוסטביף מעולה הוא אם אתה עוצם את העיניים כשהביס הראשון נכנס לפה, וזה בדיוק מה שקרה לי. אופיר חיכה שאפתח את העיניים, והציע לי להוסיף את ריבת הבצל לפני הביס הבא, ואלו שיבואו אחריו. לא סירבתי לפני כן ואני בטח לא אתחיל עכשיו, מכאן והלאה המשכתי עם ריבת הבצל.

      הנה לכם מקום שצריך לחזור אליו לפחות פעם בשבוע. אני מחכה להזדמנות הבאה שבה אחזור לתל אביב מכיוון דרום, רק כדי להיכנס לגנות ולאכול שוב סנדוויץ' רוסטביף בג'בטה מחמצת.

      מכולת לחם זית, רחוב הדס 1, מושב גנות, 03-9604284. שעות פעילות: שני - חמישי: 07:30-21:30, שישי: 07:30 - רבע שעה לפני כניסת השבת. כשר