פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      או-בויוס: המהפך של הבורקס של אבא

      את הבורקס של אבא אתם אולי מכירים, אבל את הבויוס החדשים שמוגשים שם כל חובב בורקס פשוט חייב לנסות, המונה טעם וברח רגע לפני שהעלים את כל הדוכן

      הבורקס של אבא (קובי רובין)
      החידוש של הבורקס של אבא (צילום: קובי רובין)

      את הבורקס של אבא כמעט כולם מכירים בתל אביב, הבעלים של המקום רפי הוא איש יקר עם חיוך שלא רואים הרבה כמותו בת"א, אופטימי חסר תקנה, חרוץ אמיתי, איש עבודה של פעם. אבל השנים חלפו, רפי החליט להוריד קצב ולהעביר את השרביט הלאה.

      כאן נכנס לסיפור אדם בשם אלי, שעבד במקום אחר של בורקסים מחוץ לעיר, ורצה להמשיך הלאה. הוא לא רצה לצאת מתחום הבורקס, זה התחום שלו, יש לו מתכון מנצח של בויוס איזמירי, הוא רק היה צריך מקום שיוכל להכיל את הקסם האיזמירי המגולגל.

      אלי הגיע לביקור בעיר הגדולה והחליט ללכת לרפי לטעום ממעשה ידיו, השיחה התגלגלה בין השניים והגיעה די מהר לעובדה שרפי בדיוק מעוניין במה שאלי צריך, רפי העביר את המושכות, נשאר אך ורק מאחורי הקלעים, מפרגן לצעירים עם אותו חיוך, והשמועה הגיע לאוזני שכל הדלפק השתנה, ושהגיע לעיר בחור חדש.

      הבורקס של אבא (קובי רובין)
      שימו לב לביצה והחריף (צילום: קובי רובין)

      אלי הבין מהר מאוד את רוח המקום, ואת העובדה שדיירי האזור והנהגים בדרכים כמוני, מחבבים את המקום גם בגלל מחירם הנמוך של המאפים המעולים, ולא העלה מחירים. הקונספט - אתה בוחר בורקס שבלול, שנחצה לשניים לטובת חצי ביצה קשה שנכנסת פנימה וחריף לא חריף במיוחד, במחיר חד סיפרתי ליחידה (6.5 שקלים, שניים ב-10 שקלים) והלקוחות עומדים בתור.

      אני חייב להודות שאחרי כמעט עשרים שנה של אותו דבר, השינוי בבורקס של אבא עשה רק טוב לכולם. אני יודע, לא פשוט לשנות כיוון, אנחנו בדרך כלל מאוד נאמנים להרגלים שלנו, לא מוותרים עליהם, רוצים בדיוק את אותו דבר, אבל הייתי חייב לתת צ'אנס, להגיע מוכן לחוויה חדשה, שכמובן מחובתה להיות הרבה יותר טובה. אז קבלו ספויילר - לא התאכזבתי בכלל, אפילו התמכרתי לחדש במהירות.

      הבורקס של אבא (קובי רובין)

      הבויוס של אלי מעולים, יש גבינה, יש תרד ויש גם פטריות עם בצל מטוגן, אבל את עיני צד בויוס עם חציל קלוי וטחינה. בלמתי את ההסבר של אלי והזמנתי אחד כזה בדיוק, ועוד אחד של גבינה. התחיל הטקס: הבויוס נחצה, הביצה הקשה נחצתה, החצי-ביצה נכנסת בדיוק לגודל של הבויוס, נגיעה של חריף מעל. אין צורך להוסיף בשום פנים ואופן פלפל או מלח. החציל הקלוי נטמע בתוך הבצק יחד עם הטחינה והללויה של ביס מושלם בחלל הפה.

      הבויוס עצמו עטוף בשכבת מגן קריספית אבל קלילה ופריכה, בפנים הוא רך ונעים, החציל עדין בטעמו ונימוח לפרקים בחלל הפה, שמעו לי, אל תזמינו בלי ביצה, החציל דורש את הביצה. גם בויוס הגבינה מוצלח מאוד. הגבינה נימוחה ובחלקה נמסה אל תוך הבצק, גבינה שמנה, לא רזה חלילה. למראית עין מדובר על מנה קטנה, אבל שני הבויוס הקטנים האלו הם בדיוק מה שצריך, אתה שבע בפחות מחמש דקות. קדתי קידה קלה לאלי, צריך לדעת איך להגיד תודה לכל שף שמצליח לרגש אותך עד כדי כך, וברחתי מהמקום לפני שאזמין עוד זוגייה כזאת.

      הבורקס של אבא, צ'לנוב 23 תל אביב, שעות פעילות: ראשון - שישי: 07:00-14:00. כשר

      הבורקס של אבא (קובי רובין)
      קחו עוד מבט (צילום: קובי רובין)