אחרי שאכלתי את הבריסקט של דבאח בכניסה לחנות המפעל, התקשרתי לאחד מחברי הקרובים, קרניבור לא פראייר, וצעקתי עליו "איך לא סיפרת לי על המעשנת של דבאח בכניסה לחנות בטירה?". הוא טען שחשב שסתם שמו אותה בכניסה ליד דלפק. אחרי שנרגעתי שלחתי לו את התמונות, מהצד השני של הקו הייתה שתיקה ממושכת, ואז החבר שאל איזה יום היום, הרגעתי אותו ואמרתי לו שהיום יום שישי, ושמחר יש שידור חוזר בדבאח.
אני מודה, אף פעם לא הייתי קרניבור רציני, אני מוכן לנסוע חצי מדינה בשביל קבב מעולה, אבל ללכת לאכול חתיכות בשר חצי נא אף פעם לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. מצד שני, אני לא באמת אומר לא לסטייק. יש לי חברים שנכנסו חזק לנושא של מעשנות, כאלו שיש להם חצר פרטית ואישה שלא מתנגדת לארובה מעשנת כחלק מהנוף הירוק של הגינה.
נכנסתי אל תוך טירה עצמה, ומצאתי את עצמי נוסע לעבר חלקה האחורי של העיר, דרך אזור התעשייה של טירה, יש כאלה שנוסעים ישר לעבר היציאה, אבל מביני עניין רבים פוקדים את דבאח כדי לפרק בשר ולא של ציפור.
בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי, בעודי נוסע ליד דבאח ראיתי המולה קלילה של אנשים נשענים על הדלפק. עצרתי את המונית בחנייה אלכסונית והצטרפתי אל התור הקטן, אחרי התווספו עוד כמה לקוחות נלהבים.
יש רק מנה אחת בתפריט (20 שקלים) - לחמניית בית ספר, אפילו בלי שומשום, בתוכה מורחים לך שכבה דקה של צ'ימצ'ורי טרי. בעודי ממתין, נתח משובח של בריסקט (חזה בקר) יצא מתוך המעשנת עטוף בנייר אלומיניום, אחרי הרבה מאוד חום ואהבה שקיבל שם. נייר האלומיניום יורד וישר מתחילים לפרק נתחים של הבריסקט אל תוך הלחמניה הכל כך פשוטה.
כאן אצל דבאח לא ממליחים את הבשר כמעט בכלל, גם התבלינים אחרי המעשנת פחות מורגשים, אבל טעם הבשר חד ולעניין. אני העדפתי את החלקים הפחות שומניים, אלה עם החלק של הקריספי מהמסביב של הבריסקט, השומן עדיין נוכח בכל נגיסה. הבשר לא נמס ישר בפה, הוא דורש מעט עבודה, אבל אתה מתענג על כל לעיסה.
על הדלפק יש כלי עם עגבניות בשמן זית ושום, עוד כלי קטן עם כפית של צ'ימיצ'ורי וכלי עם מלח גס. הם היו מנומסים וגם הניחו כמה מלפפונים ועגבניות, מבחינתי זה משמש לנוי בלבד, למה להפריע לבשר בתוך הלחמניה?
כמה סועדים שישבו לידי היו במהלך פירוק של לחמניה שלישית של בריסקט, קרניבורים ליד מעשנת פחות מדברים, כל כולם שקועים בתוך הבשר עצמו. אותי מנה אחת הפילה שדוד, ואפילו לא אכלתי את הלחמניה כולה, היא פחות עניינה אותי, התמקדתי בבשר הנהדר.
אז אם עדיין לא בא לכם ללכת לקנות מעשנת ולעלות על העצבים של האישה האוהבת, תגיעו לדבאח ותפרקו לחמניה אחת או שתיים של בשר טרי ומעולה, במחיר לכל כיס.
אנגוס דבאח חנות המפעל, אזור התעשייה של טירה על הצד הצפוני של הכביש הראשי, שישי-שבת: 10:00-18:00