צאו מהבית

ערב נעים עם אוכל פשוט, חסר יומרה ומוצלח מסוגו, ושלושה קוקטיילים מצוינים ממש, העביר אבי אפרתי בבושוויק. אבל זה לא החלק החשוב בביקורת הזאת

בושוויק (צילום: אפיק גבאי)

גם אם ננבור לעומקה של השפה העברית נתקשה מאוד למצוא מילים שמיטיבות לתאר את התדהמה והפלצות, ולאחריהן חמת הזעם, שמעוררת החלטות הממשלה האחרונות בעניין המסעדות. בתחילה 20 בפנים, 30 בחוץ וזהו; בהמשך נזרקה עצם: 20 בכל חלל. זה אולי קצת פחות רע אבל עדיין מסעדות רבות לא יוכלו לעמוד בזה; בוודאי כאלו שאין להן חלל חיצוני. לעצם הגזירות הללו על הענף יש אימפקט פסיכולוגי מרתיע על יציאה למסעדות, למרות שאין כל הוכחה סטטיסטית להדבקה מאסיבית דווקא בהן. הענף יקרוס, תרתי משמע. מסעדות רבות לא תיפתחנה. אחרות תיסגרנה לגמרי. מסעדנים יישארו עם חובות לשנים. לטבחים ומלצרים, שרבים מהם משתכרים שכר מינימום, לא יהיה מה לאכול. לידיעת החכם באדם צחי (אבו חרטא) הנגבי, שבתוך עמו הוא יושב.

האזרח התמים רוצה לקוות שהחלטות משמעותיות, כאלו הנוגעות לגורלם ופרנסתם של אלפי בתי עסק וכמאתיים אלף עובדים, מתקבלות לאחר תהליך למידה רציני ומושכל. החלטת הממשלה האחרונה בנוגע למתווה העבודה של המסעדות מייצגת הכול מלבד התייחסות רצינית ושיטתית. יש בה אטימות נוראית המהולה בשטחיות ובחפפנות בלתי נסלחות. במקום לחשוב קצת יותר מורכב ולקבל החלטה מעט יותר דיפרנציאלית, המתייחסת למשל למספר הסועדים במסעדה כפונקציה של גודלה במ"ר, לבנות מתווה ברור למרחק בין שולחנות וכו', שלפו הקומיסרים נוסחה פשטנית מהמותן. מבחינתם, שהמסעדות יגידו שלא סגרו אותן כליל, כמו שסגרו את הברים. ומה זה משנה שמסעדות הן מוסדות רציניים, שמקפידים בהם היטב על כל כללי הריחוק החברתי והיעדר מגע טיפתי.

עוד לפני גזירת המוות הזו המסעדות הלכו על חבל דק, בתקווה צנועה לשרוד. במנהטן מפנים פיסות כביש, שטחי הפרדה, מקומות חניה ועוד כדי לעזור למסעדות להתקיים ולפעול בחלל החיצוני להן. באירופה עצמאים ובעלי עסקים מקבלים סיוע מהמדינה. כאן הם לא יראו כסף מהממשלה הבזבזנית ביותר בתולדות המדינה. פה זה לא אירופה.

בשבוע שעבר

עדיין בטופ

לכתבה המלאה
כריך קורנביף (צילום: roshianuandmoloko)

השבוע, ברוח הימים האלו, בהם להרבה אנשים קל ומתאים לצאת לדרינק וקצת נשנושים, להבדיל מארוחה של ממש, יצאנו לבושוויק. בשנתיים בקירוב בהן הוא פועל, מתנהל בושוויק כבר-מסעדה עם דגשי קוקטיילים במלון הבוטיק פאבריק בתל אביב. חתומים עליו מקצוענים מדופלמים בתחומם. את תפריט האוכל העמידה השפית אביבית פריאל אביחי (אוזריה) ואת מערך המשקאות והקוקטיילים יצרה ומתפעלת קבוצת אימפריאל (בר שירה, דרור אלתרוביץ' וגלעד לבנת). בבוקר מתנהל המקום כבית קפה, ולקראת ערב דגשי האלכוהול הם שנותנים את הטון, עם אוכל תואם. להבדיל מבר, בבושוויק מבלים בישיבה בלבד והוא עונה לקריטריונים של מסעדה ולכן יכול להישאר פתוח גם תחת המגבלות הנוכחיות.

הגענו לבושוויק בשעת ערב מוקדמת באמצע השבוע שעבר וגילינו כמות מבלים מפתיעה בשני החללים של המקום - זה הפנימי, המעוצב; והחיצוני הפתוח, עתיר הגרפיטי. פרופיל הנוכחים היה שונה לגמרי מזה של הברים-פאבים: בני כל הגילאים, ללא דומיננטיות של קהל צעיר ממש.

קולינריה איננה עניין גדול מדי בבושוויק ומאז הפתיחה מחדש נראה שכמו כמעט כל המקומות, גם שם הלכו על אדפטציה למצב עם תפריט בסיסי יותר, מצומצם יחסית. בקוקטיילים, לעומת זאת, אין לטעות באלגנטיות ובסטייל של אימפריאל, ללא שמץ פשרה. רשימת הקוקטיילים נאה במיוחד ואת רובם ככולם הייתי מוכן להזמין ללא כל התלבטות.

שירה, אלתרוביץ' ולבנת היו הראשונים בישראל להעמיד רף בסיס חדש, גבוה הרבה יותר בכל הנוגע לקוקטיילים מזה שהכרנו, כשפתחו את הבר אימפריאל לפני כשבע שנים. סצינת הקוקטיילים המקומית השתנתה מקצה לקצה בשנים הללו. מילדים חריגים של עולם הברים והקולינריה, שדיבתם הרעה יצאה ברבים בשל יותר מדי שנים של משקאות מעורבבים רוויי ליקרים זולים, סוכר וקישוטי מטריה, הפכו הקוקטיילים לסקטור עם כבוד. לקבוצת אימפריאל מגיע קרדיט עצום על כך.

קוקטייל בבושוויק (צילום: אפיק גבאי)

שמחנו לגלות שהגענו בזמן ההפי האוור על כל המשקאות, המתרחשת בכל יום בין 18:00 ל-20:00. כל הקוקטיילים נמכרים אז ב-32 שקלים (להבדיל מ-48-56 שקלים) וזו ללא ספק שמחה, וגם אופציית בילוי אקונומית, ברוח ימי התקופה.

לבר כזה, לא באים, כאמור, לארוחה במבנה הרגיל אלא לשתיה וזלילה. התחלנו עם פתיח משותף של כרובית רומסקו (42 שקלים) לצד שני קוקטיילים: Junk shop ו- Dodek.

הכרובית הייתה עשויה בתנור בדייקנות רבה שהותירה אותה מעט חרוכה מבחוץ ובשרנית וטעימה מבפנים. הרומסקו, מבוסס פלפלים, עגבניות ושום, נתן חמצמצות מעודנת ונעימה. בצל סגול ועירית הוסיפו סיבובון. זו הייתה מנת פתיחה צמחונית כייפית.

הקוקטיילים לא הכזיבו. ג'אנק שופ התבסס על ג'ין (בומביי ספייר) עם מיץ פטל אדום, הל הודי שחור והרבה קרח. הוא היה סוג של קוקטייל אפריטיבו קליל וכייפי. אל טעמי הג'וניפר (ערער) והתבלינים של הג'ין נוספו מתיקות וחמצמצות נעימות. מתאים להפליא לשעת לפנות ערב קיצית ומבוצע ללא רבב.

דודק, לעומתו, הוזמן על ידי כותב שורות אלו, שטעמו נוטה למשקאות יבשים וחזקים. הוא התבסס על קוניאק (קורוואזייה VS) בצירוף ורמוט בלנד, שרי הרינג, ליקר תפוזים ומעט טיפות ביטר. זה קוקטייל חד, יבש, עמוק טעמים ומורכב, שמיועד בעיקר למיטיבי שתות. עבורי הוא היה לא פחות ממושלם. דרינק באיכות הזו ב-32 שקלים הינו ללא ספק יציאת 'בעל הבית השתגע' מהטובות בשטח כרגע.

מקום לאוהבי אלכוהול אלגנטי ומסוגנן (צילום: אפיק גבאי)

המשכנו לסנדוויץ' קורנביף (55 שקלים) ונקניקיה עם גאודה וטימין (56 שקלים). הקורנביף, על בגט, עם איולי שום, בצלים מקורמלים ועלי רוקט, לצד חרדל, היה בסדר. די הרבה בשר קר, עשוי טוב; אבל גם קצת יותר מדי איולי, שצריך היה לגרד מהלחם כדי לחוש מספיק טוב בטעמי הבשר. זו מנת בר טובה, שנדמה שהייתה יכולה להיות טובה יותר עם לחם איכותי קצת יותר ופחות איולי.

הנקניקייה השמנמנה, שלפי המלצרית עשויה במקום, הייתה טעימה מאד. תערובת בשר טובה, עשירה במידה, עם גאודה וטימין שנותנים עוד מימד, לצד תפוחי אדמה, צ'ימיצ'ורי וחרדל. זו מנת ברים במיטבה, אידיאלית לספיגת אלכוהול. ללא ספק אשמח להזמין אותה שוב בביקורי הבא כאן.

נהניתי עד מאד גם מהקוקטייל השני: Amer Amour - מפגש מוצלח במיוחד של משקאות ארומטיים ומשקאות עם עומק: אמארו מונטנגרו, ליקר העשבים האיטלקי, ופרנה בראנקה, הדיז'סטיף האיטלקי המר מצד אחד; פינו דה שראנט, הדיז'סטיף הצרפתי מבוססי הענבים והקוניאק; ויין שרי יבש במיוחד מאידך. מתקתקות עדינה וקלה חברה כאן ליובש, עומק וארומטיות נהדרים ליצירת עוד קוקטייל מנצח. זה משקה שייטיב ללוות אוכל אבל גם לשמש כדיז'סזטיף יעיל וטעים.

חלקנו קראק פאי (44 שקלים) לקינוח, עם טופינג תפוחים מקורמלים, שהיה החלק המוצלח פחות בערב הזה. קראק פאי זה עסק מתוק בהגדרה, אבל במיטבו של הז'אנר יש יסודות שמאזנים אותו. מליחות נכונה למשל. כאן זה היה חסר. תוספת התפוחים המקורמלים התגלתה כשטיק לא לגמרי הכרחי. זו הייתה סיומת מוצלחת פחות, שלא הצליחה לפגום בחוויה כולה.

היה לנו נעים, עם אוכל פשוט, חסר יומרה ומוצלח בסה"כ מסוגו, ושלושה קוקטיילים שונים מאד אלו מאלו ומצוינים ממש. בושוויק הוא מקום נהדר לאוהבי אלכוהול מהסוג האלגנטי והמסוגנן, שירגישו עם תפריט הקוקטיילים בו כילדים תאוותניים במיוחד בלונה פארק טוב. אבל לא רק מיטיבי לגום יהנו בבושוויק. זה מקום שמספק את האקס פקטור החמקמק ההוא, שקיים רק במעט מקומות. אם מצרפים לכך גם את פקטור ההפי האוור, מדובר בדיל יותר מראוי.

אי אפשר שלא לסיים גם את רשימת הביקורת הזו בקריאה לכל אוהבי המסעדות באשר הם לצאת מהבית. לכו למסעדות שאתם אוהבים ועזרו לספק להן את מעט החמצן ההכרחי להן למען תשרודנה. זוהי שעת חרום.

בושוויק, נחלת בנימין 28, תל אביב, 03-5678006

יח"צ אפיק גבאי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully