20 שנה של ווליו פור מאני זה לא צחוק. עכשיו הגיע השדרוג

כל כך הרבה זמן מדברים כאן לקהל הישראלי בגובה העיניים, עד שאתה שואל את עצמך מי כאן סובל מהנחות יסוד מוטעות

01/02/2021
צליליו המתוקים של הקטנוע המתקרב. רשת "ריבר"(צילום: אנטולי מיכאלו)

לא משנה איך נשחק עם זה, מצב הרוח הקולקטיבי שלנו די ירוד בשנה האחרונה. פה ושם הבלחות מחויכות קטנות, איזו שמחה משפחתית שפורצת למרות הסגר, אבל בגדול מדובר בחודשים ארוכים של דאון.

למעשה, את העצבים ותחושת התסכול מפרים רק צליליו המתוקים של הקטנוע המתקרב, הסאונד מחמם הלב של הארגז הנפתח וקול הצעדים שסוגר את המרחק ונעצר רק עם דפיקה בדלת.

פגישת עיניים מחויכת. טיפ שמחליף ידיים, שקית עם אוכל. זהו. רצינו לונדון וקיבלנו הזמנה.

המשלוח שניצח את השחיתות

הם אמרו "כריך בשר כמו ב'כץ' בניו יורק". היינו חייבים להזמין ולנסות בעצמנו

לכתבה המלאה
רשת ריבר. אנטולי מיכאלו,
"מוצפים בהזמנות". נודלס של "ריבר"(צילום: אנטולי מיכאלו)

רשת "ריבר" האסייתית סוגרת כבר עשרים שנה של מפגשים כאלה, בסניפיה ובמשלוחיה, והקורונה רק חידדה את החושים. ליין חדש של קופסאות אוכל, ריענון תפריטי קל ותחושה חזקה שמה שעבד ימשיך לעבוד. "אנחנו מוצפים בהזמנות אונליין בכל רחבי הארץ", הצהיר ירון אלטיט, בעלים ושף הרשת. הצהרות כאלה, זה ברור, חייבות לעמוד במבחן.

אז מה חדש כאן בעצם? ריבר ממשיכה לתחזק להיטים פופולריים דוגמת "מנת שחיתות", "אש ולהבה" ו"קימונו ירוק", והוסיפה להם "רול הפתעה" (דג לבן, צ'ימיצ'ורי ואבוקדו עטוף במנגו, 44 שקלים), "ניו סטייל סלמון" (רול עם אבוקדו, מלפפון, נענע, כוסברה, עטוף בשבבי אורז וקוביית סלמון באיולי יוזו, 44 שקלים) וגם מגשים מעוצבים בסימטריה שגורמת לך לחשוב מחדש על תואר שני בלימודי הנדסה (64 יחידות ב-290 שקלים).

"אשתי אמרה לי: 'יהיה בסדר, תתאמן על רומי'"

השף שרוצה לעזור לכל ההורים בישראל

לכתבה המלאה
הנחות יסוד מוטעות. רשת "ריבר"(צילום: אנטולי מיכאלו)

אולי זאת העובדה שהיא תמיד הייתה שם, אולי זאת התודעה שלנו שנוטה להתפקס על פתיחות והשקות וכותרות, אבל ריבר לא הייתה במוקד תשומת הלב שלנו בשנים האחרונות. פה ושם לאנץ' זריז מחוץ למשרד, אולי איזה משלוח יעיל לסגור פינה, אבל איכשהו כמעט תמיד חיפשנו ריגושים במקומות אחרים.

זאת הייתה הזדמנות מצוינת להתעמת עם הנחות היסוד האלה, ואני שמח לבשר שהנחות היסוד האלה שוב טעו, והטעו.

האוכל - מנות ישנות וחדשות כאחד - היה טעים מאוד, טרי מאוד ומרצה מאוד. עסק שמתהדר במחירים נוחים עלול ליפול לפעמים באיכות, אבל מאזן הווליו פור מאני הורגש כאן מאוד, ולטובה. הנודלס ניחמו כמו שנודלס אמורים לנחם, הסושי היה כיפי ופרשי, ואפילו הסלט - לא הזמנה אוטומטית כשמדובר במשלוח - הצליח לנסוע טוב על אותו אופנוע, והתאחד בבית ליצירה משביעה ובריאה יחסית.

"ידידותית לילדים, צמחונים וטבעונים", מפרטת הרשת בפרסומיה, ומגבה את זה בתפריט רחב מאוד, לרבות יציאות שגרתיות כמו שניצלונים או נאמס וייטנאמיים למשל, ופחות שגרתיות כמו פרגית קורמה עם אפיל הודי. יש גם שניצל ופילה סלמון, יש סאמר-רולס ומרק ראמן (במחיר שהוא כמעט מחצית מהמקובל בז'אנר) ובעיקר יש תחושה של עסק מקצועני, שבחר לדבר אל הלקוח הישראלי בגובה העיניים. אחרי עשרים שנה כאלה, יש סיכוי שהם גם צדקו.

בסדר, אמרנו, אבל מה הם יעשו עם הקינוח?

ארוחת האבוקדו שצבעה את הערב בירוק

לכתבה המלאה

  • ריבר
  • נודלס
  • סושי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully