בשנים האחרונות זוכה מסעדת ביסטרו מיכאל, במושב לימן בצפון, לא הרחק מגבול לבנון, לעדנה רבה. היא נחשבת לתחנת חובה קולינרית לפודי המטייל בגליל המערבי ואף מהווה יעד נסיעה בפני עצמו עבור רבים. מאחורי ביסטרו מיכאל עומד השף מיכאל גרטופסקי, פעם מאושיות הסצינה בתל אביב, שהעתיק את מגוריו לצפון כשפתח את המסעדה. בשנים האחרונות הוא גם שותף בביסטרו וניה בחיפה ובמאפיית לחם טנא בגשר הזיו; זאת במקביל לשותפות בה המשיך לאחוז בצ'יקטי, בר האוכל האיטלקי בתל אביב. הביטוי "רב פעלים" קצת צר מלהכיל את ריבוי זרועותיו.
בכל המקומות בהם בישל גרטופסקי בעבר, זה היה טוב ממש. קחו למשל את הסושיאל קלאב, בשדרות רוטשילד בתל אביב. מה שקרה וקורה במקום בשנים שאחרי עזיבתו לא מנסה אפילו להתחיל להזכיר את התקופה בה בישל שם. אין עוררין על כך שאת העבודה גרטופסקי בהחלט יודע. ולכן, ביקור במסעדת הדגל שלו הממותגת על שמו, מעורר באופן מתבקש ציפייה.
הגענו לביסטרו מיכאל בסיומה של נסיעה לצפון במהלכה אכלנו לא רע בכלל, אבל לא במסעדות שממותגות גבוה. היה חם מאד בחוץ, המזגנים במבנה העץ הגדול לא באמת עמדו בעומס היינו צריכים להחליף שולחן כדי לקבל קצת אוויר. אבל מעבר לכך, כל גינוניה של מסעדה אירופאית מוקפדת נכחו בחלל וזה היה נעים.
התפריט בביסטרו מיכאל מחולק לארבע קטגוריות: "התחלה", "ים", "פסטה" ו"ג'וספר". התפריט עכשווי, עם דגשי איטליה וים-תיכון וחופש לא מבוטל לאקלקטיות. מצד שני, אם מביטים בו ומחפשים את הייחוד והבידול, לא בטוח שמוצאים. ברור שהפוקוס הוא על איכות אבל רשימת המנות נראית כמעט גנרית במונחי תל אביביות. שאלנו את עצמנו האם כך גם נרגיש כשיגיע האוכל והחלטנו ללכת על ארוחה בת ארבע ראשונות ושתי עיקריות. התחלנו עם קלמרי בפלנצ'ה (72 שקלים), תמנון ובמיה בפלנצ'ה (78 שקלים), רוסטביף (62 שקלים), מנת ספיישל של אנשובי כבושים (62 שקלים) ולחם פרא (24 שקלים).
מנת הלחם הגיעה עם סלסת עגבניות, שום אפוי וזיתים מתובלים. כל רכיביה היו בסדר, אף אחד מהם לא הצטיין. מנת האנשובי הגיעה עם חציל ופלפל מהאש, בצל ירוק, קרם פרש, פלח לימון והרבה שמן זית. האנשובי היו טובים, התוספות מרעננות וקורקטיות. מנת התמנון לא הייתה אופטימלית. לא ריככו אותו מספיק. התוספות - במיה וגספצ'ו מעושן עם עלי תבלין ויוגורט - היו מוצלחות בעליל אבל העיקר קצת פחות.
שתי הראשונות האחרות - רוסטביף וקלמרי בפלנצ'ה - היו טובות יותר. הרוסטביף יצא מהמעשנה והגיע עם סלט ביצים, איולי וברוסקטה. הבשר עצמו היה טעים ממש והתוספות נתנו לו עוד טוויסט משדרג. זו הייתה מנה טובה מאד שלהבדיל מקודמותיה קרנה מוקפדות. בקלמרי היו פלפל קלוי, גלדי בצל, תפוח אדמה, קרם פרש וסלסת בזיליקום. הונחנו לחבר את כל המרכיבים יחדיו וכך לבנות את הביס. זה מה שעשינו והיה טעים. כמו ברוסטביף, התוספים העניקו לחלבון חן וערך מוסף.
אז מה היה בינתיים? חומרי גלם ראויים שמבוצעים "בסדר" עד טוב" רק חלק מהזמן, עם ערכים מוספים רק בחלק מהמנות. חותם שף אישי? מקדם וואו? לא בינתיים.
המשכנו עם מנת רביולי חצי ירח (78 שקלים) ובריסקט (135 שקלים), שמגיע מהג'וספר. הרביולי מולאו במנגולד וגבינת כבשים והגיעו עם מעט קרם פרש. הם קרצו לגליל, נשענו על גבינה טובה ובצק מוצלח והיו בסדר גמור כמנת כיסנים, אבל בלי אפגרייד.
הבריסקט הגיע מהמעשנה, ישב על קרם תפוחי אדמה עם סלסה ירוקה ולצידו הוגש מח עצם. קשה לחשוב על מנה שמנוגדת כל כך לחום המצמית ששרר בחוץ מהמנה האירופאית, העשירה והדשנה הזו. הבשר עצמו היה רך להפליא ומצוין, קרם תפוחי האדמה חלק ומצוין, הסלסה נתנה שבירה קטנה, נכונה ומח העצם הוסיף לכל מימד של שחיתות יתרה. זו הייתה ללא ספק המנה הטובה ביותר בארוחה.
חתמנו בטארט דבש מקורמל (46 שקלים) על בסיס בצק פריך, עם קרם דבש, מגע קרמול וקצפת מסקרפונה. זה היה קינוח שקצת התכתב עם קראק פאי והיה עשוי ללא דופי אבל משהו היה חסר בו, לאיזון, אולי מגע פרי כלשהו.
אכלנו טוב בביסטרו מיכאל אבל יצאנו עם תחושה מהורהרת משהו, לא לגמרי מסופקת, כנראה על רקע מקדם הציפיות עמו הגענו. אין שום ספק שבמרחב הגיאוגרפי בו נמצאת המסעדה אין לה כל תחרות. להבדיל מהג'ונגל המכונה תל אביב שבו מסעדות רבות מצויות במלחמה יומיומית על צאן מרעיתן, הבדידות של ביסטרו מיכאל בלימן מזהרת וגורפת. ברור שהוא הכי טוב באזור, בפער ניכר. ברור גם שאילו גרתי בסביבה, זו הייתה ברירת המחדל הטבעית שלי. אין ספק שמבחינה זו המעבר של גרטופסקי צפונה היה החלטה אסטרטגית מצוינת.
מצד שני, היה טוב, לא מצוין; מוקפד אבל ללא תחושת ערכים מוספים יתרים המתבקשים ממסעדה הממותגת מאחורי שף נודע; טעים אבל ללא מקדמי וואו כלל. בעיקר, זה העלה תחושות של מקום גבוה אבל גנרי למדי. האם הייתם יודעים לומר בוודאות של מי האוכל הזה לו טעמתם אותו בלי לדעת מי עומד מאחוריו? כנראה שהודות למוקפדות הברורה ניתן היה לייחס אותו לקבוצת שפים רצינית ומוערכת. אישית ובלעדית לגרטופסקי? כנראה שלא. מאידך, בכמה מסעדות שף בישראל של קיץ-בואך-סתיו 21, אחרי הסגרים ועם מקדמי חוסר הוודאות הידועים, יש נוכחות אמיתית ומבדלת של שף? גם אם ננסה לספור ביסודיות רבה, במעטות בלבד.
ביסטרו מיכאל של סוף קיץ 2021 הוא, אם כן, מסעדה ראויה ומומלצת, אם אתם בסביבה. לנסיעה מיוחדת עם ציפיות שנבנות בהתאם? לא ממש. זה בעצם ביסטרו שדבקו בו ניצוצות יוקרה, שאיננו זול, גם אם בעבר היה יקר קצת יותר. נדמה לי שגרטופסקי מסוגל ליותר מזה.
מיכאל ביסטרו מקומי, הגפן 43, לימן, 04-9821250