טוסקנה מתייבשת

עונת הבציר בישראל החלה בקול תרועה רמה. הכורמים ואנשי היין מדברים בביטחון על שנה מוצלחת במיוחד - חורף גשום עם הרבה מנות קור, קיץ חם ללא אירועי קיצון משמעותיים ובכלל יש תחושה שענף היין הישראלי פורח ומתפתח לכיוונים טובים ומעניינים.

לא כך הם פני הדברים ביבשת אירופה ובפרט במדינות יין ישנות כמו צרפת, ספרד, איטליה ופורטוגל. דיווחים על שריפות ענק משתוללות כתוצאה מגלי חום ארוכים עם טמפרטורות שחצו את רף 40 המעלות הגיעו אחרי חורף יבש ובאזורים בהם אסורה השקיית הכרמים יש מצוקה אמיתית.

בתחילת יולי ביקרתי בטוסקנה וראיתי במו עיני את ממדי הבצורת. "תראי, הן צמאות", אומר לי הנהג המקומי ומצביע על הגפנים הקמלות לאורך הכביש המתפתל באזור היין קיאנטי קלאסיקו ואני מסתכלת מבעד לחלון האוטובוס וחושבת על כל אותם כורמים ויצרני יין שכל חייהם ופרנסתם תלויים ביבולי ענבי יין חד שנתיים. עונת הגידול עדיין לא הסתיימה, אבל נראה ששנת 2022 תרשם כשנה קשה במיוחד. חורף שחון ואירועי חום קיצוניים השאירו בטוסקנה אדמה חרוכה.

טוסקנה מתייבשת. כדי להשקות את הכרמים נדרש אישור מיוחד מהרשויות המקומיות אך גם כאשר האישור המיוחל מגיע אין מקור מים זמין. נחלים ומקורות מים טבעיים יבשו ואספקת המים השוטפת לתושבי האזור נעצרת מידי כמה שעות על מנת לחסוך עוד כמה טיפות. כרמים שלמים מתייבשים וגפנים בשיא תקופת ההבשלה מפסיקות כל פעולה שאינה חיונית להישרדותן. בקרב הישרדות יומיומי הפרי פחות מעניין את הגפן, העיקר להמשיך לנשום. זה מחזה נורא לראות גפן מתייבשת ועליה אשכולות קטנים ולא מפותחים, חלקם כבר צרובי שמש והעלווה יבשה ולא חיונית.

ומה זה אומר עלינו, צרכני היין? נראה שגם אנחנו נאלץ להתרגל לטעמים חדשים מאזורי יין ישנים, נראה פחות יין בסיסי וזול ורק אותם יצרנים ותיקים בעלי כיסים עמוקים יצליחו לשרוד תקופות בהן כמויות היבול נמוכות. והמחירים, הו המחירים.

אחד היקבים שביסס את מעמדו במשך השנים הוא קול ד'אורצ'יה, היקב השלישי בגודלו באזור היין מונטלצ'ינו. ייצור יין בחווה החל כבר במאה ה-17 אך בשנת 1973 כאשר הרוזן אלברטו מרונה צ'ינזאנו, בן למשפחת ייצרני וורמוט ויין מפיאמונטה רכש את היקב והשטחים סביבו, החלו נטיעות נרחבות של כרמים המיועדים לייצור ברונלו די מונטלצ'ינו.

קול ד'אורצ'יה או בתרגום חופשי הגבעות המשקיפות על נהר אורצ'יה ממוקם בחלק הדרומי של מונטלצ'ינו, אזור גידול ייחודי בו מתקיימים תנאים מושלמים לגידול ענבים. בגובה של 450 מטר מעל פני הים, בין עצי אלון וזית עתיקים, הר אמייטה Amiata מגן על הכרמים מפני שיטפונות וארועי ברד מסוכנים.

היקב עדיין בבעלות משפחת צ'ינזאנו ומנוהל על ידי פרנצ'סקו, בנו של אלברטו. למרות תואר אצולה ומראה איטלקי מהודק וקלאסי פרנצ'סקו מגדיר עצמו כחקלאי שמגדל ענבים ומספר בגאווה על קהילת עובדי היקב, רובם מלווים את המשפחה שנים רבות וכולם גרים בשטחי החווה. עם הזמן נוצרה קהילה חקלאית תוססת של הורים, ילדים, כלבים וחיות משק שאף גדלה והתחזקה בימי הקורונה.

אמנם ייצור יינות איכות באזור מונטלצ'ינו החל כבר במאה ה-19 אך פריצת הדרך וההכרה הבינלאומית באיכותם הגיעה רק לפני כ- 30 שנה ומאז ועד היום נעשית עבודה אינטנסיבית בכרמים וביקבים להבין ולשפר את טכניקת הגידול והעשייה תוך כדי שמירה על אופיו המיוחד של זן הענבים סנג'ובזה גרוסו או בשמו המפורסם "ברונלו", הזן היחיד ממנו ניתן להפיק יינות מונטלצ'ינו עם סיווג DOCG/DOC.

בקול ד'אורצ'יה מקפידים לשמור על סגנונו המקורי של היין וכחלק מאותה מסורת מיישנים את הברונלו די מונטלצ'ינו בחביות בוטי ענקיות (15,000 ליטר) העשויות מעץ סלאבוני. חביות באריק קלאסיות מיועדות ליישון רוסו די מונטלצ'ינו, גם הוא עשוי מ 100% סנג'ובזה גרוסו אך מיושן לתקופה קצרה ומיועד לצריכה וימיומית. באחוזת טוסקנית יפיפייה נמצא מרתף חביות, חנות יין קטנה וחדר טעימות רחב ידיים בו מתארחים מבקרי היקב ושם טעמתי ארבעה יינות.

אמנם יינות לבנים מהזן ורמנטינו מקבלים בטוסקנה סיווג כללי IGT אך כמעט על יקב מייצר אותם בשל אופיים הקל והרענן. כך גם הורמנטינו של קול ד'אורצ'יה - קל גוף וכיפי לשתייה בימי הקיץ החמים עם ארומות של תפוח ולימון לצד פרחוניות נפלאה.

היין היומיומי של היקב עם התווית האדומה. אלברטו צ'ינזאנו הוביל בשנות ה-80 את סיווגו החוקי של "רוסו די מונטלצ'ינו" כאחד ה- DOC של טוסקנה. היין מיושן כעשרה חודשים בחביות עץ צרפתי ועוד כשנה בבקבוק. סנג'ובזה צעיר ובועט עם ארומות חזקות של עץ ושזיף שחור בשל.

יין הדגל של היקב, התיישן כשלוש שנים בחביות בוטי גדולות ועד כשנתיים בבקבוק. בניגוד להרבה יינות ברונלו, זה של קול ד'אורצ'יה מוכן לשתייה כבר בעת יציאתו לשוק (לאחר כחמש שנות התיישנות על פי חוקי האזור). הוא עדיין "ברונלו", כלומר גדול, מלא וטאני אך עם זאת יש בו עידון קלאסי והרמוניות נעימה.

יין שהוא חלק בלתי נפרד מהמסורת וההיסטוריה של טוסקנה עם שורשים עמוקים עוד מימי הרנסנס העליזים. ענבי המוסקט נבצרים מאוחר ומותססים עד 12% אלכוהול. היין מתוק עם טעמי דבש, משמש בשל וקליפות תפוזים מסוכרות. מתוק וטעים.